המשק חוזר לחיים תחת אש: מה ייפתח, מה יישאר סגור - ומה עושים עם החשש להיתקע בכביש?

מאז פרץ מבצע "שאגת הארי" מיליוני ישראלים ישבו בבית, עסקים נסגרו ושגרת החיים קפאה. ביום חמישי בצהריים הגיע שינוי: הנחיות מעודכנות שפרסם פיקוד אפשרו למשק לחזור לפעילות, חלקית ובתנאים. אחרי שני חצאי ימים של פעילות, מחר (ראשון) יתחיל שבוע עסקים ראשון מאז שינוי ההנחיות. כעת שואלים עצמם ישראלים רבים מה באמת ייפתח, למי מה עדיין אסור לפתוח - ומה יקרה בפועל. N12 עושה סדר.

• המדינה מחזירה את העובדים למקומות העבודה: מה הזכויות שלכם

אילו עסקים רשאים לפתוח?

לפי הנחיות פיקוד העורף, כל מקום עבודה רשאי לחזור לפעילות - בתנאי אחד: שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתגוננות הרלוונטי לאותו אזור. מה נחשב מרחב מוגן תקני? ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) או מקלט ציבורי. קיר פנימי כמו חדר מדרגות או מחסן אינם מספיקים.

אילו עסקים ופעילויות אסורים בפתיחה?

כמה דברים לא השתנו. כל מוסדות החינוך - גנים, מעונות יום, בתי ספר וצהרונים - ממשיכים להיות סגורים בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מתווה לחידוש הלמידה נמצא בשלבי גיבוש, אך לפי משרד החינוך הלמידה עדיין תתקיים מרחוק בלבד לפחות עד יום שני.

במקביל, החופים עדיין סגורים לציבור. בנוסף, לעסקים שנפתחו אסור להכניס יותר מ-50 אנשים - אם כי זה לא מקשה על הקניונים הגדולים לפתוח שכן יש בהם מספר מרחבים מוגנים שאמורים לספק מענה גם למספרים גדולים.

האם כל העסקים צפויים להיפתח?

המרכזים של רשתות הקניונים הגדולות עופר, עזריאלי וביג צפויים להיפתח כולם מחר, אך פתיחת החנויות הושארה לבחירת בעלי העסקים עצמם. "רשאי" לפתוח לא אומר "חייב" והאישור לפתיחה הוא רק חלק מהחשבון. בקניונים, חנות שתפתח את שעריה נדרשת לשלם דמי שכירות מלאים לקניון, ללא קשר לגובה ההכנסות.

מאחר שעיקר תנועת הקונים מתרכזת בסוף השבוע, בעלי חנויות רבות חושבים פעמיים אם הפתיחה באמצע השבוע בכלל משתלמת. גורם בכיר בתעשייה העריך כי הפדיונות בעונה הנוכחית צפויים להיות "במקרה הטוב" כ-50% מהתקופה המקבילה אשתקד.

תמונת השטח ביום שישי, היום הראשון לאחר כניסתן לתוקף של ההקלות, הייתה מעורבת. רשת ביג מסרה כי קרוב ל-100% מהחנויות במרכזי הקניות שלה היו פתוחות. לפי הערכות, גם בקניוני עזריאלי שיעור משמעותי מהחנויות (80%-90%) נפתחו לקונים. אלא שבמקביל, בדיקת N12 מצאה כי התנועה בקניונים גדולים רבים היתה דלילה.

אני חושש להגיע לעבודה - אפשר לכפות עליי?

חשש אישי לבד לא מספיק כדי להצדיק היעדרות אם מקום העבודה עומד בתנאי המיגון. עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', מציינת כי כשההנחיות מאפשרות פעילות ומקום העבודה ממוגן כנדרש - נקודת המוצא היא שאפשר לחזור לעבוד.

עם זאת, היא מוסיפה שבתקופות חירום בתי הדין לעבודה מצפים ממעסיקים לגמישות ומידתיות. לכן, עדיף למעסיקים לא למהר לנקוט צעדים משמעתיים לפני שבחנו פתרונות כמו עבודה מהבית או חופשה מוסכמת. החריגים שכן מוכרים כעילה להיעדרות: מצב רפואי, גיוס למילואים, ושמירה על ילד קטן שמסגרתו נסגרה.

איך המעסיקים מתמודדים עם חששות העובדים?

האתגר המרכזי שעומד בפני מעסיקים רבים הוא לא הרצון לפתוח את העסק - אלא הקושי לגייס עובדים שמפחדים להגיע. הסיבה ברורה: תנועה בדרכים תחת איום טילים מרגישה למרבית העובדים כסיכון שאינם מוכנים לקחת.

בניסיון להתמודד עם זה, מעסיקים רבים אימצו שורת פתרונות. חלקם מממנים מוניות שמסיעות עובדים בדרכים עירוניות בלבד במקום בכבישים הבין-עירוניים המהירים יותר - כדי שאם תהיה אזעקה הנהג יוכל לעצור והנוסעים יוכלו לחפש מחסה במרחב מוגן. מעסיקים אחרים מציעים לממן לעובדים את הוצאות החניה כי עובדים רבים מסרבים לנסוע בתחבורה ציבורית, או שמבטיחים תשלום כפול על נסיעות.

אבל לכל זה יש מחיר - עלויות השכר של המעסיק עולות בשעה שההכנסות צפויות להיות נמוכות משמעותית. גורם בכיר בתעשייה מתאר מצב קשה: עובדים שחוששים להגיע אבל חייבים להתפרנס, והעלויות נופלות על כתפי המעסיקים לפני שגובש מתווה תמיכה ופיצויים ממשלתי.

העסקים שפחות מרגישים את אתגר הבאת העובדים הם אלו שמעסיקים בעיקר צעירים רווקים בשנות ה-20 לחייהם, שלא רק שאינם מתקשים להגיע לעבודה - הם שמחים לצאת מהבית.

אני הורה לילד שהמסגרת שלו סגורה - מה אני אמור לעשות?

הורים לילדים עד גיל 14 שגן הילדים או בית הספר שלהם נסגרו בהוראת פיקוד העורף מוגנים מפיטורים ולא נדרשים להגיע לעבודה, גם אם המעסיק עומד בדרישות המיגון. זאת, בתנאי שבן הזוג או בת הזוג עובדים ולא נעדרים גם למטרת שמירה על הילד, ושאין פתרון חלופי נאות. לילד עם צרכים מיוחדים, ההגנה היא עד גיל 21.

חשוב להבהיר: ההגנה היא מפיטורים בלבד - שאלת תשלום השכר בימי ההיעדרות עדיין לא הוסדרה סופית, אבל ההנחה, בהתבסס על תקדימי הקורונה ותחילת מלחמת 7 באוקטובר, היא שיגובש מתווה פיצויים בדיעבד. במשרד העבודה ציינו שבעבר שולם פיצוי על היעדרות במקרים כאלה וההנחה שם היא שזה יקרה גם הפעם.

האם מגיעה תוספת שכר על עבודה בחירום?

לא. עבודה במצב חירום אינה מזכה בתוספת סיכון או בכל הטבה כספית אחרת, לפחות לא כרגע. מה כן השתנה: שר העבודה יריב לוין פרסם הוראת שעה שמאפשרת למעסיקים שנפגעו ממחסור בכוח אדם להאריך את יום העבודה עד 14 שעות. אבל לפי עו"ד אבי טסמה, מומחה בדיני עבודה, ניתן לעשות זאת רק בהסכמת העובד, ועדיף שהסכמה זו תתועד בכתב.