"הכתובת על הקיר, אסור לחכות לאסון הבא": דוח המבקר שהתריע על מחדל הנפלים
בעקבות האסון הקשה ברכס רמים שבו נהרג אדם ונפצעו 19 תלמידים ומורים מפיצוץ נפל, צפה מחדש הביקורת הנוקבת של מבקר המדינה • בדוח שפורסם במאי 2025, התריע מתניהו אנגלמן על היעדר תוכניות פינוי, סחבת תקציבית וסכנה מוחשית לחיי אדם • לצד זאת, הדוח התמקד במתחמים תעשייתיים וצבאיים – ולא בפינוי נפלי רקטות וטילים בשטחי לחימה פתוחים
האסון ברכס רמים, שבו נהרג אדם אחד ונפצעו 19 מורים ותלמידים מחטיבת הביניים בישיבה התיכונית אורט מעלות כתוצאה מפיצוץ נפל תחמושת, מציף מחדש סוגיה מסוכנת: הטיפול המערכתי של מדינת ישראל בנפלים, בחומרי נפץ ובקרקעות נפיצות. כבר במאי 2025 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח חריף שבו מתח ביקורת קשה על התנהלות משרדי הממשלה, והזהיר מפני טיפול מתמשך שאינו מספק והיעדר תוכניות עבודה מסודרות שמסכנים חיי אדם.
במוקד הדוח עמד מתחם תע"ש ביבנה, אתר שבו נותרו נפלים וחומרי נפץ בהיקפים נרחבים. המבקר חשף כי למשרד הביטחון כלל לא הייתה תוכנית סדורה לניקוי המתחם, זאת אף שהסכנה הייתה מוכרת היטב לכלל הגורמים. שנה קודם לכן, במאי 2024, תיארה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים את האתר כ"פצצה מתקתקת", בין היתר על רקע נפילת רקטות ושרפות שפרצו בשטח.
מיליונים על שמירה – במקום השלמת הניקוי
אחד הממצאים המקוממים שעלו בדוח נגע לסדרי העדיפויות התקציביים: המבקר מצא כי המדינה מוציאה כ-1.8 מיליון שקלים בשנה על שמירה וארנונה במתחם ביבנה, אך אינה מקצה את המשאבים הנדרשים כדי להשלים את ניקויו מהנפלים המסוכנים. אנגלמן הדגיש בדוח כי היעדר כדאיות כלכלית לשיווק הקרקע אינו מצדיק הזנחה בטיחותית, שכן החומרים הנפיצים מהווים סכנה ישירה לחיי אדם.
בדוח הרחב יותר הצביע המבקר על כשלים מערכתיים עמוקים, ובהם ליקויים בהסדרת האחריות הממשלתית לטיפול בקרקעות מזוהמות וחוסר תיאום בין הרשויות השונות. "הכתובת על הקיר – אסור לחכות לאסון הבא", התריע אז אנגלמן, והמליץ כי מנכ"לי משרד הביטחון והאוצר יבחנו את השלמת הניקוי, תוך שקלול הסיכון הממשי לציבור, ויגבשו תוכנית פעולה מעשית לביצוע.
ההבחנה המרכזית: ממתחמים סגורים – לשטחי לחימה פתוחים
לצד הביקורת החריפה, גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי קיים הבדל מהותי בין ממצאי הדוח מ-2025 לבין האירוע הטרגי שהתרחש היום ברכס רמים. הדוח של אנגלמן התמקד באופן מובהק בנפלים ובתחמושת שנותרו במתחמים תעשייתיים וצבאיים סגורים (דוגמת אתרי תע"ש), ולא בחן את איתור ופינוי נפלי הטילים, הרקטות ופריטי האמל"ח שנורו או נותרו בשטחים פתוחים ובמרחבים אזרחיים בעקבות מלחמה.
האירוע הנוכחי ברכס רמים – שטח שהיה אזור לחימה בחודשים האחרונים מול חיזבאללה, נסרק בידי כוחות הביטחון וקיבל אישור טיולים – נוגע דווקא לפעילותם של פיקוד העורף, מערך החבלה של המשטרה וחלוקת האחריות בין גורמי הביטחון בטיהור שטחי קרב. אף שהדוח מ-2025 מעיד על כשלים מתמשכים בטיפול בנפלים בשטחי המדינה, השאלות הקשות שמתעוררות היום בצפון יידרשו לבחינה ייעודית של מנגנוני הזיכוי, הסריקה והאישור של מסלולי טיול הסמוכים לגבול.