מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) דוח ביקורת על תופעת האלימות בין בני זוג. הדוח עוסק בהתמודדות של רשויות השלטון, המרכזי והמקומי, עם התופעה.

בסרטון שצולם עבור הדוח השתתפה שירה איסקוב, שניצלה מניסיון רצח על ידי בן זוגה לשעבר. איסקוב הזכירה את עיקרי המסקנות בדוח והוסיפה מסר: "המאבק באלימות נגד נשים בישראל חייב לעלות לראש סדר העדיפויות. כולנו כחברה צריכים להיות חלק מהמאבק הזה".

בין השאר כותב מבקר המדינה אנגלמן כי בשנים 2020-2017 הממשלה הקצתה רק 128 מיליון שקלים מתוך 300 מיליון שקלים שלפי ההערכה דרושים ליישום התוכנית הלאומית באלימות במשפחה. "עקב כך", מציין המבקר, "ההתמודדות עם התופעה נותרה חלקית ומלווה בפתרונות זמניים".

מתניהו אנגלמן (צילום: Miriam Alster Flash 90)
"התמודדות חלקית עם התופעה", מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: Miriam Alster Flash 90

שיקום ומניעת מקרי אלימות במשפחה

מבקר המדינה קובע כי למשרד הרווחה, המשמש חוליה מרכזית באיתור מקרי אלימות, אין מדיניות סדורה בעניין פעולות איתור של משפחות במעגל האלימות. כמו כן, כותב המבקר, כחמישים אחוז מהנשים שנרצחו בשנים 2004 עד 2019 היו מוכרות לשירותי הרווחה קודם לרצח. כלומר, ייתכן שניתן היה למנוע את רציחתן.

כחמישים אחוז מהנרצחות היו מוכרות לשירותי הרווחה לפני הרצח

עוד כותב אנגלמן כי הרוב המוחלט של האסירים משתחררים בשחרור מנהלי מוקדם, בשל העומס בבתי הסוהר. לעיתים, מידת מסוכנותם לא נבחנת כראוי בגלל סד הזמנים ובלי ששירות בתי הסוהר מודיע לנפגעת העבירה על שחרורו הצפוי של האסיר.

אנגלמן מותח ביקורת קשה גם בנושא שיקום הגברים האלימים. לדבריו, רק כחמישית מתוך הגברים שנכללו במעגל האלימות בשנת 2019 טופלו באמצעות המרכזים למניעת אלימות במשפחה, שירות מבחן, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. המבקר מוסיף כי מסגרות הטיפול הנגישות לגברים אלימים מעטות ואינן פועלות באופן רציף. כמו כן, לא נעשות מספיק פעולות להשאיר את הגברים הפוגעים במסגרות, כך שחלקם אינם מתמידים בטיפול ונושרים במהלכו.

כחמישית מהגברים שנפתח נגדם תיק השתתפו בהליכי שיקום (צילום: מתוך הדוח, משרד מבקר המדינה)
רק חלק קטן מהגברים האלימים משתתפים בהליכי שיקום | צילום: מתוך הדוח, משרד מבקר המדינה

סיוע לנשים במעגל האלימות

לצד שיקום הגברים הפוגעים ומניעת מקרי האלימות, הדוח עוסק גם באופן הטיפול בקורבנות האלימות. בין היתר כותב המבקר כי רק כעשרה אחוזים מתקציב משרד הרווחה למענק עבור נשים יוצאות מקלט נוצל בשנת 2019.

רק כ-10% מהתקציב למענק עבור נשים יוצאות מקלט נוצל

בביקורת עלה כי רוב המרכזים לטיפול באלימות במשפחה פעלו ברשויות מקומיות המשויכות למעמד חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה במגזר היהודי. זאת, על אף שעלה כי ככל שהרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות יורדת, גדל מספר המשפחות שצריכות מסגרת לטיפול באלימות במשפחה.

עוד נכתב כי הרשויות המקומיות נמנעות מלדווח על מספרן המדויק של המשפחות המטופלות במרכזים, כדי למנוע מצב שבו הרשויות ירשמו הוצאה גבוהה יותר מההכנסה שיקבלו ממשרד הרווחה. בפועל, לפי המבקר, הדבר גורם להגברת עומס העבודה על העובדים הסוציאליים.

אלימות במשפחה במהלך משבר הקורונה

עלייה במספר הנשים שפנו למקלט במשבר הקורונה (צילום: מתוך הדוח, משרד מבקר המדינה)
נתוני משרד הרווחה: עלייה במספר הנשים שפנו למקלט בתקופת הקורונה | צילום: מתוך הדוח, משרד מבקר המדינה

בתקופת הקורונה, חלה עלייה בכל הנתונים הנוגעים לאלימות במשפחה. ניתן לראות זאת ביתר שאת במהלך הסגרים. מבקר המדינה מביא גם את הנתונים הללו בדוח.

13 נשים נרצחו על ידי בני זוגן במהלך 2020 - עלייה של 160%. בנוסף, במהלך משבר הקורונה חל גידול ניכר במספר הנשים שפנו לקבלת סיוע מרשויות הרווחה. כך למשל, חל זינוק של כ-800% במספר הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה, לצד עלייה של 26% בפניות למחלקות לשירותים חברתיים ולמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. כמו כן, מספר התיקים שנפתחו במשטרה עלה גם כן ב-22%.