בזמן המלחמה, ואחרי שאושר התקציב המעודכן, נשמעה ביקורת רבה על כך שבמקום לקצץ במשרדי הממשלה המיותרים - חברי הכנסת והשרים דווקא החליטו להוסיף להם תקציבים. למשל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק - זכה לתוספת להגדלה משמעותית של 157% מתקציבו - תוספת אדירה של 209 מיליון שקל.
הערב (ראשון) פרסמנו לראשונה ב"מהדורה המרכזית" כי על רקע הבור התקציבי של 70 מיליארד שקלים, משרד האוצר גיבש שורת המלצות שנועדו לחסוך בכספי הציבור. בין היתר הומלץ על סגירת עשרה משרדי ממשלה מיותרים.
- המשרד למשימות לאומיות, בראשות השרה אורית סטרוק
- משרד ירושלים ומסורת, בראשות השר מאיר פרוש
- משרד המודיעין, בראשות השרה גילה גמליאל
- משרד הנגב והגליל, בראשות השר יצחק וסרלאוף
- המשרד לשת"פ אזורי, בראשות השר דודי אמסלם
- משרד התפוצות והמשרד לשוויון חברתי, בראשות השר עמיחי שיקלי
- המשרד לנושאים אסטרטגיים, בראשות השר רון דרמר
- משרד המורשת, בראשות השר עמיחי אליהו
- המשרד למעמד האישה, בראשות השרה מאי גולן
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
בנוסף, במשרד האוצר ממליצים לקצץ 5 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, לבטל את הסבסוד על מחיר הדלק, למסות עוד את הסיגריות ואולי להטיל מס נוסף על הטבות שונות בקרנות השתלמות. אם לא תהיה ברירה, משרד האוצר ימליץ להעלות את המע"מ.
ההשוואה בין התקציב המקורי שאישרה הממשלה ל-2023, והתקציב המעודכן שאושר לצורכי הלחימה מעלה סימני שאלה. כך למשל, נבחרי הציבור אישרו מאות מיליוני שקלים נוספים למשרדי המורשת, ירושלים וההתיישבות. תקציב סעיף "תרבות יהודית" במשרד החינוך זינק בכמעט 2,000%. עם זאת, דווקא תקציבי הייעוץ המשפטי והפרקליטות קוצצו בעשרות אחוזים.
הלחימה יצרה אתגרים רבים, לא צפויים ויקרים. ראשית, צה"ל צריך הרבה כסף כדי לממן את הלחימה הגדולה בעזה. שנית, המדינה צריכה לממן את השהייה של כ-120 אלף איש שפונו מבתיהם. במקביל, צריך לדאוג לשאר חלקי המשק, כולל עסקים שנפגעו ומשפחות החטופים. יש כאן היבט אזרחי משמעותי שנדרש למימון.