הרכב ועדת החקירה לאסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה: נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור, תעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון שאירע בל"ג בעומר האחרון שבו נספו 45 בני אדם - כך הודיעה היום (ראשון) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. חברי הוועדה הנוספים: הרב מרדכי קרליץ והאלוף במיל' שלמה ינאי. 

מלבד הנשיאה בדימוס נאור, שכיהנה לאורך השנים בכל ערכאות השיפוט ודנה בתיקים המורכבים ביותר שידעה המדינה, יכהן בוועדה הרב מרדכי קרליץ, שכיהן בעבר כראש עיריית בני ברק ולו ידע רב וניסיון מעשי בתחומי התכנון והבניה. הוא שימש בעבר כחבר ועדת טל לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל, ולו בקיאות רבה בהוויה הדתית הנוגעת להילולת רשב"י. 

לצדם, יכהן בוועדה גם האלוף במיל' שלמה ינאי, ששימש כאלוף פיקוד הדרום וכראש אגף התכנון במטכ"ל ובעל ידע וניסיון בתחומי הלוגיסטיקה והתכנון. מאז שפרש מצה״ל עוסק האלוף ינאי בניהול חברות מובילות במשק ומשמש כיושב ראש עמותת על"ם – עמותה לנוער במצבי סיכון. 

ועדת חקירה למירון בראשות מרים נאור (צילום: דוברות הרשות השופטת)
הנשיאה חיות עם חברי ועדת החקירה הממלכתית | צילום: דוברות הרשות השופטת

הנשיאה חיות הודיעה על הרכב הוועדה שבוע בלבד לאחר שהממשלה החדשה אישרה את הקמת ועדת החקירה בישיבתה הראשונה. הוועדה תחקור את השתלשלות האירועים באותו לילה, וכמו כן את סוגיית קבלת ההחלטות שהובילה לאישור האירוע. ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על ההחלטה והצהיר: "על כתפינו מוטלת האחריות להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא". 

 

 

"החלטת הממשלה בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית קובעת כי האסון שהתרחש, לרבות הסיכונים הקיימים באירועים דומים, הוא נושא בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור", נימקה נשיאת העליון חיות בכתב המינוי. "כמו כן, נקבע בהחלטת הממשלה כי הוועדה תמליץ על הדרך הנכונה לעריכת אירועים המוניים. זאת, בעיקר במקומות פולחן דתיים, ובפרט לגבי השינויים הנדרשים באתר הילולת ל"ג בעומר בהר מירון ובתשתיותיו , לצורך בטיחות קיום אירועים בו בעתיד. הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי גורם בלתי תלוי נועדה להבטיח את עצמאותה ואת אמון הציבור בעבודתה ובמסקנותיה."

על פי ההודעה הרשמית שהוציאה הממשלה, ועדת החקירה תעסוק גם בשאלות מקצועיות ומשפטיות שנוגעות לבטיחותם של אירועים המוניים, וביניהם גם אירועים דתיים והמקומות שבהם הם מתקיימים. לצורך עבודת הוועדה, תקצה הממשלה להנהלת בתי המשפט 6 מיליון שקלים באופן חד-פעמי, ונוסף על כך 5 תקני כוח אדם זמניים.

 

למרות ההחלטה לחקור את האסון, ראש הממשלה ביקש להבהיר: "אנחנו נעשה הכול כדי שמסורת החגיגות בל"ג בעומר, ובכל ימות השנה, תמשיך. למירון מגיעים אנשים מכל המגזרים: חרדים, ציונות דתית, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים. האחריות שלנו היא להבטיח את ביטחונם, זה תפקיד הממשלה וכך נעשה".

בפורום משפחות הרוגי האסון בירכו על החלטת הממשלה ומסרו: "זו החלטה מבורכת שתאפשר לנו להתחיל להתרכז סוף-סוף בהנצחת זכרם, במקום להתעסק במחדלים עצמם. ההחלטה אומנם לא תחזיר לנו את היקרים לנו מכול, אך לפחות יהיה ביכולתנו לוודא מניעה של אסון נוסף".

45 נספו בהילולה במירון: האסון האזרחי הכבד ביותר שאירע בישראל

הטרגדיה התרחשה ב-30 באפריל, בחגיגות ההילולה המסורתית בקבר הרשב"י במירון. מתפללים רבים עשו את דרכם החוצה ממתחם ההדלקה של חסידות "תולדות אהרן", ונקלעו למעבר צר וצפוף שבו התרחש האסון. הדוחק הכבד הוביל למחיצתם של רבים מהנוכחים, ו-45 מהם מצאו את מותם לאחר שמתפללים מעדו ומחצו זה את זה.

בשעות הראשונות שאחרי האסון החלו לזרום התיעודים הקשים מהזירה, שסיפרו את שאירע באותו לילה: רצפת הנירוסטה הייתה חלקה ולא בטיחותית, והקשתה מאוד על ההליכה במקום, בטח בשעת עומס. נוסף על כך, נמצאו במעבר נעליים, כובעים, בקבוקי מים, שקיות ואפילו חלקי עגלות של תינוקות, כולם מהווים עדות כואבת לכמות האנשים העצומה שעברה במקום כה צר ובעייתי.

בעקבות הביקורות הקשות על תפקוד המשטרה באותו לילה, הודיע השר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, כי הוא מקבל עליו את האחריות למה שהתרחש, אך "אחריות אין פירושה אשמה". אוחנה הדף את הטענות נגדו: "האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת. ההילולה התקיימה כבכל שנה, מזה מאות שנים, עוד לפני שקמה המדינה. בעת האסון היו על ההר פחות שוהים מאשר בשנים רגילות".

כמו כן, גיבה השר את פיקוד המשטרה והכוחות שפעלו בשטח: "כל שרשרת הפיקוד עשתה את תפקידה. השוטרות והשוטרים שתפקדו נוכח המראות האיומים והקשים באופן הכי מופתי, מהיר ויעיל, הצילו, חילצו, ובוודאות מנעו אובדן חיים גדול אף יותר".

המפכ"ל, רנ"צ יעקב שבתאי, הבטיח אחרי האסון כי המשטרה תשתף פעולה באופן מלא עם כל גורם בדיקה שימונה לאסון: "לא אשקוט עד שיתבררו כל הנסיבות אשר הובילו לאסון זה".