מצב חירום במשק בעקבות הלחימה עם איראן: האם חייבים להגיע לעבודה - ומה עם השכר?
פיקוד העורף הכריז על מצב מיוחד במשק בעקבות התקיפות של ישראל וארה"ב באיראן • מי חייב להמשיך להגיע לעבודה ומי לא? • איך לדעת אם מקום העבודה מוגדר חיוני? • מה עושים אם הגן או בית הספר נסגר? • ומה אם המעסיק רוצה להוציא אותי לחופשה כפויה? • שאלות ותשובות


אחרי שבועות של המתנה החלה הבוקר (שבת) המערכה נגד איראן ומצב מיוחד הוכרז במשק. על רקע זה ישראלים רבים נותרים עם השאלות הברורות: האם עלי להגיע לעבודה - ומה יהיה עם השכר שלי? בעזרת שאלות ותשובות שפרסם משרד העבודה, N12 מנסה לעשות סדר.
האם אני חייב להגיע לעבודה מחר?
זה תלוי בשני דברים: האם מקום העבודה שלכם מוגדר כ”מפעל חיוני”, ומה אומרות הנחיות פיקוד העורף לגבי האזור שבו אתם נמצאים. אם הנחיות פיקוד העורף אוסרות על פעילות במקום העבודה שלכם, אין לכם חובת התייצבות - ואי אפשר לפטר אתכם בגלל זה. אם לעומת זאת המקום פתוח ומורשה לפעול, אתם ככלל חייבים להגיע, אלא אם יש לכם עילה חוקית אחרת להיעדר, כמו מחלה או טיפול בילד.
איך יודעים אם אני “עובד חיוני”?
המונח נשמע טכני אבל ההסבר פשוט: חלק מהמפעלים קיבלו מראש אישור ממשרד העבודה להיחשב כמפעלים חיוניים לפעילות המשק. אם המפעל שלכם כזה, המעסיק חייב לעדכן אתכם על כך. ניתן גם לבדוק ישירות במנוע החיפוש של משרד הכלכלה בקישור המופיע כאן - מספיק להזין את שם העסק או מספרו כדי לדעת אם הוא מוגדר כחיוני. חשוב לדעת: מי שנמצא ברשימת העובדים החיוניים ולא מגיע לעבודה, מסתכן בעבירה פלילית.
אם מקום העבודה שלי סגור - האם אפשר לפטר אותי?
כל עוד הסיבה לאי-הגעתכם היא הנחיה של פיקוד העורף - כלומר מקום העבודה לא יכול לפעול כי אין בו מרחב מוגן תקני, או שהוראות פיקוד העורף אוסרות את הפעילות - חל איסור מפורש לפטר אתכם. הגנה זו חלה גם על אי-חידוש חוזה עבודה ולא רק על פיטורים ישירים.
אני הורה לילד קטן והמוסד החינוכי נסגר - מה הזכויות שלי?
אם בית הספר או הגן נסגרו בהוראת פיקוד העורף, ואתם הורים לילד עד גיל 14 - אתם רשאים להיעדר מהעבודה ומוגנים מפיטורים. יש כמה תנאים שצריך לעמוד בהם: בן או בת הזוג שלכם עובד ולא נעדר גם הוא לצורך השגחה על הילד, ואין סידור נאות אחר. אם הילד הוא עם צרכים מיוחדים, ההגנה הזו מתארכת עד גיל 21. עם זאת, הורים לילדים בני 15 ומעלה אינם נכללים בהגנה זו.
האם אקבל משכורת על הימים שלא עבדתי?
בכל המבצעים הגדולים של השנים האחרונות, התשובה בסופו של דבר הייתה כן. לאחר תום הלחימה נחתמו הסכמים בין ארגוני המעסיקים לארגוני העובדים, שהחילו תשלום רטרואקטיבי - כלומר רק לאחר מעשה - לעובדים שנשארו בבית בשל הוראות פיקוד העורף. הורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו לשמור על ילדיהם היו בין הנהנים המרכזיים. כך גם צפוי להיות הפעם, אם כי משרד העבודה הבהיר היום כי הנושא טרם הוסדר. בינתיים, אם יש לכם ימי חופשה צבורים, אתם והמעסיק יכולים להסכים להשתמש בהם.
האם המעסיק יכול להוציא אותי לחופשה כפויה?
מעסיק שבחר לסגור את העסק מסיבותיו, גם אם לא היה חייב, יכול להוציא אתכם לחופשה שנתית - אבל לא ליותר משבעה ימים ללא הודעה מוקדמת. חופשה ארוכה יותר מחייבת התראה של שבועיים מראש. עם זאת הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום מחייבת את הסכמתו המפורשת - שינוי חד-צדדי בתנאי העסקה ללא הסכמה עלול להיחשב כפיטורים בלתי חוקיים.
עד כמה המצב המיוחד מטלטל את המשק?
מנכ”ל ManpowerGroup ישראל דרור ליטבק טוען ששוק העבודה הישראלי כבר מותאם למצבים מסוג הזה. להערכתו, בשבוע הקרוב רוב מגזרי התעסוקה צפויים לעבור לעבודה מרחוק. גם התאחדות התעשיינים הרגיעה והודיעה על פתיחת חדר מצב 24/7, תוך שהיא מבהירה כי "לא צפוי מחסור בצורכי המשק ואין צורך באגירת מוצרים".
