אל עולם המושגים של מגפת הקורונה הצטרפו לאחרונה הווריאנטים והמוטציות לנגיף, שהתגלו בבריטניה ובדרום אפריקה, ובינתיים התפשטו ברחבי העולם והגיעו גם לישראל בשבועיים האחרונים. עד כה התגלו בארץ כ-30 מקרים מאומתים של המוטציה הבריטית, רק 6 מהם חזרו מחו"ל ומאות דגימות נוספות נמצאות בהליכי בדיקה. מה ההבדל בין המוטציות, מה ידוע לנו עד לשלב זה והאם שינויים נוספים של הנגיף בדרכם אלינו? N12 עם הפרטים הידועים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

עוד כתבות בנושא:

בדוח מרכז המידע והידע של אגף המודיעין בצה"ל שפורסם הבוקר נכתב: "מהמידע המצטבר עולה כי המוטציה הבריטית מידבקת הרבה יותר ביחס לזנים קודמים בכל קבוצות הגיל, גם בקרב ילדים. בישראל זוהו עשרות רבות נשאים של זן זה בפיזור גיאוגרפי גבוה, דבר המחזק את ההערכה כי היקפם באוכלוסייה גבוה משמעותית מהמאותר".

הווריאנט הבריטי

הווריאנט (בעברית: הסתעפות, שינוי גרסה) של הנגיף התגלה לראשונה בבריטניה, בעקבות ריצוף גנטי שנעשה במסגרת מחקר של המחלה. עד לשלב זה נספרו 14 מוטציות שונות המשתייכות לווריאנט הבריטי. המשמעות היא שינויים קטנים ב-RNA של הנגיף המוביל לשינוי ברמת החלבון. ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת 'מדעת', מסביר: "בשתי קבוצות המוטציות, הבריטית והדרום-אפריקאית, נראה כי השינוי שנעשה בנגיף הקורונה גורם לו לקשור טוב יותר את הקולטן על פני התא ולכן הן מתפשטות מהר יותר. יש לכך משמעות גם באשר לחיסון - ייתכן שהנוגדנים שנוצרים במחוסן לאחר קבלת הזריקה - ייקשרו פחות טוב למוטציה ובכך המחוסן עלול להידבק במחלה". 

מעבדת המכון למחקר ביולוגי (צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי)
מאות בדיקות בישראל נמאות בריצוף גנטי | צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי

הווריאנט האפריקאי

הווריאנט הדרום-אפריקאי התגלה לראשונה ב-18 בדצמבר ובתוכו אותרו 15 מוטציות שונות. בארגון הבריאות העולמי הודיעו כי עד לשלב זה אין הוכחה שהמוטציה הדרום-אפריקנית מדבקת יותר מזו הבריטית. מחקר שפורסם אתמול שבחן את עמידות המוטציה הדרום-אפריקנית לחיסון, מספק תוצאות מעודדות לפיו החיסון מספק הגנה כנגדו. "מדי פעם אנו מזהים אוסף של מוטציות שאותו אנו מכנים וריאנט - שמתחיל להתפשט בקצב יותר מהיר", מסביר ד"ר קובילר. "בין אדם לאדם תמיד יש שינוי קטן, אך כשיש וריאנט שמתחיל להשתלט, אנחנו מסתכלים עליו בצורה יותר רצינית ואומרים האם קורה כאן משהו שהוא מעבר לרגיל". 

התפשטות המוטציה הבריטית בארץ

מה ההבדל בין הידבקות בקורונה, לבין הידבקות בנגיף עם מוטציה?

ההערכה בקרב החוקרים היא שקצב ההדבקה של המוטציה הבריטית גבוה באופן משמעותי ושהיא מדביקה ב-50% יותר. מקדם ההדבקה R מזנק, אך נכון לשלב זה לא ידוע על שינויים באופן שבו החולה חווה את המחלה. ד"ר קובילר מסביר: "עד כמה שאנחנו יודעים אין עדויות לכך שהמוטציה הבריטית משנה את אופי המחלה, אלא רק מגבירה את קצב ההדבקה, כלומר זה יותר מדבק אבל לא משנה את הסימפטומים שאותו אדם חווה".

לונדון ריקה (צילום: AP)
המוטציה הבריטית - מדבקת יותר | צילום: AP

מה קורה אם נמצאתי חיובי למוטציה?

"אם נדבקתי במוטציה הבריטית אני כנראה מדביק יותר, ולכן צריך להקפיד הרבה יותר להימנע ממפגש עם אנשים נוספים", אומר ד"ר קובילר. לדרישת משרד הבריאות בימים הקרובים החקירות האפידמיולוגיות של אדם שנדבק במוטציה של הנגיף יהפכו להיות הדוקות ומפורטות יותר כדי להתחקות אחר קצב התפשטות המחלה בישראל בעקבות המוטציות.

האם החיסון יעיל כלפי המוטציות שהתגלו?

ד"ר קובילר: "חשוב לזכור שהחיסון לא יעיל במאה אחוז ללא קשר למוטציות, המחקרים מצביעים על 95 אחוזי יעילות, כלומר אחד מכל עשרים בני אדם עדיין עלול להידבק, גם אם חוסן. המוטציות שמתגלות יכולות לפגוע באפקטיביות החיסון, אך זה לא אומר שיעילותו תרד ל-0%, אלא תפחת למשל ל-80% יעילות". 

איך נוצרו המוטציות מלכתחילה?

מחקרים שנעשו בבריטניה מעלים כי השינויים בנגיף החלו ככל הנראה אצל אנשים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה: "ההערכות בקהילה הרפואית הן שהמוטציות האלו התפתחו אצל אנשים שהם מדוכאי חיסון ומשם החלו להתפשט הלאה. ככל שהנגיף מתפשט יותר, יש סיכויים שהוא יצבור עוד ועוד מוטציות".

המעבדה לזיהוי נגיף הקורונה של צה"ל (צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל)
מאות דגימות בישראל נמצאות בבדיקה למוטציה, ארכיון | צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל

האם ייתכן שנגלה מוטציות חדשות בקרוב?

"התשובה היא כן, כמות השינויים לנגיף היא ענקית. מעולם בעבר לא נעשתה כמות מחקר וריצוף גנטי מעמיק של וירוס כפי שנעשה השנה עם נגיף הקורונה. העולם חוקר את הנגיף הזה כפי שמעולם לא נחקר אף נגיף אי פעם. בתוך כך, נגיפים כל הזמן משתנים ואם נבצע בדיקות לאנשים חולים שנדבקו באותו הנגיף נגלה שאין שני נגיפים זהים זה לזה. ככל שמסתכלים יותר מקרוב מגלים יותר ויותר שינויים. הכלים המדעיים מאפשרים לנו לזהות את המוטציות בשלב מוקדם יחסית ולתהות האם הם מהווים שינוי שדורש התערבות, בעוד שבעבר לא היה לנו את הטכנולוגיות לעשות את זה".

מהו התרחיש הגרוע ביותר שעלול לקרות בעקבות התפשטות המוטציות השונות?

"תרחיש האימים העיקרי הוא מעבר של הנגיף לבעל חיים אחר (חורפנים, חתולים וכ"ו). הנגיף עלול לעבור שינוי משמעותי בעקבות "ראקומבינציה" (שחלוף) עם נגיפים אחרים, שנמצאים בגופם של בעלי החיים הללו, ולאחר מכן הדבקה חוזרת לבני אדם. במקרה כזה אנחנו מדברים על נגיף חדש לחלוטין, בדומה לנגיף covid-19 מעטלפים, וכפי שקרה לפני עשור עם שפעת החזירים - שיכול להתחיל את כל הסיפור מההתחלה".