שר הביטחון יואב גלנט התייצב בסוף השבוע האחרון מול המצלמות ושיגר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו על "היום שאחרי" ברצועת עזה. גלנט טען כי יש מדיניות שמקדמת ממשל צבאי של ישראל ברצועה, וטען כי מדובר ב"חלופה רעה ומסוכנת למדינה". אחרי אותה הצהרה דרמטית, נותרו סימני שאלה רבים: מה זה בעצם ממשל צבאי, מהן המשמעויות - ואם יש השלכות לכך. וגם: ההבדלים הקריטיים מחלופת השליטה הביטחונית.


ממשל צבאי

  • מה זה אומר? צבא של מדינה אחראי על האוכלוסייה בשטח, במקרה הנוכחי צה"ל ברצועת עזה.

המשמעות:

  • תעסוקה בחוק וסדר בשטח וחלוקת הסיוע ההומניטרי לאזרחים: שיטור, טיפול באוכלוסייה ובתשתיות כמו ביוב וחשמל.
  • אבטחה: הכנסת כוחות רבים לתוך שטח הרצועה - והשארתם באופן סטטי.
  • ייתכן שזה יעמיס את הנטל גם על מילואימניקים.
  • הסרת אחריות בין-לאומית על מה שקורה ברצועה.
חיבור הרציף הצף לסיוע ההומניטרי ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
המשמעות: הכנסת כוחות רבים לתוך שטח הרצועה - והשארתם באופן סטטי. ארכיון | צילום: דובר צה"ל

השלכות:

  • אחריות שלטונית על אזרחים רבים, הקצאת משאבים רבים לאותו שטח.
  • פגיעה בכוח אדם צה"לי בזירות אחרות.
  • הכוחות חשופים לפגיעה בשטח, מאחר שהם כל הזמן נוכחים בו.
  • עול כלכלי: אופרציה צבאית ואזרחית ברצועה עשויה לפי הערכה להגיע ל-60 מיליארד שקל בשנה.
הפלסטינים נעים מצפון הרצועה למערב העיר עזה
השלכות ממשל צבאי: אחריות שלטונית על אזרחים רבים, הקצאת משאבים רבים לאותו שטח. עזה, ארכיון

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט בינלאומי מסביר מה זה בדיוק מבחינה משפטית: "ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה משמעו הפעלה מלאה של "דיני התפיסה הלוחמתית" או "דיני הכיבוש" מן המשפט הבינלאומי, המתארים מצב עובדתי שבו כוח צבאי שולט באופן זמני בשטח שאינו חלק מהמדינה ואשר התושבים בו אינם אזרחי אותה המדינה. כבר כיום יש הסבורים כי לישראל מעמד של כוח כובש ברצועת עזה, וממילא אחריות מלאה לנעשה בה. זאת, מכוח שליטתה בהיקף הרצועה ובכלל הכניסות והיציאות אליה, כמו גם בפעילות הצבאית התכופה במרחב (לפחות בצפון הרצועה). עמדות אחרות, ושל ישראל בכללן, חולקות על כך בינתיים, בטענה כי ישראל לא הותירה כוחות בשטח שמאפשרים לה שליטה צבאית אפקטיבית, אך ככל שישראל תעמיק שליטתה, אפילו ללא הקמת ממשל צבאי פורמלי, כך יגברו הקולות הללו". 

"על הכוח הצבאי ששולט בשטח מוטלת החובה "לשמור על הסדר והחיים הציבוריים" (תקנה 43 לתקנות האג). משמעות הדבר כי הכוח הצבאי אחראי להבטיח את החיים התקינים של תושבי השטח, לרבות דאגה למזון, למגורים ולביטחון את התושבים. באופן קונקרטי: משמעותו של ממשל צבאי היא כי צה״ל יצטרך להבטיח כי התושבים יקבלו מזון (ולא רק לאפשר את העברתו), כי יופעלו בתי חולים, שירותים אזרחיים חיוניים וכו'. במידה שאכן יוגדר צה"ל כ"כוח כובש", סביר להניח כי צה״ל אף יהיה מחויב לפעול לתחילת שיקום רצועת עזה, ואף להשבת התושבים לבתיהם אם המצב הביטחוני מאפשר זאת".

ההבדלים מהממשל הצבאי עד הסכם אוסלו

  • בישראל היה ממשל צבאי בעבר. עם זאת, יש הבדלים קריטיים בין אז לאפשרות שזה יקרה גם היום.
  • כמות האוכלוסייה הייתה קטנה יותר, כמחצית במספר, מה שהשפיע על כמות הכוחות שנכנסו ועל אופן השליטה באזרחים.
  • יש להדגיש כי גם אז היה מדובר ב"משקולת" על מערכת הביטחון, אך ההשלכות היו שונות בשל העובדה שכמות האוכלוסייה הייתה קטנה באופן ממשי.

שליטה ביטחונית

  • צה"ל שולט ביטחונית בשטח.
  • הכוחות לא נוכחים כל הזמן, אלא פועלים בפשיטות על סמך מידע מודיעיני. 
  • ניתן לפעול בכל העת גם קרקעית וגם מהאוויר.
  • שליטה אזרחית על הרצועה: לא בידי צה"ל, אלא בידי גורם אחר שהוסמך לכך.
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)
סמוטריץ': "רק שליטה צבאית מלאה בעזה תבטיח את הניצחון" | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

מי שדווקא מעוניין בשלטון צבאי בעזה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכתב לפני יומיים בחשבון X שלו: "חבל שהפיקוד הבכיר לא דאג לפני שבעה באוקטובר לבדוק מה המחיר שנאלצנו לשלם בחיי אדם רבים ומאות מיליארדים בשל הקונספציה שחמאס מורתע, וניתן לשמור על ביטחון בלי נוכחות בשטח. אולי זה היה גורם להם לשנות את ההתנגדות העיקשת להיכנס לעזה כדי להשמיד את חמאס. כעת רק שליטה צבאית מלאה בעזה תבטיח את הניצחון והביטחון של תושבי הדרום והמדינה".

_OBJ

בציוץ נוסף שבו ענה להצהרתו של בני גנץ, כתב סמוטריץ': "אני קורא לראש הממשלה לקבל הכרעה אסטרטגית על שליטה ישראלית מלאה בעזה והחלטה שמכאן והלאה לא עוצרים את כוחותינו ברפיח, במרכז ובצפון הרצועה עד השגת כל מטרות המלחמה".

בחודש ינואר אמר סמוטריץ בריאיון ל"פגוש את העיתונות": "יהיה ממשל צבאי ישראלי בעזה. מוסכם על כולנו שאנחנו צריכים להישאר בעזה. אמרתי בקבינט לכולם: אני לא נגד שתביאו גורם מתון, אבל אין מישהו כזה. אנחנו נרכז מאמץ הומניטרי ונעמוד במשפט הבין-לאומי".

"זה או שצה"ל ינהל שם את העניינים, או חמאס", המשיך. "אנחנו פועלים להשמיד את האיום של חמאס וזה ייקח זמן, וכל עוד חמאס שם אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. אני בעד שננהל את המאמץ ההומניטרי אחרת, באופן שלא יגיע לחמאס ולא יסייע לו להשאיר את התלות של האזרחים בו. הדרך היחידה היא שצה"ל ישלוט במה שקורה ברצועת עזה".