למה בכלל צריך לאשר תקציב חדש ל-2023?
מצב המלחמה יצר אתגרים רבים לא צפויים ויקרים. ראשית, צה"ל צריך הרבה כסף כדי לממן את הלחימה הגדולה בעזה. שנית, יש פה אירוע חסר תקדים שבו יש יותר מ-120 אלף איש שפונו מבתיהם, והמדינה צריך לממן את השהייה והצרכים שלהם. במקביל, צריך לדאוג לשאר חלקי המשק, כולל עסקים שנפגעו ומשפחות החטופים. יש כאן היבט אזרחי משמעותי שנדרש למימון.
הממשלה הבינה שהתקציב שאישרה מראש ל-2023 ו-2024 ושהתנהלה לפיו כבר לא רלוונטי. חלק גדול מהכספים שהוקצו מראש בתקציב למטרות מסוימות צריך להסיט למטרות אחרות, גם צבאיות וגם אזרחיות. בשביל לעשות את זה צריך להגדיל מאד את מסגרת התקציב - שזה אומר הסכום הכולל של הכסף שמקצים.
כדי לעשות את זה המדינה מגדילה את הגירעון של המדינה, שהוא בעצם האוברדראפט של מדינת ישראל. היא עושה את זה כי אין לה עכשיו את כל הכסף הנדרש זמין. במקביל המדינה מנסה לעשות סוג של משחק פנימי בתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה - היא אומרת ניקח חלק מהכסף שלא נחוץ עכשיו או שאנחנו יודעים שלא יצא עכשיו על המטרות האחרות, ונרתום אותו לטובת המלחמה.
אז על מה מתנהל הוויכוח?
הוויכוח הוא סביב הכספים הקואליציוניים. הרבה לפני תחילת המלחמה ממשלת נתניהו אישרה כספים קואליציוניים בהיקף חריג מאוד של 14 מיליארד שקלים לשנתיים של 2023 ו-2024. כעת, חלק מהכסף הזה הוסט למטרות חיוניות, למשל מיליארד שקל מתוכן הוסטו למשרד לביטחון לאומי.
במקביל יש ויכוח גדול על חלק אחר מאותם מיליארדים שהוקצו למטרות שהן בהגדרתן פוליטיות. גורמי המקצוע הכלכליים, ובראשם אגף התקציבים ונגיד בנק ישראל, אומרים לשר האוצר שאת המיליארדים האלו צריך להקצות עכשיו לטובת המלחמה. מה שהם בעצם אומרים זה שבעוד בימים רגילים אפשר היה איכשהו "להחליק" את זה שהכסף הזה הולך למטרות הללו, אבל עכשיו במצב מלחמה אי אפשר, צריך אותו.
על איזה כספים קואליציוניים מדובר?
מדובר למשל בסכומי עתק שהופנו לחינוך החרדי ונועדו להעלאת השכר של המורים ברשתות החינוך החרדיות הגדולות, כך שהם יתוקצבו כמו שמתקצבים מורים רגילים בחינוך הרגיל - למרות שאין עליהם פיקוח. מדובר גם בתוספת ענקית לישיבות: בשנה שעברה תקציב הישיבות עמד על 1.2 מיליארד שקל והשנה על 1.7 מיליארד שקל - תוספת של 40% בשנה.
יש כאן עניין שהוא יותר מכספי אלא גם מוסרי וערכי. כשנותנים 1.7 מיליארד שקל בשנה כזאת לישיבות עולה השאלה מה המסר שמועבר לחיילי צה"ל שנשלחים להילחם בעזה. יש כאן מסר בעייתי שדווקא בשנה כזו מוגדל ב-40% התקציב שמועבר למי שמשתמט משירות צבאי.
במקביל, יש סעיף בכספים הקואליציוניים של 11 מיליון שקל לעמותה שהתפקיד שלה הוא לסייע לאברכים להשתמש משירות צבאי. את הסעיף הזה החליטו להמשיך לממן בכספים קואליציוניים גם ב-2023.
מקום אחר הוא משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק. זה בעצם הצינור המרכזי של הכספים הפוליטיים של סמוטריץ', לא של החרדים. אלו הכספים הפוליטיים של הציונות הדתית. ברור שחלק מהכספים שם כן הולכים למטרות טובות. אבל ברור גם שיש שם הרבה עניינים מגזריים שעכשיו צובעים אותם בכל מיני משימות של המלחמה, ובסוף הולכים כנראה לכל מיני עמותות פוליטיות.
למה חשוב לקצץ בכספים האלו?
יש מי שבאים ואומרים שבסופו של דבר הסכום שנותר לכספים הקואליציוניים הוא לא כזה גדול. שבמונחים של תקציבי מדינה מדובר על משהו כמו 1-1.5 מיליארד שקל שהם מתוך תקציב מדינה של יותר מ-450 מיליארד שקל. אבל דווקא בזמן מלחמה כל שקל הוא חשוב.
הגורמים המקצועיים מזהירים שהסירוב של הממשלה מקיצוץ בהוצאות מיותרות שאינן מעודדות את צמיחת המשק, שולח מסר בעייתי לשווקים הפיננסיים - שאליהם פונה המדינה כשהיא מבקשת לגייס כסף. ברור שהמדינה תצטרך ליטול הלוואות כדי להגדיל את מסגרת התקציב ולממן את צורכי המלחמה, אבל לטענת גורמי המקצוע, כשישראל מסרבת להראות שהיא עושה צעדים כואבים היא משדרת חוסר רצינות לגופים שאמורים להלוות לה את הכסף.
זה אומר שהריביות שהיא תידרש לשלם יהיו גבוהות יותר, ולאורך זמן יגדילו את התשלומים שהמדינה צריכה להעביר לכיסוי ההלוואות על חשבון הכסף שיוקדש למימון השירותים לציבור.
במקביל יש פה מסר בעייתי שמועבר לציבור. כשאתה בעל עסק שנפגע בגלל המלחמה, או מילואימניק שיוצא להילחם ועוזב את המשפחה שלך ואת הקריירה שלך ואת כל החיים שלך, או הורה ששולח את הילד שלך לשדה הקרב - אתה רוצה להניח ורוצה לראות שכל המערכות מסביב עושים את כל המאמצים כדי להשתתף במלחמה הזאת. במקום זאת לא ראינו כאן מאמץ אמיתי מטעם המערכת הפוליטית להראות שהיא משתתפת במאמץ המלחמתי.
מה אומרים גורמי המקצוע?
הפקידים במשרדי הממשלה תוהים איזו הצדקה כלכלית יש בשנה כזאת להגדיל את תקציב הישיבות בעוד 500 מיליון שקל. או להעניק תוספת של 250 מיליון להתעצמות יהודה ושומרון, שזה סעיף שסמוטריץ' הכניס לתקציב ברגע האחרון. סמוטריץ' טוען שהמצב הבטחוני עכשיו בעייתי גם ביישובי יהודה ושומרון, ואנחנו אכן רואים שם יותר איומים - אבל גם היועצת המשפטית מעירה שסמוטריץ' לא מפרט לאן ילכו אותם 250 מיליון שקל. אין פה פירוט של הסעיפים שאליהם ילכו הכסף. כלומר גם כשלכאורה צובעים את הכסף למטרה תקינה וראויה, לא ברור לאן בדיוק הוא מועבר ויש חשד שלפחות חלק מהכסף ילד למטרות לא ראויות.
איך מגיב שר האוצר לביקורת?
שר האוצר סמוטריץ' אמר שהוא מוכן לקצץ בכספים הקואליציוניים אבל רק בחלק מהם. לפי אגף התקציבים היקף הכספים הקואליציוניים שטרם נוצלו לשנת 2023 עם תחילת המלחמה היא כ-5.8 מיליארד שקל. סמוטריץ' הודיע לפני כשבועיים שהוא יקצץ מסכום זה 1.6 מיליארד שקל, וגם זה אחרי שאגף התקציבים באוצר המליץ על קיצוץ נרחב יותר.
לבסוף כשהגיע ההצעה הרשמית של סעיפי התקציב החדש התברר שלמרות שסמוטריץ' אמר שיקצץ 1.6 מיליארד שקל בפועל קוצצו רק מיליארד שקלים. גם סמוטריץ' וגם ראש הממשלה נתניהו חזרו ודיברו בקיצוץ של 1.6 מיליארד שקל, ופשוט לא אמרו אמת לציבור.
במקביל, מנהיגי המפלגות הדתיות אריה דרעי מש"ס ומשה גפני מיהדות התורה, סירבו לקיצוצים בכספים הקואליציוניים. גפני באופן אקטיבי כיו"ר ועדת הכספים, איים שאם יקוצצו הכספים הקואליציוניים לסעיפים החשובים לא הוא לא יעביר את המימון הנדרש למינהלת תקומה שאמורה לשקם את יישובי העוטף.
התוצאה היא שהכספים הקואליציוניים קוצצו באופן חלקי מאוד, יישארו על 4.8 מיליארד שקל, והסעיפים שחשובים מאוד לחרדים ולציונות הדתית נשארו בסופו של דבר כמו שהם.
איך סמוטריץ' מסביר את הסירוב?
סמוטריץ' אומר שחלק מהכסף נדרש למען הלחימה ואוהב לתת כדוגמה את זק"א. ואכן מדובר בגוף שעשה עבודת קודש במלחמה ומתוקצב בכספים קואליציוניים. אבל ברור שאיש לא חושב לקצץ עכשיו בכספים שלהם, ויש מקום לדיון נפרד בשאלה למה זק"א בכלל מתוקצב מכספים קואליציוניים.
אבל כשאנחנו אומרים כספים קואליציוניים אנחנו יודעים בדיוק למה הכוונה: כל מיני עמותות וגופים, גם במגזר החרדי, גם בהתנחלויות, גם בציונות הדתית, שחלק מהם מיועד גם למטרות טובות. אבל חלק גדול מאוד מהכספים ממנים גופים שמתעדפים מגזר אחד על פני מגזר אחר.
למה להתעקש על "כסף קטן"?
קל לשער איך 100 מיליון שקל מתוך הסכום הזה היו יכולים לסייע למפוני העוטף, או למיגון העיר אשקלון. העלות של כל ממ"ד היא כ-100-120 אלף שקל. אפשר לחשב לבד כמה ממ"דים ומיגוניות אפשר היה להוסיף בכסף הזה ליישובי קו העימות.
למה סמוטריץ' באמת מתעקש?
מתחילת המלחמה ראש הממשלה, שר האוצר ושרי ממשלה נוספים שלחו מסרים פייסניים, ביקשו "לעזוב עכשיו את הפוליטיקה" ולהיות מאוחדים מאחורי צה"ל. בסוף כשהגיעו ל"מאני טיים" נתניהו וסמוטריץ' העדיפו את הפוליטיקה ולהמשיך ולשמן את המפלגות החרדיות ואת המנגנון של הציונות הדתית על חשבון טובת הציבור כולו.
סמוטריץ' מסתכל על הסקרים ורואה שהוא לא עובר את אחוז החסימה ושמצבו הפוליטי בכי רע. ולכן הוא מנסה לפחות להשיג גב בקרב "הבייס" שלו בציונות הדתית ולהבטיח שיתוף פעולה אפשרי עם החרדים אחרי המלחמה. נתניהו גם רואה את המצב הקשה שלו בסקרים, את המחדלים שהוא חתום עליהם, וגם הוא רוצה לשמן את החרדים ליום שאחרי. בסוף מה שנעשה השבוע בישיבות הממשלה סביב הכספים הקואליציוניים זה פוליטיקה נטו.
מה הולך לקרות עכשיו?
תיקון תקציב 2023 שאישרה הממשלה יידון בפני ועדת הכספים ובהמשך יגיע לאישור לכנסת. יכול להיות שיהיו שינויים בסעיף כזה או אחר אבל בסופו של דבר מדובר בקואליציה שיש לה רוב מוצק של 64 מנדטים. אז גם עם חברי המחנה הממלכתי ימשיכו להתנגד, עדיין לא צריך אותם בשביל להשיג רוב לתקציב.
הסיעות החרדיות מאוד נהנות מהתקציב הזה, אז הן בטח יצביעו בעד. בליכוד פוחדים להגיד משהו וכנראה גם יצביעו בעד. סמוטריץ' ומפלגתו ברור, וגם לאיתמר בן גביר וסיעתו אין אינטרס להצביע נגד. וכך מגיעים למצב שהרוב לתקציב הזה מובטח גם בכנסת. ורגע אחרי שהוא יאושר יתחילו המאבקים על תקציב 2024.
המלחמה היותר תהיה גדולה תהיה לקראת תקציב 2024, שעדיין לא התחילו לדבר עליו. תקציב 2024 שכבר אושר מוקדם יותר כולל יותר מ-8 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ועל רקע ההתנהלות סביב תקציב 2023 קשה לראות את הממשלה הנוכחית מסכימה לקצץ גם בהם.