4,000 מטר ב-40 שניות: מה גרם למטוס לצלול – ואיך הצליחו להציל אותו?

במערכת הביטחון ממשיכים לתחקר את האירועים הדרמטיים בטיסת פליי-דובאי FZ 1073 לתל אביב, שבמהלכה, על פי החשד, ניסה טייס המשנה מעומאן לרסק את המטוס – והקברניט האמירותי נאבק בו. לפי העדויות, חלק מהנוסעים הישראלים סייעו בהשתלטות, ובשלב זה ההערכה הגוברת היא שמדובר באירוע טרור. על המטוס היו 174 נוסעים, בהם 27 ילדים.

סא"ל (במיל') אלון פרג, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר וקברניט באל על, מסביר בשיחה עם N12 מה עשוי היה להתרחש בקוקפיט, מה קרה לטייס האוטומטי וכמה זמן נותר לצוות כדי להיחלץ מהצלילה החדה. פרג מדגיש כי מדובר בהערכה מקצועית המבוססת על המידע הקיים ועל ניסיונו בהטסת מטוס מסוג זה, וכי נתוני הטיסה ועדויות המעורבים יאפשרו בהמשך לקבוע במדויק יותר מה התרחש.

אם הטייסים נאבקים זה בזה, המטוס לא אמור להמשיך לטוס באמצעות הטייס האוטומטי? באופן עקרוני כן. אלא שבמטוס מהסוג הזה, מסביר פרג, תזוזה משמעותית של ההגאים יכולה להביא להתנתקות הטייס האוטומטי. לכן ייתכן שהצלילה כלל לא החלה כתוצאה מפעולה מכוונת שנועדה להפיל את המטוס, אלא כתוצאה מהמאבק עצמו.

"הטייס האוטומטי אמור להמשיך ולהטיס את המטוס, אבל במטוס כזה, אם מזיזים את ההגה מעבר לתזוזה קלה, זה יכול לגרום לו להתנתק", מסביר פרג. "ההשערה שלי היא שזה מה שקרה. במאבק כזה אתה יכול להיאחז בהגה או לדחוף אותו בטעות, והפעולה של דחיפת ההגה מורידה את אף המטוס ומכניסה אותו לצלילה".

עד כמה חריגה צלילה של כ-4,000 מטרים בתוך כ-40 שניות? "זו צלילה מאוד-מאוד קיצונית", אומר פרג. "כשמטוס נכנס לצלילה כזאת בפתאומיות, הטייסים והנוסעים חווים G שלילי – כלומר, מתנתקים מהמושבים לכיוון התקרה. יכול להיות שדווקא זה היה המזל הגדול: הטייס התוקף איבד את היתרון שלו או נאלץ להיאחז במשהו, וכך התאפשר לטייס השני לפעול. אם בתוך 40 שניות המטוס איבד חצי מהגובה, בעוד 40 שניות הוא כבר היה מתרסק. זה היה נורא קרוב – אירוע מסמר שיער בכל היבט שתסתכל עליו".

מה מסוכן יותר – הצלילה עצמה או הניסיון לצאת ממנה? שני השלבים מסוכנים, אבל לאו דווקא בגלל שינויי הלחץ. לדברי פרג, מערכות המטוס מאזנות את הלחץ בתא הנוסעים, והסכנה המרכזית היא למבנה המטוס.

בצלילה כזאת המטוס עלול להגיע למהירות החורגת מהמגבלות שלו, אבל גם ההיחלצות עצמה מסוכנת: אם הכניסה לצלילה יוצרת G שלילי, המשיכה כלפי מעלה מייצרת G חיובי משמעותי. "ניסיון אגרסיבי מדי להרים את אף המטוס יכול ממש לשבור את המטוס", מסביר הקברניט הוותיק. "לכן צריך לייצב אותו בזהירות ולא למשוך בחדות מדי".

האם זה יכול להסביר את הנזק שנראה בזנב המטוס? לדברי פרג, כן. "זה יכול להיות בגלל המהירות הגבוהה בצלילה או בגלל תמרון ההיחלצות".

איך הצליחו הנוסעים להיכנס לקוקפיט אם הדלת אמורה להיות נעולה והאם אפשר היה לפרוץ אותה מבחוץ? מאז פיגועי 11 בספטמבר, דלתות הקוקפיט במטוסי נוסעים תוכננו כך שיהיה קשה מאוד לפרוץ אותן מבחוץ. פרג מדגיש שאינו מכיר את הדלת הספציפית במטוס, אך מסביר: "הדלתות התקניות הן משוריינות ונעולות חזק, ולא כל כך בקלות פותחים אותן". לכן, ההערכה המובילה, שנתמכת גם בעדויות הנוסעים, היא שהטייס הראשי סמיט מצ'הר הצליח בכוחותיו האחרונים לפתוח את הדלת ולאפשר לנוסעים להתערב.

"הוא לא חייב לקום וללכת אל הדלת", מסביר פרג. "הוא יכול לפתוח אותה בלחיצת כפתור. אם הייתה לו שנייה ללחוץ עליו, הנעילה החשמלית משתחררת ואז אפשר להיכנס. מבחוץ, לעומת זאת, אלה דלתות משוריינות ונעולות חזק שלא כל כך קל לפתוח".

כמה קשה לייצב מטוס אחרי צלילה כזאת? לטייס שמוסמך להטיס מטוס נוסעים, אומר פרג, עצם פעולת הייצוב אינה בהכרח מורכבת במיוחד – אבל צריך לבצע אותה בזהירות. הסכנה היא בניסיון להיחלץ מהר מדי מהצלילה וליצור עומסים שהמטוס אינו מסוגל לשאת.

"צריך לייצב אותו בזהירות בשביל לא לשבור אותו בתהליך היציאה", הוא אומר. אם הקרקע עדיין רחוקה, יש לבצע את ההיחלצות באופן הדרגתי. אם הקרקע מתקרבת במהירות, לעומת זאת, אין בהכרח את הפריווילגיה הזאת ונדרש תמרון חריף יותר, גם במחיר של סיכון למבנה המטוס.

איך בכלל יכול טייס להכניס סכין למטוס? צוותי האוויר לא עוברים בידוק כמו הנוסעים? לא בכל מקום. לדברי פרג, אופן הבידוק של צוותי אוויר נקבע בכל מדינה בהתאם לחוקים ולנהלים המקומיים, וקיימים הבדלים משמעותיים בין מדינות.

"בלונדון, כשהיינו טסים להית'רו, היו עושים לנו כטייסים בדיקות מחמירות מאוד, כולל נוזלים והכול", הוא מספר. "לעומת זאת, היו מדינות שבהן היינו מגיעים כצוות ישר למטוס, בלי שום בדיקה". בישראל אנשי צוות זרים עוברים את אותו נתיב בידוק שעובר נוסע רגיל: "טייס זר לא יכול להכניס בישראל שום דבר שנוסע לא יכול להכניס".

איך מוודאים שטייס כשיר לטיסה והאם בודקים גם את מצבו הנפשי? הכשירות הפיזית והמקצועית של הטייסים נבדקת באופן שוטף. "כל הטייסים בעולם, על פי חוק, צריכים לעבור בדיקה רפואית משמעותית פעם בשנה, ומעל גיל 60 – פעם בחצי שנה", מסביר פרג. "יש גם מבדקים בסימולטור שמוכיחים רמה מקצועית ורמה קוגניטיבית טובה". לעומת זאת, אין כיום שום בדיקה פסיכולוגית או פסיכיאטרית תקופתית מקבילה לכל הטייסים.

אז מה בעצם הציל את המטוס?
"היה פה המון מזל. כל כך הרבה דברים היו צריכים לקרות בו-זמנית", אומר פרג. "אם הטייס שנאבק בתוקף לא היה מצליח להתגבר עליו, אם הוא לא היה מצליח לפתוח את הדלת ואם לא היו שם טייסים נוספים שיכלו לסייע – זה היה יכול להיגמר אחרת. כל הכוכבים הסתדרו פה בשורה אחת, ובסך הכול זה נגמר בסדר".