יום שני לפנות בוקר, אי שם בעזה. שני חטופים שחולצו במבצע הרואי בדרך הביתה. ולא רק להם חם בלב. לכמה שעות האוויר חזר למדינה שלמה. ארבעה ימים אחרי המבצע הנועז, ארבעת המופלאים שפרצו ראשונים לדירה בח'אן יונס משחזרים עכשיו את הרגעים הדרמטיים שלב אחרי שלב: א', פקד במילואים, נשוי פלוס שתיים. י', רפ"ק, נשוי פלוס אחת. ד', פקד, נשוי פלוס אחד ועוד אחד בדרך. י', פקד, נשוי פלוס שתיים.
פקד א', תספר לי על הרגע שבו אתה שם את המטען על הדלת ומחכה לרגע הזה שזה יתפוצץ.
"הדלת נפרצת, אני נכנס פנימה אל תוך האיתור. אז ברגע אחד זה הופך משקט מוחלט לרעש אין-סופי של יריות ומטענים מכל הסוגים. מבחינתנו פה שעון החול מתהפך, ואנחנו על זמן שאול להביא את פרננדו ולואיס למקום מבטחים".
"אני מזהה את פרננדו ולואיס זוחלים על הרצפה", ממשיך פקד א' לשחזר. "הם בדיוק התעוררו משינה מהפיצוץ. אני מזהה שני מחבלים".
רפ"ק '': "אני מזהה את פרננדו ולואיס זוחלים לכיוון המחבלים, לא לכיוון שלנו. בשיחה שלי עם פרננדו לאחר מכן, אני מבין שהמחבלים בעצם קראו להם לבוא איתם".
פקד י': "אני נכנס אחרי א', אני רואה אותו כבר נתקל במחבלים. מיד מזהה את לואיס ופרננדו, פרננדו קרוב אליי, אני פשוט מזנק עליו. אני פשוט תופס אותו ואני מעיף אותו למרפסת".
פקד א': "לואיס עדיין זוחל לכיוון פנים המבנה, לכיוון המחבלים בעצם. אנחנו צועקים 'צה"ל'. אני לא יודע אם הם מכירים את הימ"מ. 'בואו איתנו'. הם עדיין בהלם בשלב הזה. אני תופס את לואיס ברגל רגע לפני שהוא כבר מגיע אל המחבלים".
המבצע לחילוץ החטופים - סיקור N12
- החיבוק הראשון: החטופים התאחדו עם משפחותיהם
- תיעוד מפגש כוח החילוץ עם החטופים
- 3 שניות מפיצוץ הדלת ועד הקריאה: "החטופים בידינו"
- תיעוד: כך נראה הבניין שבו הוחזקו 2 החטופים
- מה אפשר ללמוד מפעולת חילוץ החטופים ברפיח?
"יוצאים ומתחילה אש מסיבית"
פקד א' ממשיך לשחזר: "עכשיו הקרמי שלי עליהם. אנחנו נשכבים על פרננדו ולואיס והמשימה שלנו עכשיו זה שאם נתז, קליע, יגיע שיפגע בנו והם יישארו בריאים ושלמים".
תגובה ראשונה שלהם, מה הם אומרים לכם, החטופים?
"במרפסת הם אומרים 'אני לא מאמין'", עונה פקד א' ומתאר: "ברגע שאנחנו יוצאים אל המרפסת מתחילה אש מסיבית מאוד, גם מתוך המבנה, גם ממבנים סמוכים".
פקד י': "גם דרך הקירות, גם זריקה של רימוני רסס".
פקד א': "שני לוחמים נוספים שהיו איתנו בכוח מאבטחים אותנו, נותנים אש".
פקד י': "חיל האוויר ביצע ירי לסיוע קרוב, אבל מאוד-מאוד קרוב. אני לא חושב שהיה ירי כל כך קרוב לכוחות קרקעיים אי-פעם".
כלומר, אתה ממש מרגיש את הפגזים או הקליעים של חיל האוויר?
"אני רואה אותם מתפוצצים מטרים ממני".
פקד א': "השלב הזה הוא שלב שבו אנחנו רוצים לייצר מצב שבו אם יש מחבל נוסף במבנה או במבנים סמוכים שעדיין יש לו חשק להרים את הראש, החשק הזה ייעלם".
כמה זמן לוקח מרגע הפיצוץ בדלת ועד שאתם מחלצים אותם וכל המחבלים הרוגים בדירה?
פקד א': "מדובר בשניות".
"הולכים לעשות סנפלינג היום"
מה היה הפער בין המודיעין שהשב"כ הביא לבין מה שמצאתם בשטח?
פקד ד': "כולם הרגישו בשטח שהם יודעים בדיוק מה אנחנו אמורים לראות וזה מה שקיבלנו בשטח".
פקד י': "מבצע כזה יכול להשתבש באמת בכל רגע. מה יקרה אם נעשה רעש, מה יקרה אם הם יהיו ערים, מה יקרה אם ניתפס לפני זה, ולכל דבר כזה אנחנו יצרנו סל של תגובות. למזלנו, הרוב הלך על פי התכנון".
פקד י', שהמספר 32 מופיע על מדיו, מספר: "ואז אני אומר, 'מ-32 היהלומים בידינו'. שזה מכניס אותנו בעצם לשלב הבא במבצע. אנחנו מתחילים בעצם את שלבי הנסיגה שלנו".
כל מה שאתה אומר, כשמתחתיך לואיס. אתה מעליו.
"במרפסת, כשהעולם מתפוצץ מבחוץ".
לא היה אפשר היה להוציא אותם מהדלת.
"מגיעים שני לוחמים שזה עולמם, אומרים להם 'אנחנו הולכים לעשות סנפלינג היום', הם זורמים. משלשלים אותם למטה. הגובה הוא של שתי קומות. תוך כמה שניות הם למטה".
קרב עם עשרות מחבלים
פקד י' ממשיך לתאר: "משם אנחנו מבצעים חבירה בין הכוחות, אנחנו משכיבים אותם בצד, דואגים לאבטח אותם".
כמה מחבלים מתחילים להגיע אליכם?
פקד ד': "אני משער שהיו עשרות".
ואתם מחסלים אותם.
"גם היה המון ירי מרחוק".
פקד א': "והתחיל להגיע מרחובות סמוכים, זה מחיל האוויר. הם ידעו לתת לנו את השקט. לעבוד בריבוע שלנו ופשוט לא לתת לאף מחבל לבוא או לזנב עלינו או להפתיע אותנו ממקומות שהם לא על אזור הפעולה".
רפ"ק י': "עולים בעצם לכלים. אני חייב להגיד על לואיס ופרננדו שהם היו אלופים. ציפינו לקבל חבר'ה אולי חלשים, אולי מבוהלים, אולי לא מבינים את הסיטואציה, הם היו נורא חדים, שיתפו פעולה לאורך כל המבצע.שניהם היו מדהימים".
פקד י': "חשבנו שאולי נצטרך לקחת אותם על אלונקות איתנו".
רפ"ק י': "אבל פשוט... הם הולכים איתנו ביחד עם הכוח".
ורצים, לא?
"כן".
רפ"ק י': "הם רצים בקצב שלא מבייש לוחם".
זאת פעולה מאוד-מאוד מסוכנת. איך מתמודדים עם הפחד, עד כמה הוא קיים?
פקד י': "ברגע שנחתנו בשטח והתחלנו את העבודה שלנו, שום דבר לא הפחיד אותי שם. אני, בתחושה שלי הלכתי להציל את אבא שלי".
היחידה הזאת ב-7 באוקטובר איבדה תשעה לוחמים מאז הקמתה, מצב כזה לא היה. מה זה עשה לכל אחד מכם?
פקד ד': "אני אומר על עצמי, אני חושב שאני עוד לא אחרי זה, אנחנו לגמרי בתוך זה עדיין. ואיבדנו חברים מאוד-מאוד טובים, זה נתן לנו מכה מאוד-מאוד חזקה בבטן, הפך את הסכנה למשהו הרבה יותר מוחשי ממה שהיה קודם. ואני רוצה גם להאמין שתשעת החברים שאיבדנו ב-7 באוקטובר, שמרו עלינו מלמעלה".
"זה מרגש, זאת הרשימה לסופר"
"אין מילים לתאר את האושר שהבאתם אותנו הביתה", אמר לואיס הר לאחר שחרורם. "אמרתם שאנחנו יהלומים, אבל פה אתם היהלומים שבכתר. כשראיתי אתכם, הרגשתי הכי בטוח בעולם".
וילדיו שלחו ללוחמים מסר: "המון תודה שהחזרתם לנו את אבא שלנו, את ננו, את לואיס, את כולם. מקווים שיהיו לכם עוד הזדמנויות להחזיר עוד 134 נוספים. הם כל הזמן מזכירים אתכם ונפעמים ונרגשים ומודים לכם, וגם אנחנו כמובן".
אנחנו שואלים אותם לסיום מה התגובה שקיבלו מהאישה אחרי האירוע.
רפק י': "ברגע שחזרנו היא קודם כול ממש התרגשה, אבל גם ניגשה לעניינים: 'תכיר, הילדה חולה, מחר אני צריכה שתהיה איתי'".
פקד א': "אני שלחתי לאשתי הודעה מיד כשחזרנו לארץ, אמרתי לה שסיימנו, זהו. היא ידעה כבר שאנחנו לקראת הדבר הזה, היא כתבה שזה מאוד מרגש. שלחתי לה הודעה שהכול בסדר, נגיע הביתה היום. אז היא ישר שלחה לי רשימה לסופר. שאני לא אתבלבל בטעות".