מלחמה עם איראן: איך אנחנו הולכים להרגיש את זה בכיס?

המתקפה המשולבת שבה פתחו ישראל וארה"ב על איראן בסוף השבוע האחרון לא הגיעה בהפתעה - המתיחות הצטברה במשך חודשים, ואנליסטים רבים העריכו שתקיפה היא שאלה של מתי ולא אם. עכשיו, כשהמתקפה הפכה לעובדה מוגמרת והמצב המיוחד במשק הוארך עד ל-12 לחודש והיד עוד נטויה, שורה של סימני שאלה כלכליים מרחפים מעל בתי ישראל.

אחרי שענינו על השאלות סביב חובת הגעה לעבודה וזכאות לשכר ואילו עסקים פועלים ואילו לא - כעת ננסה להסביר איך צפוי העימות להשפיע על כלכלת ישראל, המחירים והחסכונות שלנו. N12 עושה סדר לפי מה שידוע כרגע.

כמה זה עולה לנו בדיוק?

המלחמה עולה הרבה כסף. לסבב הלחימה הקודם נגד איראן במסגרת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 יש מספר שאפשר להתחיל ממנו. בסקירה השבועית שפרסם היום הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות אלכס זבז'ינסקי, הוא מציין שכל יום לחימה במבצע הקודם עלה כ-1.7 מיליארד שקל בעלויות ישירות, ועוד כ-0.8 מיליארד שקל אובדן תוצר: סך הכול כ-2.5 מיליארד שקל ביום. עבור כל 12 ימי הלחימה שערך הסבב הקודם מדובר לפי מיטב ב-30 מיליארד שקל.

הפעם, לפי משרד האוצר, כבר אושרו למערכת הביטחון כ-9 מיליארד שקל לניהול המערכה - שמתווספים ל-112 מיליארד שקל שממילא הוקצו למשרד הביטחון בתקציב 2026 שטרם אושר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בפירוש שהגירעון צפוי לחרוג מהיעד של 3.9% שנקבע בתקציב 2026, ובנשימה אחת הוסיף שגם אם החריגה תגיע לאחוז תוצר שלם - כ-20 מיליארד שקל - "זה שום דבר". בפועל, את הכסף הזה יצטרכו להביא ממקור כלשהו ועל חשבון שירותים אחרים לציבור.

איך נרגיש את המלחמה בתחנת הדלק?

מחירי הדלק צפויים להרגיש היטב את השפעות המלחמה. בלב המשוואה נמצא מצר הורמוז: רצועת ים צרה בין איראן לחצי האי ערב שדרכה עוברת כחמישית מכלל הנפט הגולמי בעולם. אם איראן תנסה לחסום אותו, מחירי הנפט יקפצו. נפט ברנט כבר נסחר סביב 73 דולר לחבית בסוף השבוע, ומחירו עולה. לפי רויטרס, מתחילת השנה כבר זינקו מחירי הובלת הנפט פי שלושה, רק בגלל החשש מסגירת המצר. למעשה, בלילה בין שבת לראשון מחירי הדלק בישראל כבר עלו בשיעור חד בעקבות המתיחות הביטחונית.

וויליאם ג'קסון, הכלכלן הראשי לשווקים מתעוררים של Capital Economics, העריך בפני רויטרס שעימות מוגבל יעלה את ברנט לכ-80 דולר; עימות ממושך - יקפיץ את המחיר ל-100 דולר. עבור הצרכן הישראלי, המשמעות היא עלייה מתונה במחיר הליטר בתרחיש המוגבל, אך זינוק כואב במקרה של עימות ממושך.

וזו רק ההתחלה: כשמחירי האנרגיה עולים זה אומר עלייה בעלויות הייצור של כל מוצר שהפקתו או הובלתו דורשיםת אנרגיה - ובפועל כמעט כל מוצר באשר הוא.

מה יקרה למחירים בסופר?

עם תחילת 2026 ירדה האינפלציה בישראל לרמה נמוכה של 1.8%. אך בתרחיש של מלחמה ממושכת הנתון הזה עלול לעלות: מחירי דלק גבוהים מייקרים הובלות, וההובלות מייקרות את מה שנמצא על המדפים בחנויות. רונן מנחם, הכלכלן הראשי לשווקים של בנק מזרחי טפחות, מציין שניסיון העבר מצביע על "הצטיידות של הציבור במוצרים חיוניים" - שמשליכה מיידית על מחירי רשתות המזון. פאניקת קניות בעצמה מעלה מחירים, ועדיף להימנע ממנה.

מה עם תשלומי המשכנתה וההלוואות?

בחודשים האחרונים בנק ישראל סוף-סוף החל במהלך הורדת ריבית וכעת היא עומדת על 4%. זבז'ינסקי ממיטב מציין כי הריבית בישראל עדיין גבוהה ב-1% מההמלצות לפי הנוסחאות הכלכליות המקובלות - מה שמשאיר לבנק ישראל מרחב פעולה גדול להורדות ריבית נוספות. ואכן, עד שרוחות המלחמה באיראן החלו לנשוב ההערכות במשק היו שבנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בחודש פברואר. אך כפי שציין הבנק עצמו בהודעתו האחרונה, המתיחות הגיאו-פוליטית טרפה את הקלפים והריבית נותרה על כנה.

מנחם מציין שגם עכשיו "שקט ביטחוני הכרחי להתאוששות המשק", והמשך הלחימה מקשה על הורדת ריבית. גם בלידר שוקי הון העריכו אתמול כי גם בסוף השנה הריבית עדיין לא תהיה רחוקה משיעורה הנוכחי. כל זה בא להגיד שההחזר החודשי שלכם על המשכנתה או ההלוואה לא צפוי לרדת בקרוב.

מה ההשפעה על החסכונות וההשקעות?

כשפורצת מלחמה, רבים חוששים לעתיד החסכונות וההשקעות שלהם. כדי להבין את ההשפעות האפשרויות אפשר להסתכל על השפעות המערכה הקודמת נגד איראן במסגרת מבצע "עם כלביא". השקל צלל אז ב-1.8% ביום תחילת המערכה, אבל שינה כיוון וחתם את המלחמה בהתחזקות של 4% מול הדולר. מדד ת"א-125 סיים את 12 ימי המלחמה ההיא בעלייה של 10%.

לדברי יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אומר ש"חשוב להבין שהבורסה מתמחרת בעיקר השלכות מאקרו-כלכליות, וכל עוד האופק הפיסקלי ארוך הטווח לא נפגע - השוק ידע להתגבר על אירועים נקודתיים כואבים. הניסיון מוכיח שגישה אופטימית בשוק ההון היא אסטרטגיה טובה למשקיעים".

מה התרחישים העיקריים על הפרק?

שאלת המפתח לגבי ההשלכות הכלכליות תלויה במשך האירוע. המומחים מגדירים שני תרחישים מרכזיים:

• תרחיש ביניים - מלחמה מוגבלת עם הישגים טובים: מחיר הנפט יגיע לכ-80 דולר, ולפי פגוט, תהיה "תגובה חיובית בשווקים, בדומה לאירועי העבר." זבז'ינסקי ממיטב מוסיף שבתרחיש כזה בנק ישראל יוכל לזרז הורדות ריבית.
• תרחיש מחמיר - מלחמת התשה ממושכת עם התרחבות לגורמים נוספים: במקרה זה מחיר הנפט מזנק ליותר מ-100 דולר, המחירים במשק מזנקים והצמיחה נפגעת. פגוט מגדיר את המצב הזה כ"התרחיש השלילי ביותר שאינו מגולם כרגע במחירי הנכסים בשוק".

דייב מאצה מ-Roundhill Financial אמר לבלומברג כי שאלת המפתח היא מצר הורמוז: אם תנועת הספינות תימשך - השוק יתמודד; אם לא - "הכול יכול לקרות".

האם יש גם תרחיש חיובי?

רבים מהאנליסטים מדברים על תרחיש חיובי שעשוי לשנות את הכלכלה הישראלית לטובה שנים קדימה. זהו למעשה התרחיש שהפוליטיקאים מוכרים לנו כתרחיש הסביר ביותר, אף שסימני השאלה סביבו רבים. פגוט מגדיר זאת כ"תרחיש האופטימלי": מלחמה מהירה שמסתיימת בהחלפת שלטון באיראן. "זה יוביל לזינוק חריג בבורסה המשקף עולם חדש," הוא אומר.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסביר כי במקרה כזה נראה "ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל וגידול בהיקפי ההשקעות בכלכלה המקומית" - כולל מצד גופים זרים. יונתן כץ מלידר שוקי הון מזכיר שאחרי מלחמת יוני 2025 גיוסי ההון של חברות ההייטק הישראליות זינקו.

בתרחיש כזה ישראל נתפסת כמקום פחות מסוכן ומושכת עסקים, יוצרת מקומות עבודה, ומאפשרת סביבת ריבית נמוכה יותר. זה לא מובטח - אבל יש לזה בסיס כלכלי אמיתי.