האם לסגר עדיין יש משמעות? לאחר ויכוחים סוערים, הממשלה אישרה אמש (ראשון) את הארכת הסגר עד ליום שישי הקרוב. לאחר שלושה שבועות של הגבלות מחמירות, נתוני התחלואה הבוקר עדיין אינם מעודדים ושיעור החיוביים מתקרב לעשרה אחוזים, בנוסף לאלפי נדבקים מדי יום ו-1,140 חולים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים. אז אולי צריך לשקול דרך אחרת, או שאולי נאלץ לחיות לצד המחירים הגבוהים של הנגיף?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"הסגר ככלי שנותן לנו שבועות של שקט לא קיים יותר", אמר פרופ' רן בליצר, ראש חטיבת החדשנות של שירותי בריאות כללית לחברי קבינט הקורונה. "השילוב בין המוטציה הבריטית להתנהגות הציבור מבטלת את האפקט של הסגר שאמור היה להקטין מפגשים ובאמצעות זאת להקטין הדבקות. אם פעם השגת חודשיים שקט – עכשיו אולי שבוע ואולי עצירה ומשם המשכת".
המומחים סימנו את רף 90 אחוזי ההתחסנות ככזה שיוביל לירידה דרמטית בתחלואה, אלא שעל סמך הנתונים העדכניים, פרופ' בליצר חלק על כך: "אם 90 אחוז מהמבוגרים יתחסנו עדיין תישאר תחלואה. 25 אחוזים מהתחלואה הקשה נשארת ותוך חודש התחלואה תעלה פי 4".
פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש ציין ש-70 אחוזים מהנדבקים החדשים הם נשאי המוטציה הבריטית, שמאיצה את קצב ההדבקה באופן דרמטי. נוסף על כך, כבר זוהו בישראל מקרים של המוטציה הדרום-אפריקנית והמוטציה מקליפורניה. "בתוך חודש הווירוס עוקף את המשמעות של החיסונים", טוען פרופ' בליצר.
בשבוע הבא עם סיומו של הסגר ייאלצו השרים להכריע האם להאריכו או לשחרר את המשק ובאיזה אופן. "נניח ש-90 אחוזים מבני ה-50 פלוס מחוסנים, יש עדיין עשרה אחוזים מתוכם שנשארים בתחלואה הקשה, עשרה אחוזים נוספים מקרב הצעירים ו-5 אחוזים כתוצאה מהיעילות של החיסון שעומדת על 95 אחוזים. כלומר 25 אחוזים מהתחלואה הקשה עדיין נשארת. למרות שהפחתנו את התחלואה הקשה פי 4, קצב התפשטות המוטציות יגרום להדבקה בקורונה לזנק פי 4 ונחזור לנקודת ההתחלה".
"החלופה הראשונה היא לפתוח את המשק ותהא התחלואה אשר תהא", מסביר פרופ' בליצר. "אנחנו סופגים אותה, מתוך נקודת הנחה שלא נדע לעצור כל הפרה בוטה של ההנחיות וכולם יידעו ש'איש איש לגורלו'. החלופה השנייה אומרת: 'התפשטות מבוקרת'. נחליט מה הוא ה-R שאותו אנו מוכנים לספוג, נפתח את המשק לאט, וברגע שנגיע לנקודה שבה חצינו את גובה מקדם ההדבקה – תיעצר אסטרטגיית היציאה או הגברה של האכיפה".
"החלופה השלישית נקראת 'מיגור': אפס תחלואה. הסגר נמשך כדי להוריד את התחלואה ולאחר מכן לחלק את המדינה לאזורים מובחנים וכל אחד מהם מנסה להביא את עצמו לסטטוס ירוק במודל הרמזור עם הגבלות חריפות במעבר בין האזורים".
עם זאת, פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן חולק על דבריו של בליצר והציג בפני השרים נתונים אופטימיים שדווקא מראים את ההשפעה של מבצע החיסונים על הורדת מספר החולים במצב קשה, במיוחד בקרב בני ה-60 ומעלה. פרופ' סגל אמר בשיחה עם N12: "השילוב של סגר והזן הבריטי זו הסיבה שאנחנו רואים את הנתונים יציבים – אבל ללא הסגר היינו רואים עלייה מטורפת בתחלואה כפי שקרה באירלנד, פורטוגל ואנגליה".
"לכן אני חושב שהסגר עובד", מסביר פרופ' סגל. "לצד זאת, יש נתונים חדשים שמראים את תחילת ההשפעה של החיסונים על התחלואה הקשה, לכן הפעם אפשר יהיה לצאת מהסגר עם אלפי מאומתים ביממה אבל עדיין נצטרך להמשיך לנהל את התחלואה".
לדבריו של פרופ' סגל, היציאה מן הסגר חייבת להיות מדורגת, אחרת התפשטות התחלואה תעלה על רמת ההשפעה של מבצע החיסונים: "אם נוריד פי 3 את התחלואה הקשה בעקבות החיסונים ונעלה אותה פי 3 חזרה בעקבות פתיחת המשק, לא נגיע לשום מקום. לכן צריך לפתוח את המשק בצורה מדורגת, לעקוב אחר הנתונים ולשאוף שמקדם ההדבקה יישאר סביב 1".