רשויות בלי מיגון, מחסור בביקורות ותנאים ירודים: בעוד איומי ירי הטילים והפגזים על ישראל - מצפון, מדרום וגם מאירן - נמשכים, פערי המיגון החמורים בישראל נמשכים ולא זוכים למענה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) חושף כי כמעט למחצית מהמגזר הערבי - כ-550 אלף בני אדם - אין מיגון לשעת חירום. "המקלטים הציבוריים המועטים הקיימים ברשויות הלא יהודיות אינם מתאימים לשהייה ממושכת וברובם אין אמצעים בסיסיים לשהייה קצרה, חלקם אינם כשירים ולעיתים מוזנחים", ציין.
לקריאת הפרק בדוח המבקר על פערי המיגון במגזר הערבי לחצו כאן
לקריאת דוח המבקר המלא על השלטון המקומי לחצו כאן
ומה חשף המבקר על ההתנהלות בעיריית ראשון לציון? לחצו כאן
"השתלמות?": העובדים נפשו יחד באילת - על חשבוננו
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא, הקדיש פרק ניכר בדוח על השלטון המקומי למצב המיגון והמקלוט ברשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי בצפון הארץ ובדרום. "במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום מצב המיגון והמקלוט עגום במיוחד", כתב שפירא. בעיית המיגון מחריפה במיוחד במערכת החינוך: פער המיגון במוסדות בחינוך במגזר היהודי הוא כ-11%, בעוד ל-38% מהתלמידים במגזר הלא-יהודי אין מיגון זמין לשעת חירום. כ-127 אלף תלמידים במגזר הולכים למוסדות ללא מיגון ונמצאים בסיכון רב.
לדברי המבקר, חוסר המיגון במערכת החינוך "חושף תושבים רבים, תלמידים ואנשי צוות, לרבות הסגל החינוכי במוסדות חינוך, לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף". כ-500 מוסדות חינוך - בתי ספר וילדים - סובלים מחוסר מיגון או מיגון שלא מספיק לכל התלמידים. "למעשה, פערי המיגון גדולים בהרבה כי שטח המיגון בכל בית ספר המחושב לפי מספר הכיתות, כולל את התלמידים בלבד ואינו כולל את אנשי הצוות והמורים", נכתב בדוח.
איפה המקלטים? גם הרשויות לא יודעות
רק ב-11 מתוך 71 הרשויות המקומיות שבמגזר הלא-יהודי נמצאו מקלטים ציבוריים: ב-11 רשויות אלו, כולן בצפון הארץ, קיימים בסך הכול 29 מקלטים ציבוריים, אך בשלוש מהן קיים מקלט ציבורי אחד בלבד בכל רשות - מה שמותיר בפועל תושבים רבים ללא מיגון בקרבתם. בעשרות מועצות התברר שאין רישום או מיפוי של המקלטים הפרטיים או השטחים המוגנים הציבוריים ורק רשויות מעטות השלימו תוכניות למיגון.
"ל-11 רשויות לא היה אפילו המידע הבסיסי כמה תושבים חסרי מיגון בתחומן", ציין המבקר. "ושבע רשויות מקומיות נוספות מסרו כי לכל התושבים בתחומיהן או לרובם המוחלט אין מענה בתחום המקלוט". המבקר מדגיש כי הבעיה נפוצה גם ברשויות גדולות במגזר הערבי: בנצרת אין מיגון לכ-73 אלף תושבים ובאום אל-פחם לכ-50 אלף. גם ברשויות שאספו מידע על פערי המיגון התגלה כי למאות אלפים אין מיגון. רק 17 מתוך 71 הרשויות המקומיות שמופו ייעדו תקציב למקלוט ולמיגון בשנים 2017-2015.
אנשי משרד מבקר המדינה סיירו בשטח ובדקו את מצב המקלטים - והממצאים היו מדאיגים ומטרידים בלשון המעטה. כמה מקלטים, גם במוסדות החינוך, הפכו למעשה למחסנים. במג'דל שמס, למשל, התגלה כי עמותה השתלטה על המקלט הציבורי והרסה את שתי יציאות החירום שלו.
במסעדה קיימים שני מקלטים: שניהם לא נגישים, אחד מהם לא ממוזג, לשני אין שילוט, לאחד אבדו המפתחות ואחד מעובדי המועצה שבר את המנעול לצורך הביקורת. "המקלט נמצא לא ראוי לשימוש, מכוסה קורי עכביש ומלוכלך", נכתב בדוח. באל-ג'יש (גוש חלב) הוסב מקלט לפעוטון אך הציוד בו היה תקין.
"ריח של צחנה מהמקלט, כנראה פגרים"
במעיליא התגלה כי המקלט הפך למחסן של מיכלי אשפה. בשפרעם מקלט הוצף במים, יציאת החירום התגלתה כחלודה והתברר כי במקום הותקן מנעול שנועד למנוע כניסת נרקומנים למבנה, לפי הרשויות. מקלט נוסף נמצא נעול ואנשי המבקר גילו כי לאף תושב אין מפתח: "ב-10 עד 15 השנים האחרונות המקלט לא נפתח". אנשי משרד המבקר העירו כי מהמקלט נודפת צחנה, "כנראה מפגרי חיות מתות".
ברוב המקלטים שנבדקו, גם במוסדות החינוך, התגלה מחסור חמור בציוד החירום שההנחיות מחייבות או ממליצות להחזיק במקלטים: ציוד עזרה ראשונה, אלונקות, מיכלי שתייה, סולמות חירום, אמצעים לפינוי אשפה, תאורת חירום, אמצעי תקשורת או רשת מחשבים אלחוטית. המבקר מציין כי פיקוד העורף "לא השתמש במלוא הסמכות שהוקנתה לו ולא דרש מחלק ניכר מהרשויות לתחזק את המקלטים באופן סדיר".
המבקר מצביע על כך שהחלטות הממשלה בנושא הקלת בניית פתרונות המיגון לא קודמו כבר שנים, "בגלל מחלוקות בין משרדים שונים בדבר המקורות התקציביים שיאפשרו את ביצוע התכנית". גם משרד האוצר לא הכין תכנית מקיפה וחלופית לנושא. מהבדיקה עולה כי פיקוד העורף ערך בשנים האחרונות בדיקות רק בשלוש רשויות ערביות.
הבעיה החמורה חלה גם בנושא המקלטים הפרטיים: עיריות ומועצות רבות אינן יודעות מיהם בעליהם של המקלטים ואין ברשותן אפילו "הערכה גסה" כמה בתים אינם ממוגנים. "שום רשות מקומית מאלו שנבדקו לא הנהיגה ביקורות תקופתיות במקלטים הפרטיים כדי לוודא שהם מוכנים לשעת חירום וכדי לוודא שהם כשירים ושמישים", הוסיף המבקר.
"בעקבות הממצאים החמורים המבקר קורא לגופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי "לשלב ידיים כדי לתקן באופן ממשי כל אחד מהליקויים שעלו בדוח זה". שפירא ציין כי מרבית הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוח המיוחד לפני עשור לא תוקנו, ופערי המיגון במגזר הלא יהודי נותרו בעינם. "הדוח מחייב טיפול ברמה הלאומית, הן במחסור החמור בתשתיות מיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם", סיכם.
צה"ל: מדי שלוש שנים מבוקרים כל המקלטים בישראל
בדובר צה"ל מסרו בתגובה לדוח: "הנתונים אשר מוצגים בדוח מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון במלואם ואלו מברכים על דוח הביקורת. פיקוד העורף רואה חשיבות גדולה במוכנות ומיגון כלל הישובים לשעת חירום, יהודיים ושאינם יהודיים, ועוסק בו באופן אינטנסיבי, כחלק ממימוש תפקידו.
"פערי מיגון מצויים בכלל היישובים הוותיקים שנבנו לפני שנות ה-80' במדינת ישראל, יהודיים ושאינם יהודיים. בנוסף לוותיקות היישובים, מתאפיין המגזר שאינו יהודי בחלקו הגדול ביישובים אשר נבנו ללא תכניות מתאר מסודרות ולכן לא נאכפה עליהם חובת בניית מקלטים ציבוריים שהחלה עוד בשנות ה-50'. צירוף שתי סיבות אלו - יישובים ותיקים ובניה ללא תכנית מתאר הובילו לפערי מיגון של 50-70% בגזר שאיננו יהודי.
"באשר לטענה שחלק מן הרשויות לא הכירו את נתוני המיגון שבמרחבן, עמדת פיקוד העורף היא שחובתה של הרשות המקומית לשלוט בנתוני אוכלוסייתה ותשתיותיה, ועל כן להכיר את נתוני המיגון שבמרחבן. עם זאת, פיקוד העורף מקיים תהליכי מיפוי ובקרה על בסיס קבוע ללא קשר למחויבות הרשות.
"לפי כחודשיים, אושר תקציב בן 150 מיליון שקלים לשיפור המיגון עד לטווח 20 קילומטרים בצפון הארץ הכולל תוספת מרחבים מוגנים למוסדות רווחה, בריאות וחינוך, כאשר אחוזים ניכרים ממנו מופנים באופן ייעודי למגזר הלא יהודי. על מנת לשפר את יכולת הבקרה של פיקוד העורף, לפני מספר חודשים החלה לפעול מערכת חדשה, שאמורה לאפשר בניית תמונת מצב סדורה של מוכנות המקלטים הציבוריים, באמצעות מיפוי ודיווח של הרשויות המקומיות.
"בניגוד לנאמר בדוח, הנחיית פיקוד העורף לרשות המקומית לקיים תהליכי בקרה על תקינותם של המקלטים הציבוריים ברורה ונהירה לכל הרשויות. כתנאי לקבלת תקציב ממשרד הפנים, נחתם מידי שנה תקציב ההתגוננות האזרחית מהווה הצהרה של הרשות על ההכרה באחריותה לתחזוקת המקלטים הציבוריים בנוסף להקצאת תקציב ייעודי למטרה זו.
"באשר לנתוני הבקרה ברשויות המצוינות בדוח הרי שפיקוד העורף מקיים מודל ביקורת בו אחת לשלוש שנים מבוקרים כלל 12,500 המקלטים במדינת ישראל והמצוין בדוח תומך נתונים אלו. עוד נוסיף, כי בכלל התוכניות אשר הוצגו בפני משרדי הממשלה, כולל תכנית "מגן הצפון" העוסקת בשיפור המיגון לטווח 45 קילומטרים מגבול הצפון, קיים מרכיב של סיוע ממשלתי לבניית מיגון דירתי לכלל היישובים המאוימים בצפון ובכללם יישובי המגזר שאיננו יהודי".