מבצע החיסונים של ישראל יצא לדרך ובינתיים היא מדורגת במקום הראשון בכמות המתחסנים פר נפש. המטרה היא לחסן כמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן. מי יוכל להתחסן ראשון ואיפה? האם צריך להזמין תור מראש? אילו הטבות יינתנו למתחסנים? ומה אנחנו יודעים להגיד על תופעות הלוואי של החיסון? המדריך המלא לקראת תחילת מבצע החיסונים הגדול.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

ישראל חתומה על הסכמים לקבלת 24 מיליון מנות חיסון נגד קורונה, שיספיקו ל-12 מיליון אזרחים - כלומר אם ההסכמים מול החברות יתקיימו במלואם הכמות תכסה את אוכלוסיית ישראל כולה ואף יישאר עודף של שלושה מיליון חיסונים.

לוחות הזמנים וכמויות החיסונים

פייזר

חברת פייזר התחייבה להעביר לישראל עד סוף שנת 2021 שמונה מיליון מנות חיסון שיספיקו עבור ארבעה מיליון אזרחים, מפני שכל אחד מקבל שתי מנות חיסון.

מודרנה

ההסכם של ישראל מול מודרנה הורחב לאחרונה לשישה מיליון מנות חיסון, שיספיקו עבור שלושה מיליון אזרחים. מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) אישר את השימוש בה ומלאי החיסונים צפוי להגיע בהדרגה לארץ, החל מינואר. 

אסטרהזניקה

ההסכם עם חברת אסטרהזניקה כולל העברת עשרה מיליון מנות חיסון לישראל שיספיקו לפחות לחמישה מיליון אזרחים, בכפוף להחלטת רשויות הבריאות לגבי כמות מנות החיסון שיצטרכו לתת לכל מטופל. בשלב זה החיסון ממתין לאישור ה-FDA ולאישור רשות התרופות האירופית (EMA) ולפני החלוקה בישראל - יידרש גם לאישור משרד הבריאות בארץ. החיסונים של אסטרהזניקה צפויים להגיע לישראל ברבעון השני של שנת 2021, כלומר החל מחודש מרץ.

החיסון של פייזר נחת בבריטניה (צילום: AP)
החיסון של פייזר נוחת בבריטניה | צילום: AP

סדר המתחסנים

הצוותים הרפואיים

  1. צוותי בתי החולים
  2. צוותי קופות החולים
  3. צוותי המרפאות הפרטיות
  4. רופאי השיניים
  5. סטודנטים לסיעוד ורפואה בסבבים קליניים
  6. מד"א וארגוני הצלה
מחלקת קורונה בבית החולים בילינסון  (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
מחלקת קורונה. ארכיון | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

קבוצות בסיכון

  1. מוסדות "מגן אבות" ומוסדות רווחה לחוסים - ומטפליהם
  2. גיל 60 ומעלה - באחריות קופות החולים
  3. קשיש בקהילה והמלווה או המטפל שלו
  4. אוכלוסיות בסיכון מיוחד כמו מושתלי ריאה
טיפול בקשישים בזמן קורונה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
טיפול בקשישים בזמן קורונה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

עדיפות שנייה לחיסון

  1. המשך חיסון קבוצות בסיכון כמו חולי סכרת, הסובלים מהשמנת יתר חולנית, COPD, יתר לחץ דם, מטופלים עם דיכוי חיסוני ומושתלי איברים, חולים המטולוגים וכו'
  2. קבוצות בחשיפה גבוהה כמו: מורים וגננות, עובדים סוציאליים, בתי סוהר: אסירים וסוהרים, מגיבים ראשונים
  3. צה"ל וגופים ביטחוניים יקבלו הקצאה בהתאם לתוכנית חיסון שתוצג למשרד הבריאות
  4. בהמשך: פתיחת החיסון לכלל האוכלוסייה על פי הגעת החיסונים ותזמון הקופות
  5. בתחילה הוחלט כי נשים בהריון, נשים המתכננות להרות ומניקות לא יחוסנו לאור העובדה שהחיסונים לא נוסו בנשים בהריון. עם זאת, משרד הבריאות שינה את ההחלטה ועל אף שאינו ממליץ - יאפשר להן להתחסן במידה שהן עובדות בסביבה המסכנת אותן. 
תמונת אילוסטרציה (צילום: רויטרס, חדשות)
בקבוצת התעדוף השנייה לחיסון: המורים והגננות | צילום: רויטרס, חדשות

לא יחוסנו בשלב זה

  1. מחלימים מקורונה
  2. אנשים עם היסטוריה של תגובות יתר קשות – אנפילקסיס
  3. ילדים ונוער עד גיל 16

מעקב הריון (צילום:  Africa Studio, shutterstock)
לא יכללו בקבוצת שיתחסנו: נשים בהיריון | צילום: Africa Studio, shutterstock

 

 

ההטבות שיינתנו למתחסנים

האזרחים שיסכימו להתחסן נגד נגיף הקורונה ואלו שהחלימו מהנגיף צפויים לזכות להטבות. הנושא יוסדר באמצעות אפליקציה, שתחל כפיילוט בתחילת חודש ינואר רק בכניסה לעיר אילת. במסגרת הפיילוט, יינתן פטור מבדיקה בכניסה לאיי התיירות הירוקים. המתחסנים והמחלימים צפויים לקבל גם פטור מבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת, וגם לאחר חזרה לישראל ממדינה אדומה. נוסף על כך, יינתן פטור מבדיקות בטיסות לחו"ל.

מנגד, גורמים במשרד הבריאות מסבירים שיש בעיה לא פשוטה בעניין ההטבות. "אנחנו לא יודעים שהחיסונים ב-100% עובדים ומה בדיוק הם עושים ולכמה זמן זה נמשך, ובנסיבות כאלה לתת למתחסנים אישור חופשי ללכת למסעדות, בתי קולנוע, הופעות וכו' - זה עדיין מוקדם ומסוכן מדי", הזהירו הגורמים. לדבריהם, אין אף מדינה בעולם שאימצה מדיניות הדומה לזו בנוגע לחיסונים: "אפילו ארגון הבריאות העולמי עוד לא קבע מה המדיניות שלו בנושא".

ישרוטל ים המלח (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)
פטור מבדיקה בכניסה לאיי התיירות הירוקים. ים המלח | צילום: אדי ישראל, פלאש 90

תופעות הלוואי: יתרונות מול סיכונים

תופעות לוואי הן חלק מכל טיפול רפואי, ואת היעילות והכדאיות שלהן קובעים לפי היחס בין היתרונות לחסרונות. כך, גם תופעות הלוואי בחיסון לקורונה. משתתפי הניסויים של מודרנה ופייזר דיווחו על שורה של תופעות לוואי דומות, שאומנם חולפות, אך עשויות להשפיע על מצבם הבריאותי של המתחסנים לתקופה מסוימת.

המשתתפים דיווחו בין היתר על כאב בזרוע, עייפות, כאבי ראש ושרירים, צמרמורות ואף על שיתוק בשרירי הפנים במקרים ספורים. עוד עולה כי תופעות אלו חולפות, ובקרב אנשים מגיל 55 ומעלה חווים אותם פחות. עם זאת, אחרי המנה השנייה יותר אנשים דיווחו על תופעות הלוואי.

עוד עולה מהניסוי, ש-28% מהמשתתפים השתמשו במשככי כאבים אחרי מנת החיסון הראשונה ו-45% אחרי המנה השנייה. נוסף על כך, רופאים ממליצים שלא לקחת משככי כאבים כמו אקמול או אדוויל לפני החיסון כדי לנסות למנוע את תופעות הלוואי.

חשוב לציין שהתופעות האלה הן תגובה טבעית של הגוף לעצם ההזרקה של כל חיסון. מצד אחד, תגובה מקומית בנקודת ההזרקה, ומצד שני תגובה כללית של מערכת החיסון. מומחי בריאות הדגישו כי למרות שמספר הדיווחים על תופעות לוואי בחיסונים נגד הקורונה גדול יחסית לחיסונים האחרים, זה לא מפחית מיעילותם ומכדאיותם.

בישראל ממשיכים לעקוב אחר הדיווחים השונים מארצות הברית, בריטניה וקנדה שכבר מחסנות את אזרחיהם כדי לאתר כל תופעה חריגה.

צה"ל נערך למבצע החיסונים נגד קורונה (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל נערך למבצע החיסונים נגד קורונה | צילום: דובר צה"ל

 

השאלות הבוערות - ותשובות המומחים

האם חייבים להתחסן?

"לא תהיה חובה להתחסן, אנחנו לא יכולים על פי חוק לחייב להתחסן", הסביר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות. "על פי חוק זכויות החולה, לאדם שהוא בר שיפוט יש אוטונומיה על גופו".

והאמת היא שטוב שכך, כי למרות חשיבותו העצומה של החיסון - אנחנו לא רוצים להיות מדינה שמכריחה את אזרחיה להתחסן.

האם נוכל לבחור חיסון?

התשובות שקיבלנו מקופות החולים הגדולות היו שונות.

ד"ר ארנון שחר, המנהל הרפואי למאבק בקורונה במכבי שירותי בריאות, הסביר: "אני לא חושב שברגע שיהיו לנו שני חיסונים זהים בטכנולוגיה וזהים ביעילותם, אני לא חושב שאנחנו צריכים לתת לאזרח להתחיל להתחבט בשאלה מה יותר טוב לי".

מנגד, ד"ר לוין מכללית, טען: "אם משרד הבריאות יאפשר לנו לתת לציבור לבחור, ואנחנו נראה שהיעילות המוכחת מחקרית של כל שאר החיסונים היא אותו דבר, אנחנו ניתן לציבור לבחור באופן חופשי".

האם הטכנולוגיה של פייזר ומודרנה מסוכנת?

מדובר בשאלה שמטרידה רבים מאוד מאיתנו, שלא לומר מטריפה אותנו. ומה אומרים המומחים? "זה נכון שאף פעם לא חיסנו בטכנולוגיה הזאת, אבל הטכנולוגיה הזאת כבר מוכרת שנים", ציינה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא. "עובדים על הטכנולוגיה הזו שנים. החיסון הזה נראה כל כך בטוח בשלב זה, שאני בהחלט חושבת שמוכרחים ללכת להתחסן".

מתי נראה ירידה בכמות הנדבקים?

"ברגע שנתחיל לחסן כאן בקצב גבוה, אני חושב שכחודש וחצי-חודשיים אחרי שנתחיל לחסן, אנחנו נראה ירידה מאוד משמעותית גם בתמותה וגם בתחלואה קשה", הסביר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן. "יש בישראל כמיליון אנשים מעל גיל 65, זה אומר שבתוך חודש אחד ניתן לחסן את מרבית קבוצת הסיכון, ולהוריד כאן באופן דרמטי את התחלואה".

מודרנה (צילום: Yonatan SindelFlash90)
האם נוכל לבחור? החיסון של מודרנה | צילום: Yonatan SindelFlash90

מתי נוכל להסיר כבר את המסכות?

זוהי עוד שאלה מאוד מסקרנת שאין לה תשובה ברורה כרגע, רק הערכות. "בשלב זה אנחנו נחייב ללבוש מסכות והתנהגות מהסוג הזה גם לאחר חיסון", הבהיר פרופ' לוי, מנכ"ל משרד הבריאות. "ייתכן שזה ישתנה ככל שיצטבר עוד ניסיון, ככל שנראה גם מה קורה בעולם".

ד"ר לוין מכללית סיפק הערכה אישית: "בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים, המסכות לא יירדו עדיין". ד"ר שחר ממכבי, העז לנחש שיהיה אפשר להסיר את המסכות "באפריל, בתקווה".

מתי החיים שלנו יחזרו לקדמותם?

זוהי השאלה שאולי הכי מעניינת את כולנו. והתשובה המסתמנת: בהנחה שמבצע החיסונים יתנהל כפי שמצופה ממנו, הצפי לכך הוא שכנראה בקיץ - ובהדרגה.