לאחר שבמשרד הבריאות החליטו לאשר מנת חיסון שלישית למדוכאי חיסון, כעת שוקלים לעבור לשלב הבא: מנת "דחף" לבני 60 ויותר שהיו הראשונים להתחסן עם תחילת המבצע בישראל. מדובר במנה זהה לראשונה ולשנייה, ולא במנה מעודכנת לזן הדלתא, ולכן הדעות בעניין חלוקות. פרט נוסף שרק מקשה על ההחלטה היא העובדה שלפי שעה אין מחקרים שמוכיחים את יעילות המנה השלישית נגד הדלתא. המומחים שסוברים שזהו צעד הכרחי חושבים שהעלייה בחיסוניות תוכל לעצור את הווריאנט, אך אחרים חושבים שללא ניסוי קליני אפקטיבי לא ניתן לקבוע זאת.

ההחלטה להתקדם בתהליך מתן מנה שלישית למבוגרים התקבלה בשבוע שעבר בדיון שנערך בוועדת החיסונים בהשתתפות חברי הצוות לטיפול במגפות. בדיון, הומלץ להתקדם עם המהלך גם לפני שיתקבל אישור רשמי ממנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA). ואכן, אש אמר אתמול בתדרוך עיתונאים ש"ייתכן שבקרוב תתקבל החלטה על מנה שלישית", והורוביץ חזר על אותו המסר הבוקר: "אנחנו בקשר עם הרשויות בנוגע לאפשרות".

ההחלטה בישראל, והמומחים שתומכים בה

בדיון בוועדת החיסונים, מחצית מהמומחים חשבו שברמת התחלואה הנוכחית יש מקום לתת מנת חיסון שלישית לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת של קשישים בלבד, תוך מתן הסבר על מגבלות הידע הקיים. עם זאת, סברו המומחים כי בשלב זה אין מקום לחסן אוכלוסייה צעירה ובריאה. חלק קטן מהמומחים חשב שחיוני לתת מנת חיסון שלישית לכלל האוכלוסייה שקיבלה חיסון בתחילת המבצע בשל האפשרות לדעיכת החיסוניות. רוב חברי הצוות חשבו שניתן להתחיל בכך עוד לפני קבלת אישורים רגולטורים מ-FDA. 

פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג בכיר ויועץ בענייני קורונה לעיריות הרצליה וראשון לציון, תומך בהמלצה: "החיסוניות אצל קשישים הולכת ופוחתת ועל פי המידע שהתקבל ממחקרים בעולם - זו אפשרות בטוחה ויעילה. אין ברירה אלא להתחיל לחסן את הקשישים ואת הסובלים ממחלות רקע. רק לאחר מכן יש לחסן במנה נוספת את יתר האוכלוסייה".

"ארגון הבריאות העולמי שוקל שיקולים כלל-עולמיים ולכן הביע התנגדות למנה השלישית - מפני שהוא מעדיף שהאספקה תגיע למדינות לא מחוסנות שימשיכו במבצע ההתחסנות", הוסיף אדלר. "אנחנו לעומת זאת, צריכים לדאוג לבני עמנו ולכן אני בעד לאשר את המהלך. גם בשפעת מקבלים חיסון בכל שנה וכך גם במחלות אחרות".

ההתנגדויות למנה השלישית: "אין ראיות שזה יעזור"

מנגד, יש מומחים שסבורים שלא ניתן לקבוע עדיין שיש לתת מנת חיסון שלישית. "לא ראיתי נתונים שמראים שדווקא הדעיכה ברמת הנוגדנים היא זו שמדאיגה אותנו ולא הווריאנט שפוגע ביעילות החיסון", אמר פרופ' תומר הרץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (NIBN) בשיחה עם N12. "אם ניתן מנה שלישית - רמת הנוגדנים תעלה. אבל אם התשובה היא דווקא שהחיסון פחות מותאם כי הזן הזה פחות עמיד - אז הבוסטר הזה לא יעזור. רק ניסוי קליני יסייע לנו לעלות על השאלה ובלי נתונים קשה מאוד לקבל החלטה מושכלת".

שר הבריאות ניצן הורוביץ (צילום: N12)
"שוקלים מנת חיסון שלישית". שר הבריאות הורוביץ | צילום: N12

עוד אמר הרץ: "בדרך כלל אנחנו לא נוטים לעשות צעדים לפני אישור FDA. אופתע אם המדינה תחליט לפעול לפני שהרגולטור שנחשב כסטנדרט עולמי ייתן את האור הירוק למהלך. האוכלוסייה המיועדת למנת חיסון שלישית כעת היא קבוצת הגיל 60 ומעלה. נתוני התחלואה הקשה מלמדים כי החיסון לא מפחית מספיק את הסיכוי שלהם להידרדר וזה מדאיג".

הניסויים של חברות הפארמה על מנה שלישית

בניסויים שכבר ערכו בחברות מודרנה ופייזר הגיעו תוצאות חיוביות באשר לרמת הנוגדנים ובטיחות של מנה שלישית שזהה לשנייה ולראשונה. הניסויים נערכו על כ-130 מושתלי איברים סולידיים ועל חולי דיאליזה. בניסויים אלו נצפה 'פרופיל בטיחות גבוה' ולא היו תופעות לוואי חריגות, אך חשוב לציין כי במחקר השתתפו מאות בודדות של מטופלים.

התחסנות נגד קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
חיסון לבני 60 ויותר? מתחסנת בקופת חולים כללית. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גם חברת אסטרהזניקה ערכה ניסוי על מתן מנה שלישית - ובו נצפו פחות תופעות לוואי בדרגת חומרה בינונית-גבוהה ביחס למה שהתגלה במתן המנה הראשונה או השנייה. במחקר של חברת פייזר נצפתה עלייה בנוגדנים של פי חמש עד עשר בהשוואה למנת החיסון השנייה. להערכת החוקרים, הדבר יסייע להתמודדות גם נגד הווריאנטים החדשים לנגיף ובהם זן דלתא שנפוץ כעת בישראל. ועדיין, חשוב לציין שהמחקר לא בדק את יעילות המנה השלישית אלא רק אם קבלתה מעלה את רמת הנוגדנים.

"המנה הייחודית לדלתא תסופק בתוך 100 ימים"

שיקול משמעותי נוסף בקבלת ההחלטה לגבי מנה שלישית זהה לראשונה ולשנייה הוא לוח הזמנים עד להפצתו של חיסון מעודכן נגד זן הדלתא. חברת פייזר הודיעה שהיא מפתחת חיסון מותאם לחלבון הספייק של דלתא וצפויה להתחיל בניסויים הקליניים במהלך חודש אוגוסט. אצווה ראשונה של החיסונים הללו כבר יוצרה בעבור הניסויים.

פרופ' הרץ התייחס גם לסוגיית המנה המעודכנת לדלתא. "השאלה העיקרית שמתעסקים בה היא תוך כמה זמן יצליחו לעדכן את החיסון כנגד זן דלתא", אמר. "זה שיקול שצריך להילקח בחשבון. החברות יכולות ליצור חיסון מעודכן בפחות מ-100 ימים. זן הדלתא הוא הזן הראשון שיש לו יכולות לחמוק בצורה משמעותית מהחיסון הנוכחי".

ה-FDA, ארכיון (צילום: רויטרס)
ב-FDA עוד לא אישרו. בניין מנהל המזון והתרופות האמריקני בארה"ב | צילום: רויטרס

כך או כך, בישראל יש יותר ממיליון איש שעדיין לא התחסנו כלל. פרופ' הרץ קורא למקד את המאמצים בכיוון הזה: "לא כל מיליון הלא-מחוסנים הם מתנגדי חיסון. כעת על משרד הבריאות וקופות החולים למקד את המאמץ באוכלוסייה הזו שלא חוסנה כלל, כדי לבלום את ההתפשטות".

במקביל, גם בברזיל אישרו תחילת מתן מנת חיסון שלישית, אך כחלק ממחקר שבו לקחו חלק כעשרת אלפים משתתפים בגילים שונים. בשונה מישראל, החיסון שניתן במנה שלישית הוא של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, ותוצאות המעקב המלאות טרם פורסמו.