תקציב המדינה הנוסף ל-2023 לצורכי הלחימה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בעת הצגת התקציב המעודכן לצורכי הלחימה אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למליאת הכנסת "לא הכנסתי את סדר העדיפויות שלי אישית כשר אוצר, קבענו קריטריונים קשיחים טכניים לחלוטין".
אלא שבחינת סעיפי התקציב המעודכן והשוואתם לתקציב המקורי מעלה סימני שאלה לגבי סדר העדיפויות של הממשלה והתאמתן לתקופת המלחמה.
• כל הבעיות בתקציב החדש שאישרה הממשלה | שאלות ותשובות
• הכספים הקואליציוניים שדווקא בהם בחר שר האוצר לקצץ
• נציגי הקואליציה: הקיצוץ בתקציב לא מספק - בכל זאת נתמוך
• סמוטריץ': אף שקל לסיוע במלחמה לא עוכב. הח"כים: זה שקר
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
השווינו בין הסכומים שהוקצו לסעיפי התקציב המקורי שאושר בחודש מאי ובין התקציב שאושר היום בקריאה ראשונה בכנסת. התוצאה מגלה שמיליארדי שקלים הוספו לסעיפים שקשה להגדיר אחרת מ"סקטוריאליים" - ומעלה תמיהות לגבי המקומות שדווקא בהם בחרה הממשלה לקצץ.
המשרדים המיותרים צ'ופרו
סימן השאלה הראשון עולה בבחינת השינויים שנעשו בתקציבי משרדי הממשלה שזכו לכינוי "מיותרים". מתברר כי תקציבם של משרדים כמשרד המורשת, ירושלים והתפוצות לא רק שלא קוצץ בהתאמה לצורכי הלחימה - אלא למעשה אף הוגדל. כך, תקציב משרד ירושלים ומסורת ישראל של מאיר פרוש (יהדות התורה) זוכה בחוק התקציב הנוסף ל-2023 לתוספת תקציבית מרשימה של 177%, שהם עוד 43.7 מיליון שקל.
גם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק - חברתו לסיעה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - זוכה לתוספת משמעותית. המשרד, שנחשב לצינור המרכזי של מפלגת הציונות הדתית, זוכה להגדלה משמעותית של 157% מתקציבו - תוספת אדירה של 209 מיליון שקל.
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות של השר עמיחי שיקלי זכה לתוספת תקציבית משמעותית בשיעור של 63%, שהם 35.5 מיליון שקל וכעת עומד תקציבו על 91 מיליון שקל. גם משרד המורשת של עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) מקבל תוספת נאה: השר שתמך בהטלת פצצה גרעינית על עזה צפוי לזכות בתוספת תקציבית של 35.7%, שהם עוד 26.6 מיליון שקל שמביאים אותו לכ-101 מיליון שקל.
עוד שר שקיבל עכשיו תקציב נוסף הוא השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. התקציב המקורי הפקיד את אמסלם על 22 מיליון שקל. כעת התקציב המעודכן כמעט ומכפיל את הסכום לכדי 38 מיליון שקל.
גם השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן זכתה לתוספת תקציבית מכובדת כחלק מהתקציב שנועד, כזכור, לתמוך בצורכי המלחמה. בתקציב המקורי שאושר ל-2023 אושרה לרשות למעמד האישה תקציב של 3.5 מיליון שקל. בינתיים הרשות הפכה למשרד שמספק לגולן תואר של שר. כעת התקציב המעודכן לצורכי המלחמה הקפיץ את התקציב שגולן חולשת אליו ביותר מ-10 לסכום של 15 מיליון שקל.
משרד החינוך של השר יואב קיש רחוק מלהיות מיותר, אך בחינת התוספת שניתנה לו במסגרת תקציב 2023 המעודכן מתמיהה. הסעיף שזכה לתוספת בשיעור הגבוה ביותר הוא דווקא סעיף "תרבות יהודית", שזינק בכמעט 1,900% וזכה לתוספת תקציבית של 368 מיליון שקל. תקציב המוסדות התורניים זינק אף הוא ב-175% הודות לתוספת של 1.1 מיליארד שקל.
לא כל המשרדים המיותרים זכו לתוספת. כך, תקציב המשרד לנושאים אסטרטגיים של רון דרמר מקוצץ ב-53% וגם תקציב המשרד למודיעין של גילה גמליאל קוצץ ב-3 מיליון שקל. גם אחרי הקיצוץ גמליאל עדיין אוחזת בתקציב של 22 מיליון שקל.
הקיצוצים המתמיהים
במקביל, סקירת חלק מהסעיפים שבהם החליטה הממשלה לקצץ אף היא מעלה תהיות. דוגמה לכך היא הקיצוץ שנעשה בחלק מתתי הסעיפים תחת תחום "הוצאות החירום האזרחיות". אף שבכלליות תחום זה זכה לתוספת של 148 מיליון שקל שהגדילה את תקציבו בכ-27%, הדבר נעשה תוך קיצוץ של 44% בתת הסעיף "מיגון" (הפחתת 16 מיליון שקל) ושל 2% בסעיף "מיגון העורף".
מקום אחר שבו הממשלה כן לקצץ ובשיעור ניכר הוא סעיף "ההשקעה בתשתיות מיעוטים", שצומצם ב-1.16 מיליארד שקלים - קיצוץ של 87%. קיצוץ נוסף נעשה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שתקציבו קוצץ ב-25% תוך הפחתת כחצי מיליארד שקל, רובם בסעיף "תמיכות ומחקרים בחקלאות".
בנוסף, החליטה הממשלה לקצץ בתקציב משרד המשפטים של השר יריב לוין, אך המעניין הוא הסעיפים שבהם בחרה ממשלת נתניהו לקצץ: 32 מיליון שקל נלקחו מהייעוץ המשפטי לממשלה - 35% מהתקציב המקורי - ועוד 83 מיליון שקל קוצצו בתקציב הפרקליטות.
"בחודשים האחרונים אני נאבקת יחד עם חבריי בוועדת הכספים נגד השימוש בכספים הקואליציוניים", מסרה ח"כ נעמה לזימי (העבודה). "כעת אנו מגלים שלא רק שעושים שימוש כמעט מלא באותם כספים, אלא שהממשלה בוחרת לקצץ בשירותים חיוניים, כמו השכלה גבוהה, חקלאות ואזרחים ותיקים, על חשבון כולנו. מדובר בתקציב סקטוריאלי, לא אחראי ופוליטי לחלוטין, שמפקיר את אזרחי ישראל בשעתם הקשה ביותר".