בנק ישראל מוציא כרטיס צהוב לתוכנית התקציבית שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למימון הוצאות המלחמה. במסמך שכותרתו "התייחסות לסוגיות פיסקליות והתאמות בתקציב 2023 בגין מלחמת 'חרבות ברזל'" מציעים כלכלני חטיבת המסחר של הבנק מספר המלצות להתאמות בתקציב שמהוות ביקורת ישירה על תוכנית שר האוצר, שאף זכתה לגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
• "רוצה ליהנות מכל העולמות": הבעיות בתוכנית של סמוטריץ'
• תחזית הצמיחה הונמכה - אבל מסמנת אופטימיות. איך?
• מה באמת יש מאחורי "הסדר התקציבי החדש" של שר האוצר
• לפיד וסמוטריץ' ראש בראש: "פוליטיקה עלובה בזמן המלחמה"
"תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות", מסר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר.
בשורה התחתונה, ההתאמות שעליהן ממליץ בנק ישראל תוקפות באופן ישיר את היקף הקיצוץ התקציבי שמציע שר האוצר - וקוראות לעצירה מיידית של העברת התקציבים הכרוכים בהסכמים הקואליציוניים גם ל-2024. "כיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי", כותבים כלכלני בנק ישראל. בשפה המנומסת שבה נוטים להתנסח בבנק ישראל מדובר בקריאה דרמטית.
נתניהו אישר את התוכנית של סמוטריץ'
לפי מסמך שהפיץ סמוטריץ' בחמישי האחרון, בכוונתו לממן את ההוצאות האזרחיות של המלחמה ב-13.4 מיליארד שקל עד סוף 2023, שרובם יגיעו מהגדלת התקציב - כלומר העמקת החוב של המדינה. במסמך התגאה סמוטריץ' בכך שהורה על קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים. בפועל, הקיצוץ קטן בהרבה.
פקידי האוצר טענו שאפשר להסיט 7.9 מיליארד מהכספים הקואליציוניים שהוקצו ל-2023-2024 וטרם נוצלו. סמוטריץ' סרב להתייחס לכספים הקואליציוניים שסומנו עבור 2024, והתמקד ב-2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שעדיין לא מומשו עבור 2023, ומהם הסכים להסיט 1.6 מיליארד שקל בלבד.
אמש אישר ראש הממשלה נתניהו את הצעת התקציב שהביא בפניו סמוטריץ', והשניים קבעו להביא את התקציב בהקדם האפשרי לממשלה ולכנסת. נציגי האוצר הציגו לנתניהו את תמונת המצב של המשק הישראלי, את הצפי לסוף השנה את התוספות הנדרשות לתקציב המדינה כתוצאה מהמלחמה. לפי התוכנית שהציג סמוטריץ' תקציב המלחמה האזרחי ימומן מהגדלת גירעון, ניתוב כספים מהוצאות הממשלה במשרדים וקיצוץ בהסכמים הקואליציוניים.
אלא שמהמלצות המדיניות שפרסם הבוקר בנק ישראל עולה כי שם סבורים שהתוכנית שהציג סמוטריץ' אינה מספיקה. "היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע 4 מיליארדי שקל, אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת", כתבו כלכלני הבנק וקראו למעשה לקיצוץ גדול יותר.
בכך מאותתים בבנק ישראל כי הם סבורים - כפי שסוברים הגורמים המקצועיים באגף התקציבים במשרד האוצר - כי בשווקים הבין-לאומיים לא ישתכנעו ברצינות ממשלת ישראל לביצוע התאמות תקציביות. תחושה כזו עלולה להביא להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל שחברות הדירוג כבר העבירו את התחזית שלה מ"יציבה" ל"שלילית" עם פרוץ המלחמה.
הורדת הדירוג צפויה להפוך את ההלוואות שתיטול המדינה למימון הוצאותיה לגבוהות יותר ויפגעו ביכולתה לממן שירותים לציבור וכן הוצאות ביטחוניות עתידיות.
הוצאות קטנות שיסנדלו את המדינה בהמשך
אם סמוטריץ' מתעקש לא לקצץ מעבר לכך בתקציב השנה הנוכחית שממילא מתקרבת לסופה, בבנק ישראל קוראים לו כבר עכשיו לבטל את הוצאת הכספים הקואליציוניים בשנה הבאה. "ככל שהממשלה מעריכה שזהו הקיצוץ המירבי שאפשרי בשלב זה של השנה, חשוב שהיא תחליט כבר בעת אישור התוספת לתקציב 2023, גם על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות לשנת 2024", כותבים כלכלני חטיבת המחקר.
בבנק ישראל מזהים כבר עתה אפשרות לקיצוץ של 8-10 מיליארד שקל בתקציב 2024, ומציינים כי "מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".
בבנק ישראל ממשיכים ומציינים כי "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. כאמור, לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".