במסגרת תקציב 2024 שיונח על שולחנה של הממשלה צפוי קיצוץ רוחבי בתוכנית החומש למגזר הערבי. שירות הביטחון הכללי מזהיר היום (ראשון) כי הקיצוץ "טומן בחובו איום אסטרטגי לטווח הארוך".

לטענת השב"כ הפגיעה תבואו לידי ביטוי בהעברת מסר לאזרחים הערבים של העדר מחויבות מצד המדינה, פגיעה ברשויות המקומיות, פגיעה במאבק בפשיעה ובריבוי אמצעי לחימה בחברה הערבית. עוד הסבירו כי לטווח הארוך "צפויה פגיעה דרמטית במאמץ לצמצום הפערים של 20% מאוכלוסיית ישראל ובכך החלשת החוסן החברתי של החברה כולה".

רונן בר, ראש השב"כ הנכנס (צילום: פלאש/90 )
לטענת השב"כ: הפגיעה תבואו לידי ביטוי בהעברת מסר לאזרחים הערבים של העדר מחויבות מצד המדינה | צילום: פלאש/90

"אזרחי ישראל הערבים סובלים מזה שנים מאפליה והזנחה בכלל תחומי החיים, דבר המביא לתחושה כי נדחים ולא רצויים ע"י המדינה, תחושת חוסר שייכות וניכור, וצמצום הזיקה למדינה וחיזוק זהויות חליפיות שאינן ישראליות (זהות אסלאמית, זהות פלסטינית)", כתבו בשב"כ.

לטענתם, את המשמעות הביטחונית בנושא ניתן להמחיש באמצעות התפרצות "שומר חומות", שמרבית המעורבים בה מקרב ערביי ישראל היו בין היתר צעירים משכבות האוכלוסייה הנמוכות, חסרי מעש, אשר גדלו לתוך פערי תשתיות, חינוך, אכיפה, רווחה וכן.

ניידת משטרה הוצתה בלוד (צילום: חדשות 12)
תיעוד מאירועי האלימות בלוד, ארכיון | צילום: חדשות 12

"בשנים האחרונות פעלה המדינה לצמצום הפערים הללו באמצעות תוכניות חומש אשר נועדו להתמודד בצורה כוללת, רחבה והוליסטית עם בעיות השורש בחברה הערבית". הסבירו בשב"כ. "מדובר בתוכניות אשר נועדו לתקן עיוותים ואפליה של שנים, ואשר נועדו לייצר שינויים תפיסתיים ולעיתים גם תרבותיים, ועל כן מדובר בתהליכים ארוכי טווח שתוצאותיהם יבואו לידי ביטוי שנים קדימה".

"השבעת ממשלת הימין בדצמבר 22' הביאה לחשש גדול בחברה הערבית משינויים וצמצום של התוכניות", המשיכו. "העלייה הדרמטית בפשיעה ובכמות הנרצחים כתוצאה מפלילים בשנת 2023 וההכרזה על עצירת העברת התקציבים לרשויות המקומיות הערביות (אשר בהמשך נפתרה והתקציבים הועברו) היוו בעיני הציבור הערבי הוכחה לכך שהמדינה רואה בהם אזרחים סוג ב' ולא מעוניינת להשקיע בסגירת פערים בחברה הערבית".

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הכתה את אזרחי ישראל הערבים בתדהמה ובפחד, הוסיפו בשב"כ. "מעבר לאיום הביטחוני שיצרה המתקפה עצמה והפחד ממלחמה (בעיקר נוכח פערי מיגון ומוכנות לחרום בישובים הערבים), עלה פחד משמעותי מנקמה אלימה מצד היהודים, והתגברו תחושות הניכור והדחיה מצד המדינה נוכח מדיניות האכיפה האגרסיבית מול מתבטאים ברשת והאיסור על הפגנות. לצד זאת, העמיקה המלחמה את המשבר הכלכלי בציבור הערבי, בשל עצירת פרויקטים של בניה ותשתיות והדרת ערבים ממקומות עבודה מעורבים".

"על אף האמור, ועל אף ההתנגדות לפגיעה באזרחים פלסטינים ברצועת עזה במהלך המלחמה, נותר הציבור הערבי מרוסן ולא התפתחו אירועים של מחאות אלימות ושל הפרות סדר", הסבירו בשב"כ. "גריעת תקציבי הפיתוח וצמצום המאבק בפשיעה בחברה הערבית צפויים להביא לשורה של תוצאות שליליות מבחינת המדינה".

בשב"כ חתמו את המכתב העמדה: "לאור העולה לעיל, אנו סבורים שקיצוץ משמעותי בתוכניות החומש למגזר הערבי יגרום לפגיעה אסטרטגית בביטחון הלאומי של כלל אזרחי המדינה, ועל כן ממליצים שלא לפגוע בתקצוב תוכנית החומש למגזר הערבי".