הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) כי הריבית תישאר על כנה ותעמוד על 4.75%. זאת למרות חלק מההערכות שסברו כי בנק ישראל יוריד את הריבית בחדות, בשל המלחמה. בהודעה שצורפה להחלטה נכתב כי בבנק ישראל צופים פגיעה בצמיחה: מנמיכים את תחזיות הצמיחה ל-2.3% בשנת 2023 ו-2.8% בשנת 2024.
ישראל במלחמה - סיקור N12
- ברקת: אביא לממשלה את מתווה הפיצוי האלטרנטיבי
- "לא יאושרו יותר כספים קואליציוניים שלא נוגעים למלחמה"
- כך תקבלו פיצוי על הרכוש שנפגע במהלך המלחמה
- מהומה בוועדת הכספים: "המתווה של האוצר מנותק"
הנגיד התייחס למצב הכלכלי במסיבת עיתונאים שקיים: "התפתחות המלחמה לזירות נוספות תשפיע על ההערכות באופן משמעותי", אך הרגיע: "המערכת הבנקאית בישראל נותרת יציבה גם במצבי קיצון. הכלכלה הישראלית יציבה ואיתנה, ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר. אין לי ספק שזה יקרה כך גם הפעם".
לשאלת N12 בנוגע למתווה הסיוע של האוצר אמר: "יש כמה מתווים כרגע על הפרק, אני לא רוצה לחלק ציונים. המתווה כפי שהוצע הלך לעסקים קטנים ובינוניים, זה הכיוון. אחת הסוגיות היא אם צריך להגדיל אותו גם לעסקים הגדולים, צריך למצוא את האיזון התקציבי. צריך לראות כמה זמן המלחמה ואיך היא מתפתחת".
על השאלה אם הממשלה צריכה להסיט את הכספים הקואליציוניים למלחמה או להגדיל את התקציב השיב: "קודם צריך לעשות התאמות תקציביות ורק אחר כך להגדיל את התקציב", בנוגע לשאלה אם יש לסגור לשם כך משרדי הממשלה השיב: "ייתכן שגם זה". הנגיד הוסיף: "לא לעשות ישר עוד קופסה תקציבית למלחמה, צריך לחכות. האיזון הפיסקאלי חשוב".
כמו כן, בבנק ישראל מעריכים כי הגירעון יגיע ל-3.5% מהתוצר בשנת 2024 - פי 3 מצפי האוצר כאשר אושר תקציב המדינה. "תקופה זו מאופיינת במידה גבוהה של אי-ודאות בנוגע להתפתחות המלחמה ולהשלכותיה הכלכליות", כתבו בבנק ישראל.
בחטיבת המחקר של בנק ישראל קבעו כי "הפגיעה צפויה להתבטא בהעמקת החולשה של הצריכה הפרטית, בשל הירידה בביקוש לצריכה ומגבלות בצד ההיצע. מגבלות אלה נובעות מהיעדרות עובדים בשל גיוס למילואים וסגירת מוסדות החינוך, וכן מפגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאויימים; אלו יוצרים גם שיבוש מסויים בייצור ובשרשראות האספקה".
עוד הוסיפו כי "ההשקעה בענפי המשק צפויה להיפגע לאור אי הוודאות והעלייה בעלויות המימון כפי שבאה לידי ביטוי בעליית התשואות בשוק אגרות החוב הקונצרניות. נוסף על כך, ההשקעה בבנייה צפויה להיפגע בשל הגבלות על כניסת עובדים מיהודה ושומרון, ובשל הפסקה מוחלטת של העסקת של עובדים מעזה. יצוא שירותי התיירות צפוי גם הוא להיפגע, כאשר הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. לאור הירידה בביקושים, גם היבוא צפוי להצטמצם. לאור התפתחויות אלו, אנו מעריכים כי האבטלה בגילי העבודה העיקריים תעלה בחלקה הראשון של שנת 2024 לפני שתחזור לרדת.
במסמך קבעו כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים המסתיימים ברבעון השלישי של 2024 צפוי לעמוד על 2.9%. "מאז פורסמה התחזית הקודמת ביולי, וביתר שאת מאז פרצה המלחמה, נמצא השקל במגמה של פיחות וזו תורמת לעליית האינפלציה. גם העלייה במחירי הנפט הדולריים צפויה לתרום לעליית האינפלציה. נוסף על אלו, מוצרים ושירותים עשויים להתייקר לאור הפרעות לצד ההיצע כתוצאה מהמלחמה: מגבלות על היצע העבודה על רקע גיוס המילואים וסגירת מוסדות החינוך, פגיעה ביכולת הייצור והפרעות בשרשראות האספקה".
"אנו מעריכים כי כוחות אלו יפעלו לעליית האינפלציה בטווח הקצר", כתבו בבנק ישראל, "אך האינפלציה צפויה להתמתן בהמשך עם ההתפוגגות של השפעות אלו על היצע המוצרים והשירותים, וכן בשל הפגיעה בסנטימנט הצרכני ובביקוש לצריכה. מנגד, התמתנות האינפלציה בהמשך צפויה להיות מקוזזת חלקית על ידי עלייה בביקוש לדיור מחוץ לאזורי העימות.
"לבנק ישראל יש כלים אחרים חוץ מהפחתת ריבית"
"בימים האחרונים ובמיוחד לאחר פרסום מדד המחירים ספטמבר שהפתיע כלפי מטה, התחזקו מאוד ההערכות שבנק ישראל יפחית את הריבית כבר בפגישה הקרובה", מסר מוקדם יותר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות על ריבית בנק ישראל.
לדברי גרינפלד, ההערכות להפחתת ריבית התבססו על ההאטה באינפלציה שהחלה עוד לפני המלחמה ועל הצפי להאטה משמעותית במשק בעקבות המלחמה. גרינפלד הסביר: "לבנק ישראל יש מגוון כלים כירורגים יותר מהפחתת ריבית שיכולים לתמוך באזרחים ובעסקים. בחלק מהכלים האלו בנק ישראל כבר משתמש כמו דחיית תשלומי הלוואות וריבית לעסקים, תושבים באזורי מלחמה ומגויסים. כלים נוספים כמו הזרמת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים כבר נוסו בתקופת הקורונה וניתן להשתמש בהם שוב ואף לשפר אותם כדי שיפעלו באופן יעיל יותר".
גם עדי ניניו, מנכ"ל אלדר משכנתאות, הסביר כי לא היה נכון להוריד ריבית: "הורדת ריבית חדה הייתה יכולה לאושש את השוק מבחינת הפעילות הכלכלית, אולם הייתה מובילה לפיחות בשקל. מצד שני, הקפאה נוספת בריבית נותנת למשק ובפרט לעסקים אוויר לנשימה. זה יסמן שעם התנהלות 'עדינה' של בנק ישראל, נוכל להתפנות לטיפול בשער הדולר ונמנע את עליית האינפלציה, בתמיכה של הגופים העסקיים במשק, הנמצאים כבר במשבר וממשיכים לשלם את מחיר המלחמה. מדיניות זו, תעזור למשק הישראלי ולשוק הנדל"ן להתאושש לאחר המלחמה כאשר הביקושים יחזרו בעצימות גבוהה, לצד ריבית שעדיין תהיה גבוהה אבל תאפשר למשקי הבית להתמודד".