אחרי עיכוב ארוך הכולל הפרת חוק, הממשלה הניחה היום (שני) את תקציב 2024 המעודכן לצורכי המלחמה על שולחן הכנסת. התקציב הרגיל מורכב מ-520.8 מיליארד שקל להוצאה ועוד 114.7 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב. התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה עומד לפי המסמך על 584.1 מיליארד שקל.
• פקידי האוצר הציעו: לסגור 10 משרדי ממשלה מיותרים
• 69% מהציבור: לממן את המלחמה מכספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים
• תקציב 2023 המעודכן: במקום לקצץ במשרדים המיותרים - הוסיפו להם
השוואה בין הצעת התקציב שהובאה לאישור הממשלה ב-14 בינואר ובין ההצעת התקציב שהוגשה היום לכנסת מגלה כמה שינויים. ככל הנראה השינוי הדרמטי ביותר הוא בתקציב משרד הביטחון, שהוגדל משמעותית.
ההצעה לתקציב משרד הביטחון שהוגשה לאישור הממשלה היתה ל-136.4 מיליארד שקל, מהם 99 מיליארד בהוצאה ועוד 37.2 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב. כעת מתבקשת הכנסת לאשר למשרד הביטחון תוספת משמעותית שתביא את תקציבו הכולל לסך של 245.5 מיליארד שקל. סכום חדש זה מורכב מ-117.5 מיליארד שקל להוצאה, עוד 77.5 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב וכן 50.6 מיליארד שקל בהוצאה מותנית הכנסה.
מדובר סך הכל בתוספת אדירה של יותר מ-100 מיליארד שקל, שמחדדת את הקריאה של גורמים במערכת הכלכלית לכנס ועדה שתדון באופן שבו יש להגדיר את מטרות הביטחון ותקציב הביטחון לשנים הבאות, אחרי הטיפול בצרכים המיידיים הנובעים מהמערכה הנוכחית.
מה יקבלו המשרדים המיותרים?
שינויים גדולים הוכנסו גם בתקציבי משרדים אחרים. כך, תקציב משרד ראש הממשלה, שתחתיו חוסים שורה של משרדי ממשלה שהוגדרו כמיותרים בתקופת המלחמה, זכה להגדלה משמעותית. הצעת התקציב שהובאה לאישור הממשלה תקצבה את המשרד ב-2.6 מיליארד שקל ועוד כ-816 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.
כעת מתבקשת הכנסת לאשר למשרד ראש הממשלה תקציב כולל של 3.1 מיליארד שקל, עוד כ-756 מיליון שקל בהרשאה להתחייב וכן 16 מיליון שקל בהוצאה מותנית הכנסה. מדובר בתוספת של כ-500 מיליון שקל (19%) רק לתקציב ההוצאה של משרד ראש הממשלה והמשרדים החוסים תחתיו.
כפי שדווח לראשונה במהדורה המרכזית, במסגרת העבודה על גיבוש תקציב 2024 המעודכן הציע הדרג המקצועי לסגור 10 ממשרדי הממשלה במטרה לחסוך בכספי ציבור על רקע הוצאות המלחמה.
עם המשרדים שהציעו פקידי האוצר לסגור נמנים משרד ההתיישבות והמשימות לאומית של אורית סטרוק (הציונות הדתית), משרד ירושלים ומסורת של מאיר פרוש (יהדות התורה), משרד המודיעין של גילה גמליאל (הליכוד), משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי של יצחק ואסרלוף (עוצמה יהודית), המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם (הליכוד), משרדי התפוצות והמשרד לשוויון חברתי של עמיחי שיקלי (הליכוד) והמשרד לנושאים אסטרטגיים של רון דרמר. באוצר הציעו לסגור גם את המשרד למעמד האישה של מאי גולן, שאכן אוחד לבסוף חזרה עם המשרד לשוויון חברתי.
בדרג הפוליטי דחו את ההמלצה לסגור את המשרדים המיותרים, וכעת התקציב המעודכן ל-2024 שהוגש לאישור הכנסת מראה כמה הם צפויים לעלות לציבור בשנה הקרובה. בהשוואה לתקציב המקורי שאישרה הממשלה לשנת 2024 במאי אשתקד, ניכר כי בוצע קיצוץ ברוב מתקציבי המשרדים "המיותרים". עם זאת, מחישוב שביצע N12 עולה כי התקציב הכולל שמבקשת הממשלה לאשר למשרדים שפקידי האוצר הציעו לסגור דווקא גדל בהשוואה לתקציבם המקורי ל-2024.
התקציב המקורי ל-2024 שאישרה הכנסת במאי האחרון הקצה לאותם משרדים סכום של כ-1.218 מיליארד שקל. כעת, ההצעה שהגישה הממשלה על שולחן הכנסת עומד על 1.268 מיליארד שקל. כלומר תקציב המשרדים המיותרים לא צומצם אלא הוגדל בכ-50 מיליון שקל.
עיקר התוספת נובעת מהגדלת תקציב משרד ההתיישבות של אורית סטרוק, חברת סיעת הציונות הדתית של שר האוצר סמוטריץ': 331 מיליון שקל ועוד 32 מיליון בהרשאה להתחייב. תקציב המשרד של סטרוק הוגדל בכ-198 מיליון שקל לעומת הסכום המקורי שאושר לו ל-2024 במאי אשתקד.
בנוסף, לפי ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת, במסגרת תקציב 2024 יוזרמו למשרד התפוצות 34.2 מיליון שקל ועוד 93.4 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. כמו כן יוזרמו 23.2 מיליון שקל למשרד המודיעין, 26.3 מיליון שקל למשרד ירושלים ומסורת ו-71.2 מיליון שקל למשרד המורשת.
במקביל הוקצו 10.5 מיליון שקל למשרד לנושאים אסטרטגיים ו-18.5 מיליון שקל למשרד לשיתוף פעולה אזורי. המשרד לשוויון חברתי של מאי גולן יתוקצב ב-92 מיליון שקל ועוד כ-25 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי יתוקצב ב-181.6 מיליון שקל ועוד 328.6 מיליון בהרשאה להתחייב.
מלשכת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף נמסר בתגובה: "מסקנתכם תמוהה ומוזרה מאוד, לאור העובדה כי משרד הנגב והגליל עומד בראש החץ הממשלתי של הסיוע לדרום ולצפון מאז פרוץ המלחמה, בסיוע ליותר מ-100 רשויות מקומיות. פעילות המשרד והשר זכו לשבחים יוצאי דופן ולבקשת ראשי רשויות להגדיל את תקציב המשרד ודרישה מראש הממשלה ושר האוצר לנתב את התקציבים אליהם דווקא ממשרד הנגב והגליל".