משרד האוצר הציג "כללי מסגרת" למתווה חל"ת לעובדים במהלך המלחמה עם איראן: זה מה שאנחנו יודעים כרגע

ישראל במלחמה - וישראלים רבים מצאו את עצמם במצב כמעט בלתי אפשרי: בעקבות ההקלה בהנחיות פיקוד העורף, הוחלט שמיום חמישי ניתן ללכת לעבודה בתנאי שיש מרחב מוגן שאפשר להגיע אליו בזמן ההתרעה - כל זאת בזמן שמערכת החינוך עדיין סגורה. על רקע הביקורת הציבורית בסוגיה הודיע היום (ראשון) שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמשרדו היה המנוע המרכזי בפתיחת המשק, שהוא יפרסם "מתווה פיצויים מיוחד" עבור מי שלא יכול לצאת לעבודה.

עוד בנושא ב-N12:

• משק תחת אש: : מה ייפתח, מה יישאר סגור - ומה עם החשש בכביש?
• המדינה מחזירה את העובדים למקומות העבודה: מה הזכויות שלכם

מועד פרסום המתווה לא נמסר, וגם לא מי יוגדר כמי שלא יכול לצאת לעבודה, אך משרד האוצר החל לפרסם פרטים שהוא מכנה "כללי המסגרת למתווה פיצוי לשכירים". זאת, לאחר שבשעות הצהריים הודיע השר כי במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14 יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) כל זמן שמערכת החינוך סגורה.

גם ללא ההודעה של סמוטריץ' זכאים הורים אלו שאחד מהם יישאר בבית תוך הגנה מפיטורים. משמעות ההודעה על מתן האפשרות של עובדים אלו לצאת לחל"ת היא שהם יהיו זכאים לדמי אבטלה בגובה של 70% מהשכר הרגיל שלהם.

אחר כך הגיעה הודעה נוספת - ואז עוד אחת. תוך פחות משעתיים פרסמה לשכת שר האוצר רצף של הודעות שנראה שנועדו לרכך את הביקורת, ובהן הבטחה לקדם חקיקה שתאפשר למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת במימון המדינה. בהודעה שפורסמה לאחר השעה 14:00 כבר הורחב הניסוח: המתווה יחול לא רק על הורים שנשארים בבית בגלל סגירת מסגרות החינוך, אלא גם על "סיבות נוספות הקשורות למלחמה" - ביטוי עמום שמותיר הרבה שאלות פתוחות. הפרטים, כך נאמר, יפורסמו "בהקדם".

לאחר השעה 17:00 הפיצה דוברות משרד האוצר הודעה נוספת ובה "כללי המסגרת" החדשים:

• האפשרות לצאת לחל"ת תורחב כך שכל מעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת בהסכמתו. בגין תקופת החל"ת יקבל העובד דמי אבטלה מהמדינה "כתלות בעמידה בתנאי הזכאות". לא נמסר מהם ותם תנאי זכאות.
• תקופת החל"ת המינימלית הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה קוצרה מ-30 יום ל-14 יום רצופים, לעומת 10 יום במהלך מבצע "עם כלביא". עם זאת, תשלום דמי האבטלה יבוצע רק עבור היום ה-15 והלאה - כלומר לא יועבר תשלום עבור 14 ימי העסקים הראשונים שבהם השכיר לא עבד.
• לפי האוצר הקלות נוספות בתנאי החל"ת כוללות קיצור של תקופה האכשרה - כלומר תקופת העבודה המינימלית שאליה נדרש עובד כדי להיות זכאי לקבלת דמי האבטלה - וכן אי ניכוי ימי חופשה וביטול דמי ההמתנה הקבועים בחוק.

כללי המסגרת הללו משאירים עדיין לא מעט סימני שאלה. במשרד האוצר אומרים כי הפרטים המלאים יפורסמו עם השלמת המתווה "בימים הקרובים" וכי העדיפו לצאת עם עקרונות חלקיים כדי לספק מידע לציבור. היום נפגשו שר האוצר סמוטריץ', יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי כדי לקדם את גיבוש המתווה.

עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', מסרה כי עקרונות המתווה כוללים "משפר את מצבם של שכירים באמצעות הקלות משמעותיות במנגנון דמי האבטלה, ולכן יש בו בשורה מסוימת לעובדים שנפגעו מהמצב הביטחוני. ואולם, גם בנוסחו המעודכן, הוא נשען בעיקר על פתרון של חל"ת ואינו נותן מענה מספק לפגיעה הכוללת במשק".

במיוחד ביקרה ארגוב-שנהב את ביסוס המתווה על תקופת חל"ת מינימלית של 14 יום, שאינה נותנת פתרון למי ששבו לעבודתם בפרק זמן קצר יותר, בין היתר על רקע פתיחתו החלקית של המשק. לדבריה, "קשה לראות במתווה הסדר שלם ומאוזן, ויש לקוות כי מתווה הפיצוי לעסקים, שעליו שוקדים בימים אלה, יעניק מענה רחב, ברור ומדויק יותר לפגיעה במשק".

דוח מיוחד שפרסם היום שירות התעסוקה העלה כי מספר הנרשמים כדורשי עבודה בשבוע הראשון למלחמה הנוכחית נגד איראן עמד על 7,936 - גבוה ב-39% מהשבוע שקדם לו, אבל נמוך ב-37% מהשבוע הראשון למבצע "עם כלביא". עם פרסום הנתונים התייחסו בשירות התעסוקה גם למתווה החל"ת של האוצר וציינו כי הוא "עלול להוביל לעלייה במספר דורשות העבודה". לאור זאת, בשירות מציעים לעודד עבודה מרחוק היכן שניתן כדי לצמצם את מספר היוצאים לחל"ת.

הזיגזג של השר: ההנחיות לפתיחת המשק מאפשרות ולא מחייבות

ההקלה בהנחיות פיקוד העורף נכנסה לתוקף ביום חמישי בשעה 12:00, ובינתיים נדחה שוב המועד המשוער של פתיחת מערכת החינוך והלימודים יימשכו להתבצע מרחוק. ל-N12 נודע כי מחר צפויות להיפתח מסגרות לנוער בסיכון אך כרגע לא ברור מה יעלה בגורל המסגרות החינוכיות האחרות. שאלה גדולה נוספת היא אם יהיה פיצוי לבעלי עסקים, ואם כן - באיזה גובה.

שר האוצר ומנכ"ל משרדו אילן רום דחפו לקראת הסוף השבוע שעבר לפתיחת המשק, בנימוק ש"אין עוד הצדקה להמשיך" במדרג ההתגוננות המחמיר של הימים הראשונים, כפי שניסח זאת סמוטריץ' במכתב לראש הממשלה. במקביל החל משרדו לקדם את מתווה הפיצויים למעסיקים ועובדים שיבוסס על המתווה שהונהג בסבב הקודם נגד איראן ביוני אשתקד.

אלא שאחרי הביקורת הציבורית וחששות העובדים לצאת לדרכים תחת איום הטילים נראה ששר האוצר שינה את המנגינה: במסגרת רצף ההודעות ששיגרה היום לשכתו סמוטריץ' נשמע מרוכך יותר ומסר בין היתר כי "הנחיות פיקוד העורף לפתיחת חלק מהמשק הן מאפשרות בלבד ולא מחייבות, בוודאי במציאות בה אתם נמצאים עם זמני התרעה קצרים" וכן "אנחנו מבינים שלא כולם יכולים לחזור לעבוד כשמערכת החינוך סגורה".

"המדינה רוצה לחסוך? לא על גבם של העובדים"

דברי השר על מתן אפשרות להורים לצאת לחל"ת כל עוד מערכת החינוך סגורה לא התקבלו בהבנה. "הממשלה אומרת לציבור ההורים לצאת לחופשה בלי תשלום כי הילדים שלהם בבית בזמן מלחמה", תקף ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד)." איך שר האוצר חושב שהאנשים האלה ישלמו בסופר או את חשבון החשמל שלהם? אין ניתוק כזה".

מהמגזר העסקי הגיעה ביקורת מאופקת יותר, אך לא פחות נחרצת. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ביקש ממשרד האוצר לפרסם "מתווה חל"ת גמיש, פשוט וברור - שיהיה תקף מהיום הראשון למבצע 'שאגת הארי'". לדבריו, העיקרון צריך להיות פשוט: עובדים שנשארו בבית בהנחיית המדינה יקבלו שכר מהמדינה, ועובדים שחזרו לעבודה - שכרם ישולם על ידי המעסיק. "המדינה רוצה לחסוך 5 מיליארד שקל בשבוע ואנחנו בעד", אמר תורג'מן, "אבל לא על גבם של העובדים".

ארגון כוח לעובדים הלך צעד אחד קדימה ומסר כי מתווה חל"ת הוא תחליף רע לשכר מלא עבור כולם - חוץ מלמשרד האוצר: "דמי אבטלה לא ישולמו למי שייעדר מהעבודה פחות משבועיים, ולא ישולמו למי שלא עומד בשלל תנאי הזכאות או לא צבר תקופת אכשרה מספקת", ובין היתר - עובדים אחרי גיל פרישה, נשים שחזרו מחל"ת לידה או עובדים שמיצו ימי אבטלה בתקופת המלחמות הקודמות. אין לכך שום הצדקה".

קבוצה נוספת שמחכה לתשובות היא העצמאים והפרילנסרים. פורום העצמאים, מבית ההסתדרות, שלח היום מכתב דחוף לשר האוצר, לוועדת הכספים ולרשות המיסים. הפורום דורש להוריד את סף הזכאות לפיצוי לפגיעה בהכנסות בגובה 15%-20% לכל היותר - לעומת 25% שהיה במבצע "עם כלביא" - ולהבטיח מנגנון פיצוי מוגדל ומהיר במיוחד לעסקים בצפון.