התנאים שופרו - אבל עובדים רבים נותרו ללא מענה: כל מה שצריך לדעת על מתווה החל"ת

בתום יום של דיונים מרתוניים, ועדת העבודה והרווחה אישרה אמש את מתווה הפיצויים לעובדים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי". הוועדה הכניסה כמה שינויים משמעותיים בהצעה שהגיש משרד האוצר, ובראשם קיצור תקופת ההיעדרות הנדרשת לזכאות לחל"ת ודמי אבטלה ופתיחת הדלת לעובדים שלא היו זכאים לכך בעבר. אבל הביקורת לא שככה.

בסקטור הפרטי עדיין זועמים על מה שהם רואים כאפליה לעומת התנאים שניתנו לעובדי המגזר הציבורי. יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר כי המתווה "מייצר שני מעמדות של עובדים בישראל - עיוות שחייבים לעצור עכשיו". גם לאחר השינויים, מאות אלפי שכירים שהקשיבו לבקשת המדינה וחזרו לעבוד לאחר חמישה ימים מתחילת המבצע, עשויים לצאת ללא פיצוי על אובדן השכר בשבוע הראשון למלחמה.

המתווה צפוי לעלות לאישור במליאת הכנסת ביום ראשון הקרוב, אבל סימני השאלה עדיין רבים. N12 התייעץ עם מומחים כדי לעשות קצת סדר.

אני שכיר ולא עבדתי כמה ימים בתחילת המלחמה - מגיע לי פיצוי?

התשובה תלויה בכמה ימים נעדרת, ואם הימים האלה היו רצופים. המתווה מבוסס על מנגנון חופשה ללא תשלום (חל"ת), כלומר על מספר הימים שבהם העובד לא הגיע לעבודה ולכן לא יקבל עבורם שכר. מי שצבר מספיק ימי היעדרות יכול לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי עבור אותם ימים - אך שאלת המפתח היא מספר הימים המינימלי.

החוק הרגיל מציב את מספר ימי ההיעדרות המינימליים המזכים בדמי אבטלה על 30 יום. המתווה שהציע האוצר הוריד את המספר ל-14 יום ולאחר הדיונים בוועדת העבודה המספר הופחת ל-10 ימים. על פניו מדובר בשיפור, אלא שבפועל המשק נסגר לחמישה ימים בלבד בתחילת המבצע, ואז נפתח חלקית עם שינוי הנחיות פיקוד העורף בלחץ משרד האוצר.

התוצאה: "עובדים שחזרו לעבודתם לאחר חמישה ימים בלבד ספגו אובדן הכנסה ממשי, אך אינם זכאים לפיצוי לפי המתווה", אומרת עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות'.

אך זו לא הבעיה היחידה: רו"ח צחי מנע, מנכ"ל מנע רואי חשבון, מוסיף כי תנאי נוסף הוא רציפות ההיעדרות. "בהרבה מקומות עבודה ההיעדרות הייתה מפוצלת ולא רציפה. עובדים נעדרו כחמישה ימים, חזרו לעבוד, ואז שוב נאלצו להישאר בבית", הוא אומר. בסך הכל הם אולי צברו יותר מ-10 ימי היעדרות, אבל מאחר שהמתווה דורש רצף הם צפויים לגלות שאינם זכאים לפיצוי.

מי שכן עומד בתנאי הסף יגלה מהקלות נוספות למצב הרגיל: אין יותר חמישה ימי המתנה עד שמתחילים לשלם, ואין חובה לנצל ימי חופשה צבורים לפני היציאה לחל"ת.

האם אקבל פיצוי בגובה השכר המלא שלי?

לא. דמי האבטלה אף פעם לא מכסים את השכר במלואו, והפער עשוי להיות לא קטן. הסכום תלוי בגיל ובגובה המשכורת: שכיר מעל גיל 28 שמשתכר סביב שכר מינימום (כ-5,000 שקל) יקבל כ-80% מהשכר - אבל ככל שהמשכורת עולה, השיעור יורד: עבור שכר של 10,000 שקל מקבלים כ-64%, ועבור שכר של 20 אלף שקל רק כחצי.

עובדים צעירים מתחת לגיל 28 מקבלים פיצוי נמוך בהרבה: שיעור הפיצוי המקסימלי הוא 60% מהשכר, והוא הולך ויורד ככל ששכר העובד עולה.

בפועל, זה אומר שמשפחה שנסמכת על שכר של 15 אלף שקל ברוטו בחודש עשויה למצוא את עצמה עם כ-8,000 שקל ברוטו בלבד - וזאת לפני ניכוי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי שמנוכים גם הם מדמי האבטלה.

נשארתי בבית עם הילדים כי המסגרת החינוכית סגורה - מה מגיע לי?

הורים לילדים עד גיל 14 (או 21 לילדים עם צרכים מיוחדים) שנאלצו להישאר בבית עם ילד שמסגרתו סגורה - מוגנים מפיטורים. ארגוב-שנהב מבהירה כי מעסיק אינו יכול לנקוט צעדים משמעתיים, ובוודאי לא לפטר עובד, בשל היעדרות מסיבה זו. מי שנעדר מסיבה זו ועמד בסף של 10 ימים, יכול לצאת לחל"ת ולתבוע דמי אבטלה.

שילמתי מראש עבור גן הילדים, והוא נסגר במלחמה - מגיע לי החזר?

כן - אבל הכסף לא מגיע ישירות מהמדינה לחשבון הבנק שלך. המדינה תפצה את הגן על ההפסדים שנגרמו לו בתקופת הסגירה, והגן אמור להשיב מתוך אותו פיצוי את מרבית התשלומים להורים. משרד האוצר קרא למפעילי גנים לנצל את המתווה ולהחזיר תשלומים בהתאמה.

הבעיה היא שהמדינה לא כופה את ההחזר: לפי משרד האוצר, מדובר בהחלטה של כל גן בנפרד, בהתאם למבנה ההוצאות שלו ולמה שנקבע בחוזה עם ההורים. האוצר ממליץ לפנות לגן ולברר.

אני עובד במשמרות / חושש להגיע לעבודה / יצאתי לחל"ת ביוזמתי - האם אני זכאי לפיצוי?

זו אחת הבשורות המרכזיות בשינויים שהוכנסו במסגרת הדיונים בוועדה. עד כה, רק עובד שהמעסיק הוציא אותו לחל"ת עם מכתב רשמי היה זכאי לדמי אבטלה. עכשיו, לראשונה, גם מי שיצא לחל"ת ביוזמתו יכול להגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה. בפועל זה אומר שני דברים: עובד שחשש להגיע לעבודה ונשאר בבית יכול עכשיו לתבוע בעצמו קבלה של דמי אבטלה - וכך גם עובד שעתי (עובד במשמרות) שהמעסיק פשוט הפסיק לקרוא לו לעבודה מבלי להוציא לו מכתב רשמי. במקרה של עובד שעתי, הביטוח הלאומי הוא שיבדוק את העניין מול המעסיק.

יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, ציין כי מדובר ב"צעד חשוב שמכיר סוף סוף במציאות החיים של עובדים רבים שנפגעים כלכלית בזמן חירום אך לא תמיד מקבלים מהמעסיק מכתב חל"ת רשמי". אומנם עדיין העובד נדרש לצבור 10 ימי היעדרות לקבלת פיצוי, אבל לפחות המעסיק לא יכול עוד לחסום את הפיצוי רק על ידי הימנעות מהוצאת מכתב.

כמה כסף אנחנו מפסידים בגלל ההיעדרות מהעבודה במלחמה?

כאן יש פער עצום בין ההערכות. במשרד האוצר אומדים את עלות מתווה החל"ת בכ-500 מיליון שקל. לעומת זאת, ניתוח של פורום ארלוזורוב ואוניברסיטת בר-אילן מעריך את אובדן השכר של כלל העובדים בכ-5 מיליארד שקל עבור השבוע הראשון של המלחמה, ובכ-3.5 מיליארד שקל בכל שבוע נוסף שבו המשק פתוח אך מסגרות החינוך סגורות.

בפורום ארלוזורוב מסבירים את הפער בכך שהאוצר מחשב רק את דמי האבטלה שישולמו בפועל לזכאים, בעוד שבפורום חישבו את כלל אובדן השכר - כולל של מי שאינו זכאי לפיצוי כלל. הנתונים גם חושפים מי ספג את הנזק הכבד ביותר: השכר החציוני (זה שחצי משתכרים מעליו וחצי מתחתיו) עבור עובדים שלא יכלו לעבוד בכלל מתחילת המלחמה עמד על כ-7,800 שקל, לעומת 14,300 שקל בקרב מי שהמשיך לעבוד. כלומר הפגיעה מוקדה בעובדים החלשים יותר.

מתי כספי הפיצויים יגיעו לחשבון הבנק?

מתווה החל"ת צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת ביום ראשון הקרוב. לאחר אישורו, יוכל הביטוח הלאומי להתחיל לעבד תביעות. נציג הביטוח הלאומי שהשתתף בדיוני ועדת העבודה ציין שחלק קטן מהזכאים יראו כסף בחשבונות הבנק כבר ב-12 לחודש - אבל רובם יקבלו את התשלום רק בסוף אפריל, אחרי חג הפסח. בביטוח לאומי כי ככל שעובדים יגישו את המסמכים הרלוונטיים עד 9 באפריל, כך גדול הסיכוי שיקבלו תשלום לפני סוף החודש. ניתן לדווח על חל"ת גם בדיעבד, כך שמי שטרם עשה זאת יכול עדיין לפנות.

מתווה הפיצויים לעסקים נמצא בשלב מוקדם בהרבה: הוא אושר רק היום בוועדת השרים לחקיקה ויגיע לדיון בוועדות הכנסת רק בשבוע הבא.

מי עדיין נשאר ללא פיצוי או מענה מספק?

למרות ההקלות, כמה קבוצות נותרות ללא מענה. הקבוצה הבולטת ביותר היא מי שנעדרו פחות מ-10 ימים, או שהיעדרותם הייתה מפוצלת ולא רציפה. נציגי האוצר הבטיחו שיקבלו מענה במתווה הפיצויים לעסקים, אך זה עדיין בתחילת דרכו בכנסת.

עצמאים ופרילנסרים מצויים בבעיה אחרת: מתווה החל"ת לא רלוונטי להם, כי אין להם עובדים להוציא לחל"ת. בלהב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, טוענים שגם מתווה הפיצויים לעסקים "משאיר מאות אלפי עצמאים מאחור עם פיצוי מגוחך שלא מאפשר קיום בסיסי".

גם מי שכן זכאי לא בהכרח מרוצה: שישה ארגוני עובדים שפנו במשותף לאוצר טוענים שהמתווה לא נותן מענה לפער המשמעותי בין גובה דמי האבטלה לבין השכר הרגיל. הפורום למאבק בעוני מחדד: עובד בשכר נמוך עלול לקבל פיצוי שמשאיר אותו מתחת לשכר המינימום, כי המתווה אינו קובע סכום מינימום מובטח. עמותת 121 מצביעה על קבוצה נוספת שנפלה בין הכיסאות: עובדים מעל גיל 67, שאינם זכאים לדמי אבטלה אלא למענק חלופי שגובהו לא הועלה לרמה של שכר מינימום.