אלפי נפלים פזורים בצפון הארץ: "כל אחד מהם - פוטנציאל לפצצה"

יום אחרי האסון בטיול השנתי בגליל העליון, שבו נהרג תלמיד בן 14 ונפצעו 23 תלמידים ואנשי צוות, בפיקוד הצפון מעריכים כי אלפי נפלים עדיין פזורים בשטחי הצפון.

עוד בסיקור N12

• העדות הדרמטית מהזירה
• השאלות הקשות אחרי האסון
• דוח המבקר שהתריע על מחדל הנפלים

בשיחה עם N12 מסביר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, כיצד פועלות פצצות המצרר, מדוע חלקן נותרות בשטח גם שנים לאחר שנורו, ומזהיר כי הסכנה איננה מוגבלת לצפון הארץ בלבד.

מהי פצצת מצרר וכיצד היא פועלת?

"במלחמה האחרונה נורו פצצות מצרר גם מזירת לבנון, מצד חיזבאללה, וגם מזירת איראן", אומר חיימוביץ'. "את חיזבאללה ראינו משתמש בהן גם במערכות קודמות. מדובר בחימוש מוכר שנמצא בזירה כבר לא מעט זמן, לצערנו".

בניגוד לרקטה או לטיל הנושאים ראש קרב אחד, חימוש מצרר נועד לפזר מספר רב של פצצות קטנות על פני שטח נרחב. במהלך המעוף נפתח החימוש, ומשחרר עשרות פצצונות שמתפזרות על פני האזור שמתחתיו. כך, לדברי חיימוביץ', נוצר מעגל פגיעה גדול ברדיוס רחב מאוד. שטח הפיזור של הפצצונות משתנה בהתאם לסוג החימוש, טווח השיגור והגובה שבו מתפזר הטיל. "כשמדובר בחיזבאללה, זה קורה בגבהים יחסית נמוכים. איראן משגרת בגבהים הרבה יותר גבוהים", אומר חיימוביץ'.

מדוע פצצות המצרר מסוכנות גם זמן רב לאחר שנורו?

לדברי מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, הסכנה בפצצות המצרר כפולה: הן בזמן הפגיעה והן זמן רב לאחריה. "מעגל ורדיוס הפגיעה גדולים הרבה יותר, עם סכנה לבלתי מעורבים, בעיקר אזרחים, כי האזור אינו נשלט". אלא שפעמים רבות, הפצצות מגיעות לקרקע מבלי להתפוצץ, כמו שקרה באסון ברכס רמים. "כל אחד מהנפלים האלה הוא פוטנציאל לפצצה שבעת נגיעה, הזזה או נסיעה עלולה להתפוצץ", מסביר חיימוביץ'.

הפצצונת שהתפוצצה במהלך הטיול, הכילה לפי ההערכות, כ-40 גרם חומר נפץ בלבד, אך גרמה לפגיעה קשה במספר רב של תלמידים ואנשי צוות שהיו סמוך אליה. על פי התחקיר הראשוני, אחד התלמידים הבחין בנפל בחורשה הסמוכה לשביל המסומן, אסף אותו והכניס לתיק. בהמשך הטיול, כאשר התלמידים ישבו יחד במעגל, אירע הפיצוץ. עוד עלה מעדויות תלמידים כי במהלך הטיול נתקלו בכמה נפלים, ולא רק בזה שהתפוצץ.

כמה נפלים עדיין פזורים בשטח, והאם ניתן לאתר את כולם?

בשעות שלאחר האסון החלו כוחות צה"ל לסרוק את האזור, ובמהלך הסריקות כבר אותרו פצצונות נוספות. בפיקוד הצפון מעריכים כי נותרו עוד אלפי נפלים בשטחי הצפון בעקבות שלוש שנות המלחמה, רובם כתוצאה משיגורים של חיזבאללה.

חיימוביץ' מסביר כי סכנת הנפלים קיימת גם מחוץ לצפון הארץ. "צריך להניח ולהעריך שבשטחים הפתוחים, גם בדרום, גם בצפון וגם במרכז הארץ, פזורים הרבה מאוד נפלים כאלה", הוא מזהיר. "כל אחד מהם הוא פוטנציאל של חומר נפץ, וראינו לצערנו את פוטנציאל הנזק באירוע הזה".

בהתחשב בהיקף הירי ובפיזור הרחב של החימוש במהלך המלחמה, זיכוי כלל השטחים שבהם עלולים להימצא נפלים איננו משימה ריאלית. "לכל שטח שלא זוכה והיה חלק מאזור הלחימה, צריך להתייחס באופן מחמיר, כאילו נפלי תחמושת פזורים באזור", מדגיש חיימוביץ'.

מה צריך לעשות כשנתקלים בחפץ חשוד בשטח?

בעקבות האסון בוחן שר החינוך יואב קיש הפסקה זמנית של הטיולים בצפון. בינתיים, ההנחיה לציבור במקרה של איתור חפץ חשוד, היא לא לגעת או להזיז אותו, להתרחק מהמקום ולדווח מיד למשטרה. גם כאשר מסלול טיול פתוח לציבור, חשוב להקפיד שלא לסטות מהשבילים המסומנים, במיוחד באזורים שבהם התנהלה לחימה.

גם לאחר שהירי לעורף פסק, חלק מהתחמושת ששוגרה במהלך המלחמה ממשיכה להוות סכנה ממשית בשטחים הפתוחים. פצצונות המצרר שלא התפוצצו עלולות להישאר על הקרקע ולהפוך למלכודת קטלנית גם זמן רב לאחר נפילתן.