קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בלבד מתוך 8 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים וללא החלטה על איחוד או סגירת משרדי ממשלה - זו הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2024 שהוגשה לדיון ואישור שרי הממשלה בישיבתם היום (ראשון). רה"מ בנימין נתניהו לשרים: אני מצפה שביממה הקרובה, יממה זה עד ל-24 שעות, נסיים את הדבר הזה. נביא תקציב מלחמה למדינת ישראל, תקציב שמבטיח לנו את הביטחון ואת העתיד"

"אנחנו עוסקים כאן קודם כל בצעד של השגת הביטחון המידי, אבל אנחנו גם מניחים את היסודות לביטחון לדורות", אמר נתניהו לשרים. "כאן אני אומר - כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר 'כולנו' אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי; לפי בדיקה ראשונית שעשה הפרופ' שמחון, הוא אמר לי שהקיצוץ היחסי ממשרד רה"מ הוא הגדול ביותר בין כל המשרדים. אינני יודע אם הוא הגדול ביותר, אבל אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש".

ישיבת ממשלה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ישיבת ממשלה, ארכיון | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

נתניהו הסכים להכליל בתקציב המעודכן את הצעת האוצר להעלאת המע"מ ב-1% לרמה של 18% בשנת 2025. בתמורה נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 3 יוגדלו. הוא הבהיר לשרים כי לא הסכים להתפשר על סעיף זה "משום שהוא משרת את אנשים בני 40-30 שמשרתים עכשיו במילואים". הוא הוסיף: "גם אמרתי, שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת".

ההחלטה מאיזה סעיפים יקוצצו אותם 2.5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים תובא לאישור הממשלה בהחלטה נפרדת, לפני הבאת התקציב המעודכן לאישור הכנסת. לפי הצעת התקציב, עד קבלת אותה החלטה לא יוכלו השרים להוציא כספים למימון ההסכמים הקואליציוניים, למעט קידום תוכנית הבריאות הלאומית וקידום התוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי.

תקציב 2024 - סיקור N12

בנוסף, על אף הצעות האוצר ועידוד בנק ישראל לאחד ולסגור משרדי ממשלה שאינם נחוצים בעת המלחמה, הצעת התקציב שתובא לאישור השרים אינה כוללת הצעה כזו. במקום זו צפויה לקום ועדה שתבחן את הנושא.

היקף הקיצוץ בכספים הקואליציוניים

שאלת היקף ועומק הקיצוץ בכספים הקואליציוניים מלווה את הממשלה מתחילת המלחמה וכן חלחול ההבנה כי תדרוש הוצאות משמעותיות. לפני אישור התקציב המעודכן לצורכי המלחמה ל-2023 התחייב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי יקצץ כ-1.6 מיליארד שקל מתוך כ-5 מיליארד השקלים שהוקצו בכספים קואליציוניים בשנה שעברה - אך לבסוף קיצץ 0.8 מיליארד שקל בלבד.

"המימון לגידול בתקציב הביטחון יבוא גם כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את הגירעון באופן זמני לשנה הזו, משום שיש לנו כלכלה מאוד חזקה, שבנינו כאן יחד ב-20 השנים האחרונות, אחת מהכלכלות המפוארות בעולם", אמר נתניהו בישיבת הממשלה. יש לנו את האפשרות להגדיל את הגירעון, אבל מצד שני אנחנו גם נדרשים לעשות את אותן התאמות. אני מבקש מכולם לתת כתף, לתת כתף לאלונקה. זה מה שאני מבקש מכולם".

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

כעת מציע סמוטריץ' לבצע קיצוץ של כ-31% בכספים שהוקצו ליישום הסכמים קואליציוניים ב-2024, מה שישאיר לשרים סכום אדיר של 5.5 מיליארד שקל. בשעה שהכספים האלו ימשיכו לזרום בעיקר למטרות שאינן מעודדות צמיחה או הכנסות עתידיות למדינה, הציע שר האוצר להטיל שורה של גזירות מס חדשות על הציבור הישראלי שנועדו להגדיל את קופת המדינה או לצמצם את הוצאותיה.

המיסים שהוצעו להטיל

כך, מציע משרד האוצר להטיל מס חדש על בעלי רכבים חשמליים שנועד למסות את היקף השימוש בהם בהיקף של 15 אגורות לכל ק"מ נסיעה. במקביל יצומצמו ההטבות במס הקנייה על מכוניות חשמליות בהיקף חריף יותר מהתכנון המקורי. להערכת האוצר, השינויים הללו יניבו הכנסות של כ-1.1 מיליארד שקל בשנים 2025 ו-2026.

בנוסף הוצע להעלות את המסים המוטלים על צריכת סיגריות ומוצרי טבק בשיעור של 18%, וכן את המס על סיגריות אלקטרוניות. גזירה נוספת בהקשר זה היא ביטול הפטור ממס על רכישת סיגריות ומוצרי עישון בדיוטי פרי. באוצר מעריכים כי שינויים אלו צפויים להגדיל את הכנסות המדינה בכ-600 מיליון שקל.

מס חדש שמציעה המדינה ולא צפוי לזכות בהתנגדות הציבור - יוטל על הבנקים. ההצעה היא להעלות באופן זמני לשנים 2025-2024 את המס על רווחי הבנקים ב-9%, מה שלהערכת האוצר יניב הכנסה נוספת של 1.4 מיליארד שקל לקופת המדינה בכל אחת מהשנים הללו.

צמצום ההוצאות

צד החיסכון והצמצום בהוצאות כולל שורה של קיצוצים בפעולות המדינה לטובת האזרחים. בין היתר מוצע להפחית 15% מתקציבי התוכנית לצמצום הפערים בחברה הערבית ומתמקדת בהעצמת ופיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים; תקצוב המלחמה בפשיעה בחברה הערבית; עידוד צמיחה ביישובי רמת הגולן וקצרין; התמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים; תוכנית לביא לפיתוח כלכלי של ירושלים; שיקום ושדרוג תשתיות בטבריה וביישובי הכנרת שניזוקו בסערה במאי 2022; ושילוב אזרחים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית.

כמו כן הוצעו שורה של התאמות בתקציבי הממשלה השונים, הכוללות בין היתר דחיית מיזמי תשתיות ותחבורה ובהם הרחבת המטרונית לקריית אתא וביטול קו הרכבת הקלה במטרופולין חיפה והחלפתו במערכת אוטובוסים רבי קיבולת בדומה למטרונית. במקביל יוקפאו מהלכים להוספת קווי אוטובוס או להגברת תדירות השירות בקווים קיימים - מהלך שיביא לחיסכון של 100 מיליון שקל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

במשרד הכלכלה מציע האוצר להוביל שורה של קיצוצים בסעיפים שנועדו לסייע בקליטת עובדים חדשים, לקדם תעשייה תחרותית ולעודד השקעות הון והקמת אזורי תעשייה, באופן שיאפשר לקצץ כ-48 מיליון שקל ב-2024, עוד כ-100 מיליון ב-2025 ועוד 143 מיליון ב-2026.

הצעות נוספות שהועלו: קיצור תקופת הזכאות לסיוע בשכר דירה לעולים ובמיוחד לעולים קשישים - מה שיניב חיסכון של 20 מיליון שקל ב-2024. ביטול מרכזי התעסוקה העירוניים למעט למפוני המלחמה ולהוביל קיצוץ בהכשרות המקצועיות של משרד העבודה - חיסכון כולל של כ-20 מיליון שקל. ולקצץ 25 מיליון שקל מתקציב הממשלה לספריות ציבוריות ברשויות המקומיות.