כל מה שצריך לדעת על הקשר בין ב"מרשעת: חלק 2" ל"הקוסם מארץ עוץ"

2025 עוד לא נגמרה, אבל נראה שאפשר כבר לקבוע שהאירוע הקולנועי של השנה הוא "מרשעת: חלק 2". הסרט השני לווה בציפיות של מחזמר על גבו, קהל מעריצים עצום ומסע קידום שלא נראה כמותו הרבה זמן - ועמד בהן הן מבחינה ביקורתית והן מבחינה קופתית. אבל יותר מהכל - הוא סוף סוף עושה את מה שהמעריצים חיכו לו: מחבר את "מרשעת" ל"הקוסם מארץ עוץ". 

אז מה בדיוק קורה שם, איפה הסיפורים נפגשים - ומה הרקע של כל הדמויות המוכרות מהסרט הקלאסי? עשינו לכם סדר. זהירות: הכתבה מכילה ספוילרים!

ומה חשבנו על "מרשעת: חלק 2"? קראו כאן

דורותי גייל

ב"מרשעת: חלק 2" אנחנו פוגשים לראשונה את דורותי (ואת טוטו) - אבל כמעט אף פעם לא ממש רואים אותה, שכן היא מצולמת רק בגבה או מצדדיה, ולעתים אפילו רואים רק את צלה. הכניסה שלה לעוץ מתרחשת בדיוק כפי שנראתה ב"הקוסם מארץ עוץ": נחיתה אחרי הטורנדו בארץ המנצ'קינים. ואולם, הפעם לא רואים כלל את העימות המפורסם מול אלפבה - הצופים מקבלים רק את סופו: גלינדה שולחת את דורותי בשביל האבנים הצהובות, עם טוטו לצידה ומנצ'קינים שמלווים אותה.

בהמשך היא נחטפת בידי קוף מעופף אל טירת קיאמו קו, שם מתכננת אלפבה להחזיק אותה עד שתחזיר את הנעליים של אחותה. הסצנות האלה מובילות לרגע הרגשי ביותר בסרט - הדואט For Good, שמסמן את פרידתן של אלפבה (סינתיה אריבו) וגלינדה (אריאנה גרנדה), ואת השלב שבו העלילה מתחילה להתחבר בפועל לסרט המקורי.

מי שמגלמת את דורותי היא בת'אני וויבר, רקדנית ושחקנית בריטית בת 30, שזהו תפקידה הקולנועי הראשון. רק לאחר צאת הסרט היא חשפה את עצמה בפוסט באינסטגרם, וכתבה: "איזו זכות הייתה לי לצעוד על שביל האבנים הצהובות. תודה ולג'ון מ. צ'ו, הבמאי הטוב ביותר בכל הזמנים, על שבחר בי להיות הדורותי שלו ביקום המרושע והמופלא הזה שנקרא עוץ. זו הייתה חוויה ששינתה אותי, ולתמיד".

ואת הריאיון של אריאנה גרנדה ל-mako כבר קראתם? אם עדיין לא - לחצו כאן

הנעליים האדומות

אחת השאלות הכי מסקרנות לגבי הקוסם מארץ עוץ מקבלת תשובה ב"מרשעת: חלק 2" - איך נולדו הנעליים האדומות של דורותי? בסרט, נסרוז (אחותה של אלפבה) מקבלת מאביה זוג נעליים כסופות שהיו שייכות לאמה. אך כשהיא מקבלת מאלפבה את כוח התעופה, הנעליים נשטפות באור קסום - והצבע שלהן משתנה לרגע לאדום, כשהמטרה היא ליצור הקשר ברור לנעליים הכי איקוניות בתולדות הקולנוע.

וכאן מגיע ההקשר ההיסטורי: במקור, גם במחזמר וגם בספר, הנעליים כלל לא היו אדומות אלא כסופות (!). רק כשאולפני MGM הפיקו את "הקוסם מארץ עוץ" ב-1939, הצבע הוחלף לאדום כדי להבליט את הנעליים על גבי טכנולוגיית הטכניקולור החדשה - והשאר היסטוריה. 

אבל ב"מרשעת: חלק 2" מצטרף הסיפור שלא סופר בסרט המקורי: הנעליים לא הגיעו לדורותי במקרה, אלא דרך נסרוז. היא מסיימת את הסרט בדיוק כמו שהיא מתחילה את "הקוסם מארץ עוץ": מרוסקת מתחת לבית, ברגע אחד שמעביר את הנעליים - ואת העלילה - ישירות לדורותי. מרגע זה, אלפבה יוצאת למסע להשיב את מה שנותר מאחותה. כך מתחיל המרדף אחר הנעליים, שמוליך את אלפבה ודורותי אל המסלול שמתחבר ישירות עם הסרט הקלאסי.

דרך האבנים הצהובות

בעוד שבסרט הראשון ראינו את אלפבה וגלינדה עוזרות לקוסם לבחור את צבע הדרך, "מרשעת: חלק 2" מסביר לנו איך בפועל הדרך הזו נבנתה - והיא רחוקה מלהיות קסומה. הסרט חושף שמאחורי אחד הסמלים המזוהים ביותר עם עוץ, עומדת עבודה כפויה של בעלי חיים - אותם יצורים שבעבר היו חלק שווה בחברה של עוץ, הפכו לכוח עבודה שבנה את הדרך האיקונית. 

איש הפח

בסרט הראשון אנחנו מכירים את בוק (אית'ן סלייטר) - מנצ'קין צעיר מאוניברסיטת שיז שמאוהב בגלינדה, אך נדחף על ידה להתקרב לנסרוז. בהמשך, הקשר ביניהם יוצא משליטה ונסרוז מתחילה להפעיל עליו לחץ רגשי, עד למצב שבו היא משעבדת אותו כדי שלא יעזוב.

בחלק השני בוק סוף סוף מודה שהלב שלו עדיין שייך לגלינדה, ונסרוז מנסה להחזיר אותו בעזרת כישוף - שנכשל ומעמיד את חייו בסכנה. אלפבה היא זו שמצילה אותו, אך עושה זאת באמצעות פתרון קיצוני: היא בונה לו גוף חדש ממתכת, כזה שלא זקוק ללב כדי להמשיך לחיות. כך בוק הופך לאיש הפח - לא כמי שנולד בלי לב, אלא כמי שנאלץ לוותר עליו.

הדחליל 

הרגשות בין פיירו (ג'ונתן ביילי) לאלפבה כבר ריחפו באוויר בסרט הראשון, אבל ב"מרשעת: חלק 2" הרגשות האלו מקבלים צורה ברורה. פיירו אולי מאורס לגלינדה ומשמש כקפטן במשמר של הקוסם, אך כשהוא נדרש להסגיר את אלפבה הוא פשוט לא מסוגל. המשמר תולה אותו בשדה כדי לחלץ ממנו הודאה, אבל הוא לא נשבר. אלפבה מגיעה ברגע האחרון ומשתמשת בכישוף שמופיע בשיר No Good Deed, שמציל אותו - אך רק במצב שבו הוא "ממולא". מכאן פיירו מפסיק להיות אדם והופך לדחליל.

הרמזים לגורל הזה נזרעו כבר קודם: ההערה שהיא צריכה "למלא" אותו, הצל שנראה כמו צליבה אחרי Dancing Through Life, והמדים הירוקים שלו - שמתחילים להיראות בדיוק כמו אלה של הדחליל הקלאסי מ"הקוסם מארץ עוץ".

האריה

האריה הפחדן הופיע כבר בסרט הראשון כגור צעיר וחסר אונים. הוא שימש ככלי הדגמה בשיעור על "מקרי בעלי חיים בני זמננו" באוניברסיטת שיז - עד שאלפבה, שידועה כלוחמת למען זכויות בעלי חיים, משחררת אותו יחד עם פיירו.

אבל החופש הזה מתברר בהמשך כמכת גורל. האריה מאשים את אלפבה בכך שניתקה אותו מביתו והכריחה אותו ללמוד לשרוד לבד - מה שהפך אותו לפחדן. כלומר, הוא לא נולד פחדן - הוא הפך לכזה בגלל הטראומה.