מערכת הביטחון ממשיכה לתחקר את הפיגוע הקטלני בחדרה, ולנסות "לסגור מעגלים" – רק הלילה (שלישי) נעצרו באום אל פחם 12 אנשים נוספים החשודים במעורבות בפיגוע. עם התקדמות החקירה מתבהרים פרטים נוספים על אותו "תא דאעש" שנחשף בוואדי עארה, ששניים מחבריו הרגו את לוחמי מג"ב שיראל אבוקרט ויזן פלאח ז"ל.

סיקור נרחב ב-N12 על הפיגוע בחדרה:

שני הפיגועים האחרונים, בחדרה ובבאר שבע, מטרידים מאוד את מערכת הביטחון ולא רק בגלל התוצאות הקשות שלהם. שני הפיגועים היו במובהק על רקע דתי, מניע שונה בתכלית מאירועי "המפגע הבודד" שאליהם התרגלנו בשנים האחרונות. מאחוריהם עמדה בדרך כלל מצוקה נפשית, משפחתית, חברתית או כלכלית. עם זאת, המניע הדתי מדאיג משום שהוא עלול להיות "מידבק" – ולעודד חקיינים שהדחיקו עד כה את הנטייה הדתית-לאומנית שלהם.

עוכבו 12 חשודים בהשתייכות ותמיכה בדאע"ש (צילום: דוברות המשטרה)
פעילות המשטרה בצפון | צילום: דוברות המשטרה
עוכבו 12 חשודים בהשתייכות ותמיכה בדאע"ש (צילום: דוברות המשטרה)
מעצרים אחרי הפיגוע בחדרה | צילום: דוברות המשטרה

אז מהו אותו "תא דאעש" שנחשף באום אל פחם בעקבות הפיגוע? לא מדובר בהכרח בחיים משותפים וצמודים כמו בקומונה, אלא בקרבה על רקע רעיוני-אידיאולוגי. חברי התא שממנו יצאו המחבלים החליפו ביניהם דעות במחשב או בטלפון הנייד, או במפגשים מצומצמים וחשאיים בזמן התפילות במסגד.

כעת מנהלת מערכת הביטחון סוג של מצוד אחרי כ-100 אזרחים ששמם עלה בעקבות מידע כזה או אחר שהגיע למשטרה ולשב"כ, ומצביע על קשר שלהם לדאעש. זה יכול לנוע מהתבטאויות אוהדות כלפי הארגון, ועד לניסיונות להצטרף אליו או לחבור לפעיליו. האנשים שמופיעים לא נמצאים רק באום אל פחם – הם גם בנצרת, בסכנין, בוואדי עארה ובמקומות נוספים - והכוונה במשטרה ובשב"כ היא להמשיך בגל המעצרים.

הבסיס המשפטי ל"הפללה" של אותם אנשים הוא סעיף בחוק המאבק בטרור, שאוסר להזדהות עם ארגון כזה. דאעש, על פי החוק הישראלי, מוגדר כארגון טרור ועל כן גילויי הזדהות איתו עלולים להביא להעמדה לדין. זה מאפשר לרשויות האכיפה לעצור חשודים לחקירה, והכוונה היא גם לבצע מעצרים מנהליים ולהטיל הגבלות תנועה וצווי הרחקה גם בלי הפיקוח של בתי המשפט. לדוגמה, חמשת החשודים שנעצרו שלשום מנועים מלפגוש את עורכי דינם.

עוכבו 12 חשודים בהשתייכות ותמיכה בדאע"ש (צילום: דוברות המשטרה)
12 חשודים נעצרו הלילה | צילום: דוברות המשטרה

ועדיין, בשב"כ מסבירים שקשה יותר לפעול כך נגד אזרחים ישראלים לעומת פלסטינים, וזה ההסבר של הארגון נגד הטענות על כך שמישהו שם "נרדם בשמירה". שם אומרים שלא כל מה שאפשר לעשות מול מחבלים או פעילי טרור בגדה המערבית, אפשר לעשות גם מול ישראלים.

גם במשטרה נשמעים קולות שחוששים שסל הכלים הנוכחי יקשה על הארגון לפעול, זאת על רקע החשש הגובר מהסלמה בטרור גם בקרב הערבים אזרחי ישראל. במשטרה מדברים בעיקר על תוכנות הרוגלה שהשימוש בהן הוקפא לאחר פרסום התחקיר בכלכליסט. במשרד המשפטים הגיבו על הטענות האלה בשבוע שעבר ומסרו שעדיין לא הסתיימה הבדיקה של הצוות בראשות עמית מררי, שנועדה לקבוע את גבולות הגזרה ואת אופן השימוש של חוקרי המשטרה בתוכנות האלה.