החוקר הראשי ב"תיק באומל" מדבר: במשך כמעט ארבעה עשורים פעלו בצה"ל לאיתור נעדרי הקרב בסולטן יעקוב, ואמש (רביעי) התבשר עם ישראל כי גופתו של רב-סמל בכיר זכריה באומל ז"ל נמצאה, הובאה לישראל וזוהתה בוודאות. בתחילת 2002 הוקם ביחידה לאיתור נעדרים בצה"ל (אית"ן) צוות מצומצם של שני חוקרים שקיבל את האחריות על התיק. בשיחה עם החוקר הראשי בתיק, הוא מספר לחדשות כיצד פוצחה תעלומת מיקומו של באומל, שהיה ידוע להם כבר כמה שנים אך התברר סופית רק השבוע.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
על החוקרים הוטלה המשימה לברר מה עלה בגורל נעדרי הקרב ההוא ב-11 ביוני, 1982, בבקעת הלבנון. מרגע קבלת האחריות על התיק, השניים החלו לחקור כמות גדולה מאוד של פיסות מידע מודיעיניות ומבצעיות שהגיעו ממקורות רבים, ובהן עדויות של אנשים ותצלומי אוויר ולוויין.
"בשנה האחרונה הבשילו התנאים ואנחנו מגיעים למצב שיש לנו תמונה מלאה, כזו שיכולה להביא לנקודת ציון מדויקת שבה ניתן להצביע ששם נמצאת הגופה", מסביר החוקר הראשי, אלוף-משנה (במילואים) יעקב.
עבודת הצוות התבצעה בשני חלקים. החלק הראשון נועד לקבוע מה עלה בגורל הנעדרים. לאחר כן החלו לחפש את המיקום שלהם. "המידע הזה מגיע מכמה מקומות", אומר יעקב. "חקירה של המון מידע ברמות שונות של אמינות. בעבודה סיזיפית ממיינים מה נכון ומבודדים את המידע שניתן להצליב, עד שהתמונה מתבהרת מבחינת המיקוד לאותו מקום ספציפי באותה מדינה שבה הוא נמצא".
לדבריו, הרבה מידע שהתקבל לאורך השנים הצביע על אותה נקודה. "בדקנו לפני זה גם מקומות אחרים שלאט לאט התבררו כלא נכונים", מציין יעקב, שמסרב לחשוף את שיטות הפעולה ואת כלל פרטי המידע, כמו למשל היכן בדיוק וכיצד אותרה הגופה, משום שהחיפוש אחר שאר הנעדרים עדיין נמשך.
"הבנו שזה זה רק לפני כמה ימים"
"ידענו על המיקום הזה לפני כמה שנים", מבהיר יעקב שמוסיף: "הבנו שזה זה רק לפני כמה ימים". לדבריו, ביומיים האחרונים התקבל המידע הסופי שאכן מדובר בגופתו של באומל. "אנחנו אפופי התרגשות והבנו שכל מה שאנחנו חשבנו והערכנו היה נכון", הוא מספר. "באותו רגע זו התרגשות בלתי רגילה. הלכנו בנתיב מסוים ומסתבר שהלכנו נכון".
למרות שמיקום הגופה היה ידוע כבר זמן רב, רק כעת ניתן היה להגיע אליו. "הצד השני ידע מה הוא עושה", הוא מסביר. "הוא שמר על שרידי הגופה היטב במשך 37 שנים. הרבה דברים משתנים. גם אנשים. יש כאלה שמתים, יש כאלה שמחליפים תפקידים. אותי מעניין מי מכל אלה יכול להביא לי מידע. לא בטוח שאותם גורמים שהחזיקו בו בהתחלה היו אלה שאחזו בשרידים בסוף. מיון נכון של המידע שהתקבל הוביל אותנו לאט לאט למקום הימצאות הגופה ומשהו שמישהו אמר בסוף התברר, אחרי הצלבה של המידע, כנכון".
לדבריו היו במהלך השנים הרבה רעשי רקע שהיה צריך לבודד ולבדוק. "היה רגע שהתקשר אליי מישהו שראה את השרידים באבו כביר ואישר לי שזה 'בינגו'", נזכר יעקב, שטוען כי מה שהביא אותם לפיצוח היה נחישות. "מתברר שהרבה דברים שחשבנו שהם נכונים בהתחלה לא היו כאלה", הוא מדגיש. "'ספגנו' הרבה מכות כי כל אחד חושב שהוא צודק, אבל אנחנו, אני והבחור השני בצוות שטיפל, צוות קטן אבל המשכנו בדרך עד שהגענו לפיצוח".
לטענתו הוא ושותפו לצוות אמרו כבר לפני כמה שנים שזהו מיקום הגופה, אך שאר הגורמים המעורבים בחקירה לא השתכנעו. "היו צוותים אחרים באגף המודיעין, ביחידה לאיתור נעדרים, שחשבו אחרת", אומר יעקב. "אנחנו התעקשנו וצדקנו".
עוד אמר יעקב: "בסופו של דבר התברר שעדויות ודיווחים שקיבלנו לפני כמה שנים הם היו אמת על פני מידע אחר שניסה להסיט אותנו מהדרך. צוותים שונים שחשבו על כיוונים אחרים. אנחנו נשארנו בשלנו וזה הוכיח את עצמו. מה שעשה את ההבדל זו ההזדמנות, נוצרו תנאים טובים עכשיו להגיע פיזית למקום. כשהתחלנו את המסע ידענו שהתעסקו בצד השני בהסתרה אנשי מקצוע".
יעקב סיפר כיצד הכווין מרחוק ובמדויק את הגורמים בשטח שיאתרו את הגופה. "פגענו בול", הוא מספר. "אני אומר להם את כל המידע שיכול להביא אותם לנקודה, מלווה אותם מרחוק כמעט אונליין. כשמגיע המידע שמצאו משהו שם יש מתח גדול כי צריך לוודא שזה אכן זה. הם צריכים להגיע לכאן ואז לבדוק ולאמת. הבנו באותו רגע שכל מה שעשינו היה נכון. אבל אנחנו נשמח רק אחרי שנדע שזה זה, אחרי הבדיקה באבו כביר".