ועדת נאור, ועדת החקירה לאסון במירון, החלה הבוקר (ראשון) את שלב מתן העדויות. העד הראשון שמעיד בפני הוועדה הוא מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שמעון לביא. ניצב לביא פתח את דבריו והבהיר: "האסון במירון הוא האירוע המשמעותי ביותר בתולדות משטרת ישראל".

"שנת 2021 הייתה מאוד בעייתית מבחינת הקורונה", אמר לביא. "חודש לפני האירוע - ולא היה לנו מושג מה קורה עם מירון. אמרו לנו - 'אולי אחרי הבחירות יהיו תשובות'". ניצב לביא הבהיר: "צריך להבין, מירון זה משהו שצריך להיערך אליו".

הוא טען כי הוא ניסה לפנות לשר לביטחון הפנים ולכל המפקדים שלו: "מה קורה עם מירון?". הוא סיפר כי בתאריך 11 באפריל אמר לו השר לשעבר, אמיר אוחנה, שהוא נפגש עם השרים מהמגזר החרדי וכי הוא מתכוון לפנות לראש הממשלה כדי שההילולה במירון תתקיים באופן רגיל, למרות הגבלות הקורונה בציבור הכללי.

ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון
ניצב שמעון לביא הגיע לדיון בועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון
ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון
ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון

"בשלב הזה אני מבין שבלי פעולות קריטיות מירון יהיה בלתי נשלט", אמר ניצב לביא. "כמו שצפיתי מראש, לא היו שום הנחיות לגבי הקורונה". ראש הוועדה, השופטת בדימוס מרים נאור, שאלה אותו מתי התברר לו שלא צפויות להיות הנחיות מיוחדות לקורונה באירוע ההילולה - לביא השיב: "יום לפני".

עוד סיפר ניצב לביא: "אין הגבלת קהל במירון - וזה נעשה כך ב-30 השנה האחרונות. זה עיקרון מבצעי מנחה שהשיקול שלו הוא בטיחות - כי כל הגבלת קהל עם מחסומים תוביל לצווארי בקבוק ואסון יותר גדול". לדבריו, הוא הנחה באופן ישיר שלא לעצור קהל בהילולה במירון - "מסיבות מבצעיות".

לביא התייחס להדלקת חסידות בויאן (לפני תולדות אהרן): "סמוך לשעה 21:40, האירוע בעיצומו ואני מזהה לחץ של אנשים. אני מורה להפסיק את האירוע, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שזה קורה". לאחר מכן סיפר שהגיע לאירוע ההדלקה של תולדות אהרן, "ומה שאני מזהה זה אירוע שגרתי לחלוטין, לא מזהה צפיפות חריגה".

"אני עובר לחפ"ק, ובשלב מסוים מתחילים להגיע דיווחים על אנשים שנפלו", סיפר. "אני לוקח את הנהג וטס למקום. במהלך הנסיעה אני כבר מבין שיש נפגעים ואני מכריז על אר"ן (אירוע רב-נפגעים). הזירה קשה מאוד, בלתי נתפסת. אתה מזהה עשרות אנשים שוכבים אחד על השני. אירוע קשה מאוד".

ניצב לביא התייחס לשאלותיה של יו"ר הוועדה על היערכות המשטרה לאירוע מבחינת ההגבלות הבריאותיות. "המלצנו שיהיו עשרת אלפים איש במתחם מבחינה בריאותית", אמר לביא, "השרים דחו את זה". בתשובה לשאלתה של נאור אם "כל אחד שרוצה נכנס לתולדות אהרן בלי שום מגבלה", השיב לביא: "נכון. כל ניסיון להגביל את הקהל נדון לכישלון. העסק עובד על עיקרון של תנועה מתמדת וזרימה של הקהל". עוד הוא הוסיף: "האיום המרכזי באירוע זו סוגיית הקהל והדוחק. לא פח"ע ולא שום דבר אחר - סוגיית הקהל".

השופטת נאור שאלה את ניצב לביא: "מתי נודע לך שיש 25,000 באזור תולדות אהרן?", והוא השיב: "בשעת האירוע, בין 00:00 ל-1:00, אבל אין לי בעיה עם המספר הזה, הוא סביר. הייתי שם ולא היה דוחק". בתשובה לשאלת נאור הבהיר לביא: "לא היה אף דיווח על לחץ במתחם ההדלקה של תולדות אהרן".

"הפער בין מה שנקב מהנדס הרישוי למה שקורה בשטח לא מדליק לך נורות אדומות?", שאלה נאור. לביא השיב: "העיקרון הבסיסי הוא שאנחנו לא מגבילים קהל. המבחן שלנו זה לא מבחן של מספר. המבחן שקבעתי הוא הסיטואציה עצמה - איפה שיש עמידת קהל, ולא התקבל אף דיווח כזה ב-40 הדקות מאז שעזבתי את מתחם תולדות אהרן". לדבריו, "לא יכול להיות שלא יחול חוק רישוי עסקים על אירוע דתי".

כוחות ההצלה באסון מירון
אסון בהר מירון

"ב-2020, כשכולם חששו מהקורונה, זה לא עצר אותם ואת האמונה שלהם", אמר לביא. "ראיתי שם מבצעים שסיירת מטכ"ל לא עושה, אנשים זוחלים עם החליפות שלהם. לא היה מי שיעצור אותם, הם פרצו למתחם - אלפים". על רגעי האסון אמר: "אני באמת לא יודע מה קרה שם. ברור לי שהיה שם לחץ גדול מאוד בפרק זמן קצר מאוד, ושכנראה הייתה החלקה".

השופטת נאור אמרה לניצב לביא: "ראיתי ישיבת הפקת לקחים חפוזה מאוד. לא היה פה תחקיר". ניצב לביא השיב לה: "נאמר לנו לא לקיים תחקיר כי זה נמצא בחקירת מח"ש. ההערכה שלי היא שזה קרה במהירות עצומה, הרחבה לא הייתה לחוצה. אין לילה שאני לא חושב מה קרה שם, אני לא יודע".

"אפשר היה למנוע את האירוע הזה", קבע ניצב לביא. "במובן הרחב, יש פה הזנחה של הרבה שנים. יש חוסר הבנה שהעסק גדל עם הזמן והתשתיות לא בהתאמה". על חלקה של המשטרה אמר לביא: "במובן הטקטי אני לא יודע, צריך לבדוק גם אותנו, אני לא בורח מאחריות, אבל צריך לבדוק גם דברים אחרים. היו החלטות שלא התקבלו לאורך שנים - וכולם זרמו עם העסק הזה".

"בהרבה תחומים המשטרה נכנסה לוואקום", המשיך, "בהיעדר היכולת של אנשים לממש את האחריות שלהם". לדבריו, עם השנים תפסה המדינה "נתחים" נוספים של אחריות במקום. "זה שאני קובע את סדר ההדלקות זה לא תקין, אבל אם אני לא אעשה את זה - אף אחד לא יעשה את זה".

זירת האסון במירון עם כוחות ההצלה והמשטרה (צילום: ירון בלושטיין, TPS)
זירת האסון בהילולה בהר מירון | צילום: ירון בלושטיין, TPS

הוא סיפר כי יום לפני האסון, שאל את אנשי הבטיחות והמהנדסים אם יש משהו שיוכל לפגוע בבטיחות החסידים. "הדבר היחיד שהם אמרו הוא קונסטרוקציות שהחסידות בונה". השופטת נאור שאלה בתגובה: "לא עלה הנושא של לחץ הקהל?", "לא", השיב. ניצב לביא סיפר שיום לפני האסון התבצע תרגיל אר"ן, שהוא לא היה מרוצה ממנו. "ניסו לרצות את כולם", אמר, "אני רציתי להתמקד בתרגיל בנושא הדוחק".

האסון בליל ההילולה בקברו של רבי שמעון בר-יוחאי שבמירון התרחש ב-30 באפריל 2021. באסון נהרגו 45 גברים ובני נוער מחסידות "תולדות אהרן", ו-102 נוספים נפצעו. בוועדת החקירה הממלכתית, שמונתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, חברים בנוסף לשופטת בדימוס נאור, גם איש העסקים החרדי מרדכי קרליץ ואלוף (במיל') שלמה ינאי.