תקציב 2023 המעודכן אושר היום סופית בכנסת, חרף הביקורת הרבה שהוטחה בו. תהליך גיבוש התקציב החדש - או בשמו הרשמי התקציב הנוסף לשנת 2023 - לווה בחילוקי דעות רבים בין הדרג המקצועי באוצר ובין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כעת אחרי שהסערה מאחורינו, N12 עושה סדר בשאלות העיקריות סביב התקציב החדש.
למה היה צריך תקציב מעודכן?
מצב המלחמה יצר אתגרים רבים לא צפויים ויקרים. ראשית, צה"ל צריך הרבה כסף כדי לממן את הלחימה הגדולה בעזה. שנית, יש פה אירוע חסר תקדים שבו יש יותר מ-120 אלף איש שפונו מבתיהם, והמדינה צריך לממן את השהייה והצרכים שלהם. במקביל, צריך לדאוג לשאר חלקי המשק, כולל עסקים שנפגעו ומשפחות החטופים. יש כאן היבט אזרחי משמעותי שנדרש למימון.
• לקצץ במשרדים המיותרים? הממשלה הוסיפה להם כסף
• ברקע המלחמה: כך נופח תקציב משרד ההתיישבות
• כל הבעיות בתקציב החדש | שאלות ותשובות
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
הממשלה הבינה שהתקציב שאישרה מראש ל-2023 ו-2024 ושהתנהלה לפיו כבר לא רלוונטי. חלק גדול מהכספים שהוקצו מראש בתקציב למטרות מסוימות צריך להסיט למטרות אחרות, גם צבאיות וגם אזרחיות. בשביל לעשות את זה צריך להגדיל מאד את מסגרת התקציב - שזה אומר הסכום הכולל של הכסף שמקצים.
בכמה גדל התקציב ואיך?
תקציב המדינה המעודכן ל-2023 עומד על 636.6 מיליארד שקל, תוך שהוא כולל תוספת של כ-25.9 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי שאושר בחודש מאי. מתוך סכום זה, סך ההוצאה לצורכי המלחמה הוא 28.9 מיליארד שקל, מהם 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-11.5 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. בנוסף, 3 מיליארד שקל שאושרו בתקציב 2023 המקורי הוסטו לצורכי המלחמה.
עיקר התקציב החדש, כ-90%, מגיע מהגדלת הגירעון - כלומר המדינה בעצם תלווה כספים כדי לממן את ההוצאות, ותשלם עליהם ריבית בשנים הבאות. מלכתחילה היה ברור שהמדינה תידרש ללוות כספים בשוקי ההון כדי לממן את רוב התוספת התקציבית, אך במשרד האוצר ביקשו לצמצם ככל הניתן את היקף הכסף שנלקח בהלוואה כדי לצמצם גם את תשלומי הריבית העתידיים - ודאי בסביבת הריבית הגבוהה הנוכחית שבה גיוס חוב צפוי להיות יקר מבעבר, ולכבול את מדינת ישראל לתשלומים גבוהים למשך שנים.
מסיבה זו הגורמים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל המליצו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצמצם בהוצאות שהוגדרו כלא קריטיות לתקופת הלחימה. בראש ההמלצות עמדו הקיצוצים בכספים הקואליציוניים ותקציבי המשרדים שזכו לכינוי המשרדים המיותרים.
מה קרה לכספים הקואליציוניים?
פקידי האוצר המליצו לשר סמוטריץ' לקצץ 2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים ל-2023 שלא מומשו ערב פרוץ המלחמה. מדובר בכספים שנותרו מתוך 5.8 מיליארד שקל שהוקצו מראש לטובת מימוש ההסכמים הקואליציוניים וטרם נוצלו, והפקידים ביקשו להסיט אותם למימון צורכי המלחמה הצבאיים והאזרחיים.
סמוטריץ' הודיע כי הוא מסכים לקצץ 1.6 מיליארד שקל מסכום זה - וגזר מכך את המספר 70%, ששימש אותו ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לציין את היקף הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, תוך שהם מעגלים בנדיבות את המספר 64% כלפי מעלה.
מלכתחילה היא מדובר בקיצוץ קטן ביחס להמלצות המקצועיות, אלא שבזמן שחלף בין ההבטחה של סמוטריץ' ועד לאישור התקציב בפועל הקיצוץ הלך והתכווץ עוד יותר. בשינויים שעבר התקציב המעודכן בדרך לאישורו בממשלה, הכנתו לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים ועד לאישורו במליאת הכנסת - הקיצוץ בכספים הקואליציוניים התכווץ לבסוף לכ-800 מיליון שקל בלבד מתוך אותם 2.5 מיליארד שקל שהמליצו פקידי האוצר להקצות מחדש.
בבחינה שנתית סמוטריץ' קיצץ 800 מיליון מתוך 5.8 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים - כלומר פחות מ-14%. וגם סעיפי הכספים הקואליציוניים שבהם בחר סמוטריץ' כן לקצץ מעלים כמה סימני שאלה.
מה קרה למשרדים המיותרים?
המלצה נוספת של פקידי האוצר ושל בנק ישראל היתה לצמצם את תקציבם של משרדי ממשלה שלא נתפסו כקריטיים לתפקוד המדינה בזמן המלחמה. חלק מהמשרדים אף הוצע לסגור כליל. לבסוף, למעט משרד ההסברה שנסגר לאחר התפטרות השרה גלית דיסטל-אטבריאן, כל יתר משרדי הממשלה עדיין קיימים ומתוקצבים. למעשה, תקציבם של רבים מהמשרדים המיותרים הוגדל במסגרת תקציב 2023 המעודכן.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות הייתה סביב תקציב משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק, חברת סיעתו של שר האוצר. תקציב 2023 המקורי העניק למשרד זה 133 מיליון שקל, אך התקציב המעודכן כבר הגדיל סכום זה ליותר מ-750 מיליון שקל.
בנוסף כולל התקציב המעודכן תוספת של כ-44 מיליון שקל למשרד ירושלים ומסורת ישראל, תוספת של יותר מ-50 מיליון שקל למשרד התפוצות של עמיחי שיקלי ותוספת של כ-27 מיליון שקל למשרד המורשת של עמיחי אליהו. תוספות נוספות לתקציבי המשרדים הן עוד כ-15 מיליון שקל למשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם, 10 מיליון שקל למשרד לקידום מעמד האישה של מאי גולן. במקביל, סעיף "תרבות יהודית" במשרד החינוך של יואב קיש זכה לתוספת נדיבה של 368 מיליון שקל - הגדלה של כ-1,900%.
מי תמך ומי התנגד לתקציב המעודכן?
התקציב המעודכן עבר ברוב של 59 תומכים מול 44 מתנגדים. מרבית חברי הכנסת של סיעת המחנה הממלכתי של בני גנץ, השותפה בממשלת החירום - לא השתתפו בהצבעה. למעשה מרביתם היו במזנון הכנסת בעת ההצבעה המסכמת.
בקרב חברי הליכוד, שרת המודיעין גילה גמליאל - שמשרדה היה אחד היחידים שספג קיצוץ בתקציבו במסגרת התקציב המעודכן - נעדרה מהמליאה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הכריז מראש כי בכוונתו להימנע בהצבעה המסכמת על התקציב. עם זאת ברגע האמת אדלשטיין הצביע בעד.
מה מחכה לנו בתקציב 2024?
במובנים רבים הוויכוח סביב תקציב 2023 המעודכן הוא רק בחזקת מנה ראשונה למאבק שצפוי להתנהל סביב תקציב 2024, שאושר במסגרת התקציב הדו-שנתי במאי האחרון. הגורמים המקצועיים במשרד האוצר רק מתחילים בימים אלו את העבודה על גיבוש השינויים בתקציב 2024, לאחר שבשבועות האחרונים התמקדו בשינויים הדחופים בתקציב 2023.
למעשה, כבר היום נמצא משרד האוצר בהפרה של חוק יסוד שכן מבחינת לוחות הזמנים לגבי תקציב 2024, גם בלי שיבצע בו שינויים. בשלב זה ברור שבמשרד לא יספיקו לגבש - כל שכן לאשר - תקציב חדש עד ל-1 בינואר. מסיבה זו, ולאחר דיונים ארוכים ורווי חילופי האשמות, אישרה השבוע ועדת הכספים למשרד האוצר לדחות את אישורו בכנסת של התקציב החדש ל-2024 עד ל-19 בפברואר.
לאחר שתקציב 2023 לא הציג שינויים בסדרי העדיפויות, באגף התקציבים מבקשים להציג אותם בתקציב החדש ל-2024. היקף הכספים הקואליציוניים בתקציב 2024 הקיים גבוה יותר מזה שהוקצה לשנה הנוכחית ומגיע ל-8 מיליארד שקל. פקידי האוצר ובנק ישראל שואפים כי כספים אלו יקוצצו ככל הניתן כדי לצמצם את נטל החוב שלוקחת על עצמה המדינה, אך לשר האוצר והממשלה יש תמריצים משלהם.