משרד הבריאות החליט לפרסם היום (ראשון) את ההסכם המלא עם חברת פייזר, בכפוף להסכמת החברה ועם צנזור חלקים מסוימים מתוכו. לאחר שנמתחה ביקורת על פגיעה בפרטיות לכאורה שתיווצר מהעברת המידע לידי חברת פייזר – פרטים שנחשפו מההסכם מפיגים את החששות, ומראים שהמידע שיועבר לא כולל פרטים מזהים על המתחסנים.

לקריאת ההסכם המלא של ישראל עם חברת פייזר - לחצו כאן

מטרת ההסכם מול פייזר היא לבחון אם לאחר חלוקת החיסונים, הושג בישראל "חיסון עדר". הנתונים שיועברו לידי החברה יוכלו להישמר בפייזר למשך 15 שנים לפחות וישמשו את החברה לצורכי מחקר שיפורסם במידת הצורך בכתבי עת מדעיים.

על פי ההסכם, חברת פייזר תקבל מידע על אודות מספר הנדבקים בנגיף המתגלה בישראל מדי שבוע, מספר המאושפזים בבתי החולים ובהם מספר החולים במצב קשה וקריטי, ומספר החולים הזקוקים למכונות הנשמה. עוד הועבר מידע כללי אך בלתי מזהה על המתחסנים כמו גילים ומקום מגורים.  

אישה עם מסכה חולפת ליד הבניין המרכזי של חברת פייזר (צילום: David Dee Delgado, getty images)
אישה עם מסכה חולפת ליד הבניין המרכזי של חברת התרופות פייזר | צילום: David Dee Delgado, getty images

ממומחים מסבירים: אין חשש לפגיעה בפרטיות

ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, אמר שההחלטה של משרד הבריאות לפרסם את ההסכם באה בניגוד כמעט מוחלט לנוהג בתחום הבריאות. "זו הצצה נדירה להסכם שנחתם בין משרד הבריאות ובין חברת תרופות מסחרית", אמר. "על פניו נראה שהמסמך מסיר חששות שעלו בעבר אצל גורמים שונים על אודות העברה או מכירה של מידע אישי, פרטי או סודי של אזרחי ישראל לחברה מסחרית. מההסכם ונספחיו עולה כי המידע שיועבר הינו מידע כללי ולא מזוהה". 

חברת צוות בשיבא מקבלת את מנת החיסון השנייה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
חברת צוות בשיבא מקבלת את מנת החיסון השנייה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בהסכם שפרסם משרד הבריאות ישנם חלקים שהושחרו מטעמים מסחריים, כך גם החלק שמתייחס לאחריות של חברת פייזר למשמעויות והשלכות ארוכות הטווח למתחסנים, ככל שיהיו כאלה. ד"ר ניב-יגודה התייחס לכך: "דווקא נקודה זו שאינה גלויה כעת לעיני הציבור לגבי מידת האחריות שנושאת החברה על תופעות הלוואי, היא שמדגישה את החובה של משרד הבריאות להסדיר בהקדם את הכללת חיסון הקורונה לחוק הפיצויים לנפגעי חיסון. מהלך שבו המדינה לוקחת אחריות על מדיניות החיסונים שהיא מובילה. מהלך שבכוחו לחזק את אמון הציבור". 

חיסון, זריקה, קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מתחסנת מקבלת את החיסון של פייזר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עו"ד תמר תבורי, יועצת לענייני בריאות ומשפט במשרד יגאל ארנון ושות', אמרה כי מהחלק הגלוי של ההסכם של משרד הבריאות עם פייזר עולה כי ההסכם נועד לנתח מידע לטובת בריאות הציבור ומניעת התפשטות המגפה.

"מטרת ההסכם היא להעריך באיזה שלב בחיסון האוכלוסייה ניתן להצביע על חסינות עדר בישראל", אמרה עו"ד תבורי. "לפי ההסכם מועבר לפייזר מידע כללי, ללא פרטים מזהים של מטופלים, על מספר חולים מאומתים, מאושפזים, מונשמים ואנשים שחוסנו בפילוח גיל ונתונים דמוגרפיים נוספים שאינם ידועים לנו, כמו גם נתונים דומים נוספים". 

פייזר (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

עו"ד נתנאלה טרייסטמן, מומחית לענייני הגנת הפרטיות ממשרד יגאל ארנון ושות', סיכמה: "ההסכם קובע כי המידע של הפרויקט הוא מידע שהינו de-identified, כלומר מידע שאינו מכיל פרטים מזהים. אך לא ברור מה התהליך שנעשה כדי לוודא שאכן לא מועברים פרטים מזהים. צנזור חלקים בהסכם מטעמים של סודיות מסחרית או טעמים אחרים זה דבר מקובל וניתן להצדקה במקרים מסוימים".

זו מטרת ההסכם שנחתם עם פייזר

ההסכם מול חברת פייזר נועד להבטיח אספקת חיסונים מהירה לאוכלוסייה בישראל ולעגן את תנאי השימוש של החברה במידע של אזרחי ישראל שיועבר לידיה. ד"ר גל ארליך, מייסד ומנכ"ל קבוצת ארליך המתמחה ברישום פטנטים וקניין רוחני אמר: "בעיתות משבר עולמי כמו מגפת הקורונה, הצורך בשיתוף קניין רוחני הוא לא רק רצוי אלא הכרחי על מנת שניתן יהיה ללמוד ממנו ולפתח באמצעותו טיפולים יעילים בעתיד".

מתחסנים חדש (צילום: אבי דישי, פלאש 90)
צילום: אבי דישי, פלאש 90

"ישראל בחרה לשתף בקניין הרוחני שלה - האלגוריתמים, פרוצדורות חיסונים, שיטות איסוף המידע וכו', על מנת שמדענים ורופאים במדינות אחרות יוכלו להיעזר בידע הזה", הוסיף ארליך. "מדינות רבות שיתפו מדינות אחרות במהלך כל תקופת הקורונה מניסיונן והתמודדותן עם המגפה. זה קריטי למציאת פתרונות עתידיים למגפות ולמחלות שעלולות להתפרץ". 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות