ההבדלים בין המוטציות השונות לנגיף הקורונה: קרוב למחצית מהנדבקים החדשים בקורונה בישראל נדבקו במוטציה הבריטית, הדאגה שהחיסון יהיה הרבה פחות יעיל למוטציה הדרום-אפריקנית, מהי המוטציה הברזילאית - והאם יש סיכוי שתתפתח מוטציה ישראלית? על רקע התפתחותן של מוטציות שונות לנגיף הקורונה בתקופה האחרונה - עשינו סדר בכל מה שידוע על כל אחת מהן, והאם החיסונים יעילים נגדן?  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המוטציה הבריטית 

• מקרים בישראל: על פי הערכות משרד הבריאות - כ-40% מהנדבקים החדשים בקורונה נדבקו בה 
• היווצרות המוטציה: ספטמבר 2020
• קצב ההדבקה: מהיר יותר מנגיף הקורונה ללא המוטציה ולמעשה מדבק בכ-50% יותר  

מניתוח ראשוני שנעשה ב-22 בינואר במשרד הבריאות הבריטי, הוערך כי המוטציה קטלנית יותר בכ-30 אחוזים בהשוואה לנגיף הקורונה. כמו כן, משרד הבריאות בישראל הודיע אתמול ש-6 מתוך 7 נשים בהיריון שאושפזו במצב קשה נדבקו במוטציה הבריטית. הדבר מחזק את החשש שהווריאנט הזה עלול לגרום לסיכון גבוה יותר מהמחלה. גם ילדים וצעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר בעקבות ההתפשטות המהירה של המוטציה

"בגלל ההתפשטות המהירה כל כך של הווריאנט הבריטי, גם אנשים צעירים, ילדים ונשים בהיריון הופכים להיות בסיכון", מסבירה פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא תל-השומר. "בעקבות זאת, רמת התחלואה גבוהה הרבה יותר, וייתכן שללא החיסונים היינו עומדים כעת על 12,000 מקרים חיוביים חדשים לנגיף בכל יום".  

המוטציה הבריטית משתלטת על החיים שלנו (עיבוד: פלאש 90)
40% מהנדבקים החדשים בישראל כבר נדבקו בה. המוטציה הבריטית | עיבוד: פלאש 90

עם זאת, פרופ' רגב מדגישה כי ייתכן שהעלייה בתחלואה הקשה נובעת מקצב ההתפשטות המהיר ולא מפני שמדובר בזן אלים יותר: "השינויים שעבר הנגיף בווריאנט הבריטי מתמקדים באזור ההתחברות שלו לתא האנושי ולכן הוא מדבק יותר. השאלה הגדולה היא האם ומתי יהיה זן שיימצא עמיד לחיסון, לכן כל כך חשוב לחסן את כלל האוכלוסייה לפני שיתפתחו זנים כאלה. אם הם יופיעו בעוד כשנה או יותר, נוכל להתאים את עצמנו עם חיסון לזן החדש כפי שנעשה למשל בכל שנה עם מחלת השפעת, וכך לא יקרה שום אסון". 

 

המוטציה הדרום-אפריקנית 

• מקרים בישראל: 22 מאומתים עם הווריאנט הדרום-אפריקני ב-9 שרשראות הדבקה 
• היווצרות המוטציה: אוקטובר 2020 
• קצב ההדבקה: מהיר יותר מנגיף הקורונה ללא המוטציה 

ממצאים של מחקרים ראשוניים מעלים חשש כי החיסון פחות יעיל כנגד המוטציה הדרום-אפריקנית. שר הבריאות הבריטי, מאט הנקוק, אמר אתמול כי "המוטציה הדרום-אפריקנית של הנגיף עלולה להוריד את היעילות של החיסון לקורונה ב-50 אחוזים". עם זאת, ככל שרמת הנוגדנים בגופו של המתחסן גבוהה יותר, כך הסיכוי של הווירוס עם הווריאנט הדרום-אפריקני לחמוק מהחיסון - נמוך יותר. 

קורונה, ישראל, בית חולים, חולים, רופא (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
22 מקרים של המוטציה מדרום אפריקה בישראל | צילום: תומר נויברג / פלאש 90

"רוב המוטציות הבודדות האלה הן לא כל כך מדאיגות, אבל כאשר יש מקבצים של מוטציות זה הופך להיות יותר מטריד, במיוחד כאשר הם מתרכזים בחלבון שמתקשר לתא ומאיץ את ההדבקה", אומרת פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. 

"הווריאנטים שהתגלו בבריטניה ודרום אפריקה גורמים לכך שהנגיף יתקשר יותר מהר וייצר הדבקות מאוד מהירות. כך התחלואה מתגברת במהירות ויש יותר מקרים קליניים, מקרים קשים ומקרי מוות. לא לגמרי ברור מה גורם למה: ההדבקה המהירה או שיש לווריאנט תכונה שגורמת לו להיות אלים יותר". 

 

המוטציה הברזילאית  

• מקרים בישראל: נכון להיום, לא זוהו מקרים בארץ 
• היווצרות המוטציה: ינואר 2021 
• קצב ההדבקה: מהיר יותר, טרם ברור עד כמה 

המוטציה התגלתה לראשונה ביפן לאחר שארבעה מטיילים ברזילאים זוהו במדינה כנשאים של הווריאנט הברזילאי החדשמחקרים העלו כי גם המוטציה הזו מגבירה את קצב ההדבקה בנגיף. בשבועות האחרונים חלה עלייה חדה במספר חולי הקורונה בברזיל שהובילה גם לעומסים משמעותיים על בתי החולים במדינה. 

חיסון לקורונה בברזיל (צילום: רויטרס)
המוטציה הברזילאית טרם זוהתה בארץ | צילום: רויטרס

"לכולם כבר ברור ששלושת הווריאנטים: הברזילאית, הבריטית והדרום-אפריקנית מתרבים טוב יותר וקצב ההדבקה גבוה יותר בעקבותיהם", אומר ד"ר יותם בר-און, אימונולוג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. "השאלה הגדולה היא האם הם עמידים לחיסון. החדשות הטובות הן שאף אחד מהם אינו עמיד לחלוטין מול החיסון, אבל החיסון עובד עליהם מעט פחות טוב. עבור חסינות עדר נצטרך להגיע לכ-60% מחוסנים, אבל אחת ההשלכות היא שבגלל היכולת הגבוהה של המוטציות האלו להתפשט במהירות, ייתכן שכדי להגיע לחסינות עדר נזדקק לכמות גדולה יותר של אנשים מחוסנים". 


האם תהיה מוטציה ישראלית?   

על פי דו"ח של מרכז המידע והידע באגף המודיעין שפורסם אתמול (שבת), ישנה "עלייה של הסבירות להיווצרות מוטציה עמידה בישראל". לדברי מחברי הדו"ח: "עד להשלמת מבצע החיסון, עלולות להיווצר מוטציות המקנות לנגיפים יתרון מסוים למול החיסון שיתפשטו בצורה ניכרת באוכלוסייה, אם יופיעו. זאת בעקבות היעדר פתרון חיסון לאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל ובעולם בחודשים הקרובים לפחות". יש לציין כי מדובר בתרחיש, אך נכון להיום אין עדויות לקיומה של מוטציה שכזו. 

"השאלה הגדולה ביותר כרגע במחלה היא האם יתפתח זן שיהיה עמיד לחיסון", אומר ד"ר בר-און. "תסריט פחות אופטימי הוא שנגיע למצב כמו במחלת השפעת שניאלץ לעדכן את הרכב החיסון בכל שנה. לעומת זאת, תסריט חיובי יהיה אם נצליח להגיע למצב כמו במחלת החצבת שהחיסון העלים אותה כמעט לחלוטין".