האם השטח נסרק ומי אמור לפנות את הנפלים? השאלות הקשות אחרי האסון בצפון

האסון שאירע היום (שני) שבו נהרג נער וכ-20 נוספים נפגעו במהלך טיול של תלמידים ומורים ממעלות-תרשיחא, מעלה שורה של שאלות קשות שחלקן נותרו פתוחות. באזור עובר המקטע הראשון של שביל ישראל, מהמסלולים הפופולריים בארץ, ובמהלך המלחמה ספג המרחב ירי נרחב של חיזבאללה לאזור קריית שמונה, מנרה, יפתח והשטחים הפתוחים שסביבם.

כעת, עם חזרת המטיילים לצפון אחרי שלוש שנים, יידרשו הרשויות לברר אם השטח שבו אירע הפיצוץ נסרק מנפלים לפני שנפתח לציבור ומי אחראי להבטיח את בטיחותם של המסלולים באזור.

האם השטח שבו אירע האסון נסרק לפני חזרת המטיילים?

לאחר הפסקת האש הראשונה בסוף 2024 הודיעה רשות הטבע והגנים על מיפוי שבילים ובדיקת בטיחותם מנפלים. צה"ל דיווח על פינוי נפלים ביותר מ-40 יישובים בצפון. באפריל 2026 הודיעו רשות הטבע והגנים וקק"ל על סריקות נוספות לקראת פתיחת שטחים לציבור. אלא שעדיין לא ברור אם נקודת הפיצוץ נבדקה, מתי נערכה הסריקה האחרונה ומי ביצע אותה. גם לא ידוע אם המקטע הראשון של שביל ישראל נסרק לכל אורכו, לרבות השטחים הסמוכים אליו.

האם הטיול התנהל בהתאם למסלול שאושר והאם התלמידים תודרכו?

טיולי בתי הספר כפופים לנוהלי משרד החינוך, ובמסלולים המחייבים תיאום נדרש אישור מהלשכה לתיאום טיולים, בהתאם להנחיות גורמי הביטחון והבטיחות. כעת נדרש לבדוק איזה מסלול אושר לטיול, האם התלמידים נשארו בתוואי השביל המסומן ואילו הנחיות בטיחות נמסרו למארגנים. כמו כן, יש לברר אם התלמידים תודרכו לפני היציאה לשטח, ובכלל זה הונחו שלא לסטות מהמסלול, לא להרים חפצים חשודים או לגעת בנפלים, ולהתרחק ולדווח מיד במקרה של זיהוים.

מי היה אמור לוודא שלא נותרו נפלים בשטח?

האחריות לטיפול בנפלים מתחלקת בין צה"ל, המשטרה והרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון - בהתאם לסוג השטח והאירוע. רשות הטבע והגנים וקק"ל מנהלות שטחי טיול בתחומי אחריותן. החוק מאפשר לשר הביטחון, לבקשת השר לביטחון לאומי ובתנאים שנקבעו בו, להורות לרשות לסייע בפינוי נפלי רקטות וטילים בשטחים פתוחים שנפגעו מירי אויב. לכן עולות השאלות: האם הסמכות הופעלה בגבול הצפון? מי ריכז את המידע על הנפילות - ומי אישר לפתוח מחדש את השטחים?

איך ייתכן שנפל נותר בשטח אחרי המלחמה?

איתור נפלים בשטחים פתוחים הוא משימה מורכבת. במהלך המלחמה עסקו גם כיתות הכוננות המגויסות בצפון בסריקות לאיתור נפלים, אולם בשטחים פתוחים יש פחות מצלמות ועדי ראייה שיכולים לדווח על נפילות. פיצוץ עשוי להותיר סימנים כמו צמחייה שרופה, אך תחמושת שלא התפוצצה יכולה להישאר מוסתרת בקרקע או בצמחייה, במיוחד כשמדובר בפריטי תחמושת קטנים.

כעת נבדק החשד כי הפריט שהתפוצץ היה תת-חימוש של פצצת מצרר ששיגר חיזבאללה במהלך המלחמה, נותר בשטח מבלי להתפוצץ והופעל במהלך הטיול.

האם הציבור יכול לדעת אילו מסלולים נסרקו מנפלים?

קק"ל ורשות הטבע והגנים מפרסמות מידע על מסלולים פתוחים וסגורים, לצד אזהרות מפני נפלים. אולם לא פורסמה לציבור רשימה מרוכזת המפרטת אילו מסלולים נסרקו, מתי בוצעו הסריקות ומה היה היקפן. כך, מטייל יכול לבדוק אם מסלול פתוח לציבור, אך לא בהכרח לדעת אם נסרק מנפלים. לכן עולה השאלה מדוע המידע הזה אינו מונגש לציבור באופן מסודר. בנוסף, אם לא ניתן לסרוק את כלל השטחים הפתוחים באזורי הלחימה בצפון, נשאלת השאלה מדוע לא פורסמו אזהרות לציבור מפני הימצאות תחמושת גם סמוך לשבילים המסומנים, ומדוע לא הודגשה הסכנה שבסטייה מהם.

האם כבר התריעו על ליקויים בפינוי נפלים?

בדוח מ-2017 קבע מבקר המדינה כי מנגנון פינוי הנפלים לא סיפק מענה מספק לפינוי בטיחותי ויסודי של שטחים המיועדים לשימוש אזרחי. דוח נוסף מ-2021 עסק בפינוי נפלים משטחי אימונים. במאי 2025 התריע המבקר מתניהו אנגלמן על מחדלים בפינוי מתחמי התעשייה הצבאית ובטיפול בחומרים מסוכנים, לרבות חומרי נפץ. "חומרי הנפץ כבר גבו חיי אדם. הכתובת על הקיר - אסור לחכות לאסון הבא", הזהיר. עם זאת, הדוח עסק במתחמי תעש ולא בנפלי רקטות בשטחי לחימה פתוחים.

האם בטוח לצאת מחר לטייל בצפון?

ככלל, ניתן לטייל במסלולים הפתוחים והמאושרים לציבור, אך לאחר שלוש שנות לחימה לא ניתן לשלול לחלוטין הימצאות נפלים גם בהם. סימון שביל אינו אישור שהשטח נקי מתחמושת. יש לוודא שהמסלול פתוח, להתעדכן באזהרות ולהימנע מסטייה מהשבילים. במקרה של חפץ חשוד, אין לגעת בו או להזיזו: יש להתרחק ולדווח למוקד 100.