ואולי האירוויזיון ייערך באילת? (צילום: Moshe Shai/FLASH90, חדשות)
נופש באילת על חשבון הבוחר. אילוסטרציה | צילום: Moshe Shai/FLASH90, חדשות

איך השלטון המקומי מתנהל - וכמה זה עולה לנו? מבקר המדינה פרסם היום (שני) דוח חמור על התנהלות השלטון המקומי. הדוח חושף מקרים רבים של התנהלות קלוקלת, חשש לניגודי עניינים וקשרים בעייתיים עם מקורבים, העסקת קרובי משפחה ומינויים ללא מכרזים או על ידי "מכרזים תפורים". הביקורת מצאה ליקויים רבים בתהליך קבלת ההחלטות בשלטון המקומי, מקרים של חשש לפגיעה בטוהר המידות - ואפילו סכנה לציבור. 

לקריאת דוח המבקר המלא על השלטון המקומי לחצו כאן

ומה חשף המבקר על ההתנהלות בעיריית ראשון לציון? לחצו כאן

הדוח חושף את משבר המיגון בפריפריה: פחים ופגרים במקלטים

אחד המקרים המדאיגים בדוח הוא עבירת הבנייה של נבחר הציבור - שמסרב להרוס אותה. בדוח נכתב כי ראש מועצת אבו גוש, עיסא ג'בר, לא ציית לגזר דין של בית המשפט, המשיך לבנות למרות ההליך המשפטי ולא פעל להרוס את שתי הקומות למגורים שהוקמו באופן לא חוקי על שטח החנייה בביתו.

המבקר הדגיש כי ג'בר הורשע ונקנס בגין מעשיו אך לא קיים את צווי ההריסה וגם לא הסדיר את הבנייה. "התנהלות זו מעלה חשש כי פעולותיו של מר ג'בר נועדו לחמוק מהסדרת הבנייה הבלתי חוקית בביתו או מהריסתה. מדובר בהפרה בוטה של הוראות חוק התכנון והבנייה והדבר חמור במיוחד לנוכח היותו נבחר ציבור המשמש דוגמה לציבור", ציין שפירא.

עבירות הבנייה של ראש מועצת אבו גוש (צילום: מחלקת הפיקוח בוועדת הראל, חדשות)
עבירות הבנייה של ראש מועצת אבו גוש | צילום: מחלקת הפיקוח בוועדת הראל, חדשות

אחת הביקורות בדוח עסקה במועצת חבל מודיעין: אנשי משרד המבקר גילו כי המועצה נהגה לקיים "התכנסויות" במלון יוקרה באילת. חלק מההתכנסויות הוצגו כהשתלמויות למרות שלא הועבר בהם תוכן ממשי. המבקר הדגיש כי "ההתכנסות שכונתה 'השתלמות' לא כללה כלל 'כל סוג של לימודים'".

בדצמבר 2016 השתתפו 87 נבחרי ציבור ועובדים של המועצה והתאגידים - יחד עם 80 בני זוג ו-21 ילדים ב"השתלמות". העלות למועצה ולחברה הכלכלית הסתכמה ב-513 אלף שקלים. בביקורת התברר כי התקיימו התכנסויות דומות כבר משנת 2009, והעלות של הנסיעות במשך השנים הסתכמו בכארבעה מיליון שקלים. המשתתפים עצמם לא שילמו על הנופש, אלא רק בהשתתפות עצמית של כ-1,400-1,650 שקלים עבור בן/בת זוג או ילד/ילדה: שפירא הוסיף וקבע כי השתתפותם של בני הזוג והילדים בהתכנסות באילת "מומנה באופן חלקי על ידי המועצה והחברה הכלכלית. מימון זה מהווה מעין הטבה פסולה".

"ההתכנסות התקיימה ביחד עם בני המשפחה, והתפרסה גם על ימי סוף השבוע, בהם לא התקיימו ישיבות ולא הופקו תוצרים המיועדים לטובת הציבור", הבהיר המבקר. לדבריו, המועצה הייתה צריכה להטיל על המשתתפים את העלויות או לקיים התכנסות קצרה יותר וללא בני המשפחה. המבקר טען כי מדובר ב"הוצאות כספיות בהיקף ניכר, שאינו מתיישב עם עקרונות החיסכון והיעילות ואף עולה כדי בזבוז כספי ציבור". 

כך נשמעת אפליה במקום העבודה (צילום: portokalis, 123RF)
הנופש היוקרתי בקושי כלל פגישות ודיונים | צילום: portokalis, 123RF

בקבוקי בושם לעובדים במאות אלפי שקלים

בחלק מצומצם בלבד של ההתכנסות שהפכה לנופש באילת, התקיימו ישיבות של בכירי המועצה - והמבקר הצהיר כי הגדרת המפגשים כהשתלמות היא "מצג מטעה שהינו בעל משמעויות כספיות כלפי הנבחרים". שפירא גם מתח ביקורת על עצם ההתכנסות במקום כה רחוק משטח המועצה, באופן ש"אינו מאפשר את הפומביות שלהן כנדרש" ואינו נגיש לתושבים.

עוד גילה המבקר כי 50 מתוך 87 העובדים הנופשים, ובהם גם בעלי תפקידים בכירים, לא השתתפו באף ישיבה בה נוהלה רשימת נוכחות. בחלק מהישיבות לא נוהלו בכלל רשימות נוכחות - ואין לדעת מי "הבריז" מהן. "קיום ההתכנסות באילת גרם לבזבוז רב של כספי ציבור. מדובר בנושא רגיש, שכן הנסיעות מצטיירות בעיני הציבור כהטבה שנבחרים ועובדים בכירים מעניקים לעצמם או לעובדיהם", הוסיף המבקר, שכינה את ההתכנסות "נופש והנאה ובלבד".

נוסף על כך נמצא כי המועצה חילקה ל- 23 בעלי תפקידים במלון מתנות בשווי של 7,130 שקלים - 310 שקלים לכל בעל תפקיד. המתנה כללה אוזניות ספורט אלחוטיות וברכונים, והמועצה גם חילקה טיפ לנותני שירות שונים בסך 2,350 שקלים. "בכנסים חולקו בחינם בקבוקי בושם, שעלותם המצטברת בשנים 2007-2008 הייתה כ-320 אלף שקלים", הדגיש.

שיפרתם תנאים לעובדים? תקבלו מענק (צילום: avemario, 123RF)
איך נסגרים המכרזים בשלטון המקומי? | צילום: avemario, 123RF

הדוח מציג מספר דוגמאות להתנהלות פסולה בשלטון המקומי: בחורפיש, למשל, קבלן הגינון הוא "במקרה" אחיו של ראש המועצה מופיד מרעי, ששימש קודם לכן כמ"מ ראש המועצה. מרעי לא עדכן את מליאת המועצה על ההתקשרות עם אחיו, שקיבל בשנתיים כ-100 אלף שקלים מכספי הציבור. את שירותי הקמת אתר האינטרנט למועצה סיפק בנו של אחד מחברי המועצה - עובדה שלא הובאה לידיעת המועצה לפי המבקר.

באעבלין התגלה כי קבלן לפינוי גזם קיבל כסף עוד לפני שזכה במכרז: הקבלן החל לעבוד עוד לפני שהתקבלה הצעת המחיר שלו במכרז וקיבל על כך תשלום. המבקר העיר כי לא נמצאו רישומים לשיקולים שהובילו לבחירה בו במכרז והגדיר את ההתנהלות "פגיעה בטוהר המידות". נוסף על כך התגלה כי יועצת אישית לראש המועצה ורואה חשבון הועסקו ללא מכרז: רואה החשבון קיבל 1.84 מיליון שקלים במשך עשור - בלי חוזה או הליך תחרותי. קרובי משפחה נוספים של ראש המועצה קיבלו תפקידים וכסף, בחלק מהמקרים ללא מכרז.

עיריית אשדוד (צילום: Serge Attal Flash90, חדשות)
ביקורת חריפה על עיריית אשדוד | צילום: Serge Attal Flash90, חדשות

כרטיסים לאירועים חולקו למקורבים: "העירייה התרשלה"

חלק נוסף בדוח עוסק בחלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ואירועים באשדוד: בדוח, שמתפרסם זמן קצר לאחר הביקורת על הכרטיסים שחולקו לעובדי מדינה למשחק של ישראל וארגנטינה (שבוטל), נמצא כי עיריית אשדוד חילקה כרטיסים בשווי של כמיליון שקלים. מדובר ביותר מאלף מופעים שהתקיימו בעיר, חלקם של אמנים ידועים, וכ-15,700 כרטיסי הזמנה חולקו.

המבקר קבע כי העירייה והתאגידים העירוניים "פעלו בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים". לדבריו, מדובר ב"קרקע פורייה להפליה ולחוסר שוויון". המבקר ציין כי חלק מהכרטיסים חולקו לאירועים "שלא היה להם אופי ציבורי רשמי ושהיו חסרי זיקה מובהקת לעירייה".

שפירא הוסיף וקבע כי העירייה התרשלה בטיפול בנושא: "בחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם". לדבריו, "במהלך הביקורת נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים, תוך כדי פגיעה בסדרי המינהל התקין".

מאחז מגרון בבנימין, ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
מאחז מגרון בבנימין, ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

פרק נוסף בדוח מוקדש לשיפוץ היכל התרבות ברחובות - בהליך שמדגיש חלק ניכר מתחלואי השלטון המקומי. העבודות היו אמורות להסתיים לפי התכנון במרס 2012. אך גם כיום - כשש שנים לאחר מכן - טרם הושלם השיפוץ והתקציב לפרויקט זינק מ-6 מיליון שקלים לכ-11 מיליון שקלים.

שפירא ציין כי אנשי משרד המבקר לא מצאו כל תיעוד להסברים שניתנו לדרישות להגדלת התקציב. עוד התברר כי הקבלן שזכה במכרז היה בקשיים כלכליים: בהמשך העבודות פוצלו לקבלנים אחרים, אך העבודות שהושארו באחריות אותו קבלן נאמדה כמעט ב-4 מיליון שקלים. למרות זאת העירייה לא דרשה מהקבלן ערבות אלא אף שחררה לו ערבות שנגבתה ב-2013.

"נמצאו ליקויים בעבודת הקבלן שהאריכו את העבודה ואף גרמו לפגיעה באיכות חיי התושבים - ואף חשש לסיכון בטיחותם של השוהים באתר הבנייה", נזף המבקר. "עבודות שיפוץ בית התרבות, שאמורות היו להסתיים בתוך תשעה חודשים, נמשכו יותר משש שנים וטרם הושלמו, תוך פגיעה בציבור".

"ההתנהלות מעוררת חשש למשוא פנים בכל הקשור להתנהלות מול הקבלן ופוגעת בעיקרון השוויון כלפי מציעים פוטנציאליים אחרים", תקף. "התנהלותם הבלתי אחראית של העיר, ראש העיר וחברי המועצה ושל החברה הכלכלית בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בתחומים רבים, מתאפיינת בגרירת רגליים ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית".

המבנה הלא חוקי שהפך לבית ספר (צילום: מפקח בנייה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חדשות)
המבנה הלא חוקי שהפך לבית ספר | צילום: מפקח בנייה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חדשות

בעל המבנה הואשם והורשע? המועצה ממשיכה להכניס לשם תלמידים - ולשלם

מקרה חמור נוסף שמתואר בדוח הוא סיפורו של בית הספר והתיאטרון בעספייא - שנמצא במבנה שעלול להיות מסוכן ולא קיבל אישור עד היום. המועצה המקומית שכרה לפני כעשרים שנה חלק ממבנה שנבנה ללא היתר בנייה - ובית הספר ממשיך לפעול עד היום, למרות שהמבנה עלול "לסכן את שלומם וביטחונם של השוהים בו". המבקר העיר כי העירייה אף שילמה מכספי ציבור עבור השימוש בבניין הלא חוקי - ובכך נתנה יד להפרת החוק.

כבר ב-1997 ננקטו צעדים להפסקת הבנייה הלא חוקית, אך הבניין המשיך להיבנות - גם כשבעל המבנה הואשם והורשע. המועצה אכלסה בבניין תלמידים בניגוד לדין ולא נקטה במשך שנים רבות בפעולות להפסקת השימוש במבנה ומציאת מבנה חלופי. נוסף על כך, לא נמצא רישום לבדיקות הנדסיות שנועדו לברר אם הבניין יציב ובטיחותי.

המבקר העיר בחומרה למועצה וקבע כי במשך שנים רבות ידוע שאין היתר למבנה - אך העירייה המשיכה לשכור את המבנה ושילמה מאות אלפי שקלים מכספי הציבור לבעלי המבנה, "על אף שהבניין הוקם בהתעלמות גסה מהוראות הדין ומהתראות הוועדה המקומית". במפתיע, גם משרד החינוך נתן רישיון להפעלת בית הספר למרות שלא קיבל מהמועצה היתר בנייה.

"בנייה ללא היתר ובניגוד להוראות תכניות תקפות מנוגדת לדין ועלולה לסכן חיי אדם", נזף המבקר. "הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר במבנה המשמש מוסד חינוכי המאכלס תלמידים רבים ותיאטרון לקהל הרחב". לדבריו, השימוש בבניין "פוגע בשלטון החוק ואף עלול להתפרש כעידוד לעבריינות".

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא (צילום: פלאש 90, חדשות)
המבקר יוסף שפירא | צילום: פלאש 90, חדשות

בנייה לא חוקית במאחזים? גם על חשבוננו

פרק נוסף נוגע למועצת בנימין, בה התגלה שהתקציב מממן "תכנון והקמת תשתיות ומבני ציבור במאחזים לא מורשים". המבקר העיר כי הבנייה נמשכת גם לאחר שזרוע אחרת של השלטון - המנהל האזרחי - הוציא צווי הפסקת עבודה ואף צווי הריסה.

"יש לראות בחומרה רבה את פעולותיה של המועצה, גוף ציבורי האמון על שמירה על החוק, הנוהגת שלא כדין ומאפשרת בנייה לא חוקית במאחזים", כתב המבקר. "חמור לא פחות הוא המימון לבנייה האמורה, שמתקבל במקרים רבים מאת משרדי ממשלה".

עוד נמצאו ליקויים במספר מכרזים לתפקידים בכירים במועצת בנימין: דרישות הסף הופחתו, לשישה מכרזים ניגש מועמד אחד בלבד – שזכה בסופו של דבר. ארבעה מהזוכים כבר שימשו בפועל בתפקיד שהוצע למרכז. במקרה נוסף, הגזבר מונה למנהל אגף למרות חשדות כבדים כלפיו והמבקר טוען כי "עולה החשש שהמועצה 'יצרה' תפקיד חדש עבורו".

"במהלך הביקורת נתגלו פגמים חמורים במינוי עובדים בכירים במועצה האזורית מטה בנימין, ובהם בחירת מועמדים שמעיון בקורות החיים שלהם עולה כי בעת זכייתם במכרזים חלקם לא עמדו בתנאי הסף", הוסיף שפירא. "עולה חשש שתוצאות מכרזים נקבעו מראש ותנאי הסף הותאמו למידותיהם של אלה שהמועצה חפצה ביקרם".