המדינה מחזירה את העובדים למקומות העבודה: מה הזכויות שלכם - המדריך המלא

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" והכרזת המצב המיוחד במשק, מיליוני ישראלים יושבים בבית ותוהים מתי יוחזרו לעבודה, ובאילו תנאים. ההוראות המעודכנות של פיקוד העורף אפשרו פתיחה של מקומות עבודה רבים תחת הגבלות. אלא שהמצב החדש השאיר ישראלים רבים עם שאלות רבות: לא כל מקום עבודה זהה, לא כל עובד מחויב לאותם דברים, ולא כל מעסיק יכול לדרוש מכם את אותם הדברים. N12 עושה סדר.

המעסיק שלי אמר לחזור למשרדים - האם אני חייב להגיע?

תלוי. התנאי הבסיסי לפתיחת מקום עבודה הוא שיש בו מרחב מוגן תקני - ממ"ד, מרחב מוגן קומתי, מקלט ציבורי - שאפשר להגיע אליו בזמן ההתרעה הרלוונטי למקום הגיאוגרפי. אם כל התנאים האלה מתקיימים ושובצתם לעבודה, הציפייה היא שתתייצבו. עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', מציינת כי כאשר ההנחיות מאפשרות פעילות ומקום העבודה ממוגן כנדרש - נקודת המוצא היא שאפשר לחזור לעבוד.

לעובד אין זכות לבחור איזה סוג מרחב מוגן מתאים לו. לפי עו"ד אבי טסמה, מומחה בדיני עבודה, די בכך שמדובר במרחב מוגן שעומד בהנחיות, גם אם העובד היה מעדיף מקלט תת-קרקעי על פני ממ"ד.

אני חושש לצאת מהבית - האם זה מספיק כדי לסרב להגיע לעבודה?

חשש אישי סובייקטיבי לבדו אינו עילה מספקת להיעדרות מהעבודה אם מקום העבודה עומד בכללי המיגון. המעסיק לא חייב לקבל את הבקשה שלכם - אבל כן מצופה ממנו לשקול אותה ברצינות ולבחון פתרונות כמו עבודה מהבית, חופשה מוסכמת או חל"ת בהסכמה. ארגוב-שנהב מדגישה שלמעסיקים עדיף לא למהר לנקוט צעדים משמעתיים ושבתקופות חירום בתי הדין מצפים מהם לנהוג בגמישות ובמידתיות.

מה שכן יכול להצדיק היעדרות מהעבודה הוא מצב רפואי, גיוס למילואים - וכמובן שמירה על ילדים קטנים בגלל סגירת מוסדות חינוך.

המסגרת החינוכית של הילד שלי עדיין סגורה - האם אני חייב להגיע לעבודה?

אם בית הספר או הגן נסגרו בהוראת פיקוד העורף, אתם רשאים להיעדר מהעבודה ומוגנים מפיטורים - אבל יש תנאים:

• הורים לילדים עד גיל 14, בתנאי שבן או בת הזוג עובדים ולא נעדרים גם הם לאותה מטרה, ושאין סידור נאות אחר.
• במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים - ההגנה מתארכת עד גיל 21.
• הורים לילדים בני 15 ומעלה אינם נכללים בהגנה הזו.

חשוב להבהיר: ההגנה היא מפיטורים בלבד. שאלת תשלום השכר בימי ההיעדרות עדיין לא הוסדרה, ותלויה במתווה פיצויים שייקבע בהמשך. במשרד העבודה ציינו שבעבר שולם פיצוי על היעדרות במקרים כאלה וההנחה שם היא שזה יקרה גם הפעם.

המעסיק מוכן לאפשר לי עבודה מהבית - אני חייב להסכים?

התשובה הקצרה היא כן. אם שובצתם לעבודה והמעסיק הורה על עבודה מרחוק, מצופה מכם להתייצב ולעבוד מרחוק. טסמה מציין שאם עבודה מהבית היא דבר מקובל במקום העבודה גם בתקופות רגילות, כך הציפייה מהמעסיק לאפשר זאת בחירום גבוהה יותר. לעומת זאת, אם מדובר בחריג - הציפייה ממנו קטנה יותר.

עם זאת, אותם סייגים שמונעים מהמעסיק לחייב עובד להגיע למקום העבודה תקפים גם במקרה של עבודה מרחוק: מצב רפואי, גיוס למילואים או שמירה על ילדים קטנים בגלל סגירת מוסדות חינוך.

האם המעסיק יכול להוציא אותי לחל"ת כפוי?

נכון לעכשיו - לא. חל"ת (חופשה ללא תשלום) ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעת תנאים. לפי טסמה, הכללים הרגילים בסוגיה עדיין חלים ומעסיק יכול להוציא עובדים לחל"ת רק בהסכמה. עם זאת, ייתכן שבקרוב יפורסמו הוראות שיאפשרו הוצאה חד-צדדית לחל"ת - כמו שקרה במשבר הקורונה ובתחילת מלחמת 7 באוקטובר - וייתכן שהן יחולו גם רטרואקטיבית על ימי המבצע הראשונים. נצטרך לעקוב.

מה המעסיק יכול לדרוש ממני בתקופה הזו?

המעסיק יכול לבקש מכם להיות זמינים יותר בגלל המצב, אבל הוא אינו רשאי לחייב אתכם לעבוד מעבר לשעות המותרות בחוק. בשל המחסור בעובדים, שר העבודה יריב לוין פרסם הוראת שעה זמנית לתקופת הלחימה שמאפשרת למעסיקים שנפגעו ממחסור משמעותי בכוח אדם להאריך את שעות העבודה עד ל-14 שעות ביום - אך לפי טסמה רק בהסכמת העובד, ועדיף שההסכמה תתועד בכתב.

כאמור, המעסיק יכול לדרוש מכם חזרה פיזית למשרד, בתנאי שתנאי ההגנה מתקיימים. עם זאת, ארגוב-שנהב מזהירה שאחת הטעויות הנפוצות היא חזרה מהירה מדי לשגרה מלאה - בלי לוודא שניתן לעמוד בפועל בהנחיות ההתגוננות. מעסיק שימהר לפתוח בלי לבדוק שהמיגון אכן תקין עלול לפגוע בעובדיו ולהיחשף לסיכון.

מה המעסיק לא יכול לעשות?

למעסיק אסור לפטר עובד בגלל המצב הביטחוני. בנוסף, אסור לו לכפות על עובד שינוי תפקיד, שינוי בשעות עבודה או שינוי בתנאים - כל שינוי חייב להיעשות בהסכמה, משיקולים ענייניים ובצורה שוויונית, ועל המעסיק לאפשר לעובד להביע את עמדתו לפני שהוא מיישם כל שינוי.

לפי טסמה, גם נקיטת סנקציות מצד המעסיק מבלי לבדוק אם יש סיבה מוצדקת להיעדרות - כמו השגחה על ילד מתחת לגיל 14 או בעל צרכים מיוחדים עד גיל 21, מילואים או מצב רפואי - עלולה להיחשב כהפרת זכויות. בית הדין לעבודה יצפה ממעסיקים לשיקול דעת ולתיעוד של כל החלטה.

האם מגיעה לי תוספת שכר על כך שאני עובד בחירום?

לא. עבודה במצב חירום אינה מזכה עובד בתוספת סיכון או בכל הטבה אחרת, לפחות לא כרגע. טסמה מציין שמשרד העבודה עשוי להחיל שינויים בהמשך, וכבר השבוע פורסמו הוראות שהאריכו את שעות העבודה המותרות בענפי השמירה והתחבורה. מומלץ להתעדכן.

מה ההבדל בין "מפעל חיוני" ל"משק חיוני"?

זה הבדל שחשוב להבין. "מפעל חיוני" זה תואר שמודבק למקומות כמו תחנות כוח, מערכות מים ואפילו רשתות מזון או פארם. עסקים אלו מחויבים בידי המדינה להמשיך לפעול גם בחירום - ועובדיו מחויבים להגיע לעבודה. "משק חיוני" זו הגדרה שונה לגמרי: מדובר במקומות עבודה שרשאים להמשיך לפעול - אבל לא חייבים. מעסיק בענף שהוגדר על ידי המדינה כ"משק חיוני" יכול לפתוח את העסק - אבל לא יכול לחייב את העובד להגיע אם הנחיות פיקוד העורף לא מרשות זאת.

המפתיע הוא עד כמה הגדרת "משק חיוני" הורחבה במערכה הנוכחית. לפי טסמה, כל מפעלי הייצור בענפי התעשייה בישראל נכנסים לקטגוריה הזו - וכך גם ענף ההייטק כולו. ההגדרה הזו פחות רלוונטית לאחר פרסום ההנחיות המעודכנות של פיקוד העורף שמאפשרות לכל מקום עבודה לחזור לפעילות בכפוף לתנאי המיגון, אך כדאי לזכור אותן אם ההנחיות יוחמרו שוב.