חברת דירוג האשראי הבין לאומית S&P הודיעה אמש על הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית" - על רקע השינוי בתפיסת הסיכון האיזורית לאור מלחמת חרבות ברזל. ההודעה של S&P מצטרפת להודעות של שתי חברות דירוג האשראי הגדולות האחרות מודי'ס ופיץ', שהודיעו על צעד זהה ומאותם נימוקים כשבוע לאחר פרוץ המלחמה.
• משרד הפנים מודה: טרם העברנו 200 מיליון שקל להלנת המפונים
• המצוקה של החקלאים בצפון מתקרבת לצלחת שלנו
• תקציב הרשות של אבי מעוז יועבר לסיוע למפונים
דירוג האשראי של ישראל משמש את המדינה בבואה ללוות חוב בשווקים הבין לאומיים ומשפיע בעיקר בהיבט היכולת שלה להחזיר את החוב בטווח הארוך. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מציין כי על אף העברת התחזיות של שלוש החברות ל"שלילי" הרי שהדירוג עצמו עדיין גבוה. ככל שדירוג האשראי של מדינה גבוה יותר הדבר מהווה הבעת אמון מצד חברות האשראי שהיא תמשיך להחזיר את חובותיה למשקיעים הזרים.
כץ מסביר כי הדירוג שמעניקה S&P לישראל מעט גבוה יותר משל שתי המתחרות ולכן "היא מוצאת עצמה בדירוג קצה אולי קצת מוגזם בהסתכלות על הסיכון הגיאופוליטי של ישראל, שעלה מדרגה בשלושה השבועות האחרונים. הם הורידו את הציפיות ושמו אותנו במצב של 'מעקב שלילי', שאומר שהם בוחנים מצב של הורדת דירוג". הורדת הדירוג של ישראל ב-S&P תשווה אותו לרמת הדירוג של המדינה בחברות האחרות פיץ' ומודי'ס.
לדברי כץ, למעשה השווקים הפיננסיים כבר מתמחרים הורדה בדירוג האשראי של ישראל: "רואים את זה גם בפיחות בשקל (שצלל מול הדולר עוד לפני פרוץ המלחמה - ל"ב) וגם בעליית פרמיית הביטוח לאג"ח ישראלי, הכל כבר קפץ והגיב להרעה במצב. נגיד בנק ישראל אמיר ירון ציין שהחשש מהורדת דירוג היא שיקול משמעותי בהורדת הריבית, ולכן הוא רוצה להימנע מצעד כזה".
עם זאת, גורם באחד הבנקים עימו שוחחנו אמר כי אף שהשוק כבר מגלם הורדה בדירוג האשראי של ישראל, הורדה בפועל צפויה להפוך את ההשפעה ליותר מתמשכת.
ככל שדירוג האשראי יירד, או שהציפיות לגבי דירוג האשראי של ישראל יבטאו ירידה, זה אומר שישראל תצטרך לשלם ריביות גבוהות עבור הכספים שהיא לווה בשווקים הפיננסיים. המשמעות היא שמדינת ישראל תצטרך להוציא יותר כסף מקופת המדינה על החזרי הלוואות ותשלומי ריבית - וזה ישאיר פחות כסף להשקיע באזרחי המדינה ובשיקום נזקי המלחמה.
הגורם עימו שוחחנו אמר כי בחברות הדירוג מצטרפים לאזהרות שהשמיע מוקדם יותר השבוע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מפני התנהלות תקציבית לא נכונה של מדינת ישראל. ירון התייחס למהלכי הממשלה לגיבוש מתווה שיסייע לעסקים להתמודד עם הירידה בהכנסות בעקבות המלחמה. הנגיד ציין כי "חשוב שהמתווה שיגובש ייתן מענה הולם ומהיר ככל שניתן לצרכי העסקים שנפגעו לצד שמירה על מסגרת פיסקלית אחראית". בכך מתריע ירון מריצה לפריצת מסגרת התקציב והעלאת יעד הגירעון לפני בחינת כל האפשרויות האחרות.
לפי ירון, "יש לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים. הגדלת המסגרת התקציבית צריכה להתבצע רק לאחר מיצוי האפשרויות לפעול תחת המסגרת הקיימת ובאורח מדוד ושקול. ברצוני להדגיש כי מאמץ של הממשלה להמשיך ולשמור על אחריות פיסקלית גם בעת הנוכחית, מהווה מסר חשוב לשווקים הפיננסיים, שיתמוך בשמירה על עלויות גיוס נמוכות של המימון הנדרש בתקופה רגישה זו".
במילים פשוטות, ככל שהמדינה תמהר להעמיק את הגירעון לפני שתוודא שעשתה כל שביכולתה לשנות את סדרי העדיפויות במסגרת התקציב הקיימת - הדבר עלול להביא לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל ולכך שהמדינה תיאלץ להוציא יותר כסף על תשלום חובות מאשר על מתן שירותים לציבור.
במקביל האיום בהורדת דירוג האשראי של ישראל כבר פוגע בחסכונות המידיים של אזרחי ישראל באמצעות פגיעה בתשואות של החסכונות הפנסיוניים. עם זאת, לדברי הגורם הבנקאי, שוק ההון כבר מתמחר את הורדת הדירוג.
בימים אלו שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדמים כל אחד מתווה משלו לפיצוי העסקים על רקע פגיעת המלחמה בהכנסותיהם. לשתי התוכניות יש מחירים שונים, אך מבחינת חברות דירוג האשראי הבין לאומיות החשוב הוא שישראל תציג התנהלות תקציבית אחראית.
לדברי הגורם הבנקאי, ברור שהגרעון יעלה אבל נדרש שהמדינה תבצע "ריסטארט" לתקציב המדינה ותעביר כספים קואליציוניים ודברים שאינם נחוצים ללחימה - מהלכים שבממשלה ובקואליצי הכריזו עליהם אך עד כה הציגו להם ראיות בודדות בלבד. לדברי הגורם, אם ההתנהלות לא תשתנה אזי איכות החיים של אזרחי ישראל עשויה להשתנות כבר בטווח הקצר.