הפרצה שאפשרה לטייסים ממדינות אויב לנחות בישראל: "כשל אסטרטגי, ייקח שבועות לסגור אותה"

חקירת ניסיון הפיגוע בטיסת פליי-דובאי FZ1073 עודנה מתנהלת, אך כבר כעת ברור כי האירוע חשף כשל משמעותי באבטחת הטיסות הזרות לישראל. פרטיו של טייס המשנה העומאני המאם אל-המאמי, שניסה לפי החשד לרסק את המטוס, הועברו לישראל עוד לפני ההמראה - אך זהותו ואזרחותו לא הובילו לבדיקה בעניינו.

כפי שפרסמנו אמש (שבת) ב"מהדורה המרכזית", לא מדובר במקרה בודד: בשנים האחרונות נחתו בישראל טייסים רבים המחזיקים גם באזרחות של מדינות אויב. כעת מתברר עומק הפרצה שאפשרה זאת - וגם שסגירתה המלאה לא תוכל להיעשות בן לילה. "זה כשל מערכתי גדול עם השלכות עצומות", אומר ל-N12 דני שנער, שהקים את אגף הביטחון במשרד התחבורה וגיבש את תפיסת האבטחה שלו. "מדברים על מאות מטוסים שמגיעים לישראל, על עשרות אלפי נוסעים, וכשל מערכתי אסטרטגי שחייב להיות מתוקן בימים אלה. יש לו השלכות חמורות ביותר. אי אפשר לטאטא את זה".

עוד בנושא - סיקור N12

• עובדת לשעבר בנתב"ג חושפת: "העברתי אנשי צוות אוויר עם דרכון לבנוני וסורי"
• נבדק: טייסים עם אזרחות ממדינות אויב, כולל איראן, נחתו בישראל בשנים האחרונות
• 4,000 מטר ב-40 שניות: מה גרם למטוס לצלול – ואיך הצליחו להציל אותו?

לדברי שנער, שכיהן בתפקיד עד 2017, בתקופתו נבדקו בישראל כלל אנשי הצוות בחברות התעופה הזרות, אך מאז ככל הנראה המנגנון נשחק. "בתקופה האחרונה זה קצת הלך בפחת", הוא אומר. "גם שיתוף הפעולה עם מערכת הביטחון הוא לא מה שהיה בעבר". כשנשאל על הסתמכות משרד התחבורה על הבדיקות שביצעה החברה הזרה, במקום לבצע בדיקה ישראלית עצמאית של אנשי הצוות, השיב שנער: "זה לא היה פעם".

גם עו"ד יצחק רז (רזצ'יק), ששימש במשך 17 שנים כחוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה ובעבר גם כראש מנהל התעופה האזרחית, מתאר תהליך דומה. "עשו איזה חפיפניק והסתמכו על הדיווחים של החברה הזרה", הוא מעריך. "אנחנו רוצים קשרים טובים עם האמירויות, יש להם עשר טיסות ביום, סומכים עליהם. יכול להיות שבדקו שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים - ואחרי כמה זמן כבר סמכו עליהם".

כמה זמן ייקח לסגור את הפרצה?

גם לאחר שהכשל נחשף, מבהיר שנער, סגירת הפרצה והקמת מנגנון לבדיקת כלל צוותי האוויר הטסים לישראל לא יוכלו להיעשות מהיום למחר. "זה סיפור של שבועות", הוא מעריך. "אנחנו מדברים על עשרות חברות תעופה ועשרות אלפי טייסים שצריך לבדוק. זה לא משהו שעושים מעכשיו לעכשיו".

שנער מבהיר כי לגורמים המטפלים כיום בנושא אין די כוח אדם לבדיקת כלל אנשי הצוות. "אגף הביטחון של משרד התחבורה הוא לא זה שצריך לעסוק בתחום הזה. זה גדול ממידותיו". לדבריו, האחריות לאבטחת התעופה מפוצלת כיום בין "שישה-שבעה גורמים", במקום גוף אחד שירכז את האחריות והיכולות.

למעשה, שנער הזהיר עוד לפני אירוע פליי-דובאי מפני הסיכון הנשקף מאדם שמגיע מתוך מערכת התעופה עצמה. במאמר שפרסם ביולי בכתב העת "מבט מל"מ" של המרכז למורשת המודיעין, תחת הכותרת "פיגועים בתעופה אזרחית - איום שאסור להתעלם ממנו", הוא הצביע על "האיום הפנימי" כאחת מנקודות התורפה באבטחת התעופה - מצב שבו אדם בעל הרשאה וגישה לאזורים או למערכות רגישות מנצל אותן כדי לעקוף את מעטפת האבטחה. "האיום הפנימי הינו נקודת תורפה משמעותית", כתב אז, והזהיר כי "די בעובד רדיקלי אחד, כדי לעקוף את כל מערך האבטחה".

השמות הגיעו לישראל - אבל אף אחד לא בדק

מבחינה פורמלית, משרד התחבורה הוא שמאשר לחברות תעופה זרות להפעיל טיסות לישראל, ואגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד מופקד בין היתר על אבטחת התעופה הזרה ועל "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות או מגיעות לישראל". אלא שבמשרד טוענים כי אין בידיהם יכולות מודיעיניות לבצע בדיקות רקע של אנשי צוות בחו"ל, וכי הם מסתמכים על הצהרות החברות הזרות שלפיהן אנשי הצוות עברו בדיקות ביטחוניות.

"הפיקוח היה אמור להיות באגף הביטחון במשרד התחבורה", מדגיש ראש מנהל התעופה האזרחית לשעבר. לדברי רז, יתר הגופים הרלוונטיים, ובראשם השב"כ והמוסד, צריכים לספק את היכולות הנדרשות - אך "בסופו של דבר, הסנכרון של הכול צריך להיות באחריות משרד התחבורה".

שרת התחבורה מירי רגב, שאגף הביטחון כפוף לה ישירות, טענה לאחר האירוע כי בדיקת אנשי הצוות מוטלת על גורמי המודיעין וכי המוסד מטפל בהיבט המודיעיני של החברות הזרות. אלא שגם המוסד לא בדק את רשימת אנשי הצוות בטיסה, כל זאת בשעה שהמידע עצמו כבר נמצא בישראל.

מאז 2023 מחויבות חברות התעופה להעביר למדינה נתונים על הנוסעים ואנשי הצוות, ובהם שם, אזרחות ופרטי מסמך הנסיעה. הנתונים נאספים במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן) ברשות המיסים. החוק מאפשר למשרד התחבורה לבקש מהמרכז הערכה או שאילתה על המידע, ואילו השב"כ, המוסד והמשטרה רשאים להפעיל שלוחות שלו אצלם. במקרה פליי-דובאי אישרה רשות המיסים כי הרשימה התקבלה בישראל לפני יציאת הטיסה.

המבקר כבר התריע, דבר לא נעשה

הפער בחלוקת האחריות אינו חדש. בדוח שפרסם מבקר המדינה במאי 2024, לאחר ביקורת מערכתית שבחנה בין היתר את אבטחת המטוסים הזרים הנכנסים לישראל, הוא המליץ לבחון מחדש את מערך אבטחת התעופה הבין-לאומית כולו - ואף את הרלוונטיות של החלטות הממשלה והקבינט שעליהן הוא נשען, שחלקן התקבלו עוד בשנות ה-70.

המבקר קרא למל"ל לרכז עבודת מטה עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, השב"כ והמשטרה, שבסיומה ייקבע כיצד להסדיר את האחריות בתחום ולהקצות את המשאבים באופן שיבטיח "ראייה מתכללת". הוא אף המליץ לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר לגבש מדיניות כוללת בנושא. למרות ההמלצה להסדיר את חלוקת האחריות בין הגופים, דבר לא נעשה. רוב ממצאי הביקורת נותרו חסויים מטעמי ביטחון.

"המליצו להקים רשות אחת, שתהיה מורכבת מנציגים של משרד התחבורה, המוסד, השב"כ, משרד האוצר, חיל האוויר והממל"ת (מרכז המבצעים לאבטחת תעופה), ושהיא תקבע כל הזמן את הקריטריונים", אומר רז. "ההמלצות התקבלו, אבל פשוט לא עשו את זה. אם לא יתייחסו לאירוע הזה כאילו איבדנו פה 274 ישראלים ועוד שישה אנשי צוות - לא למדנו כלום".