גורם מדיני בכיר הגיב אתמול (שישי) בערב על החלטת בית הדין הבין-לאומי בהאג, שפסק כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח: "ההחלטה מעניקה רוח גבית לסינוואר, ופוגעת במנוף הלחץ הצבאי לשחרור החטופים, שכן סינוואר מקווה שבית הדין 'יציל' אותו".
נשיא בית הדין, השופט הלבנוני נוואף סלאם, הודיע כי השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית". בהודעה משותפת התייחסו לכך ראש המל"ל צחי הנגבי ומשרד החוץ: "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה".
לדברי הנגבי ומשרד החוץ, "ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר. כמו כן, ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה".
"ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג בדבר 'השמדת עם' הן שקריות, מקוממות ומעוררות שאט נפש. בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב- 7 באוקטובר יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול חמאס ולשחרור חטופינו", נמסר בהודעת ראש המל"ל. "ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבין-לאומי והמשפט הבין-לאומי ההומניטרי".
עוד בנושא - סיקור N12
• בעולם מגיבים על הצעת התובע: "מקומם"
• הקונגרס שוקל סנקציות על ביה"ד ומדינות שישתפו פעולה
• נתניהו עונה בפירוט לאישומים: "לא עצרנו סיוע"
• כך מסקרים בעולם הערבי את החלטת התובע
מתגובה זו של הנגבי ומשרד החוץ עולה כי ישראל מקבלת את הצו, אם כי לא באופן רשמי, וטוענת שהיא מצייתת לנקודות שהועלו בהחלטת בית הדין הבין-לאומי בהאג. כך מסר גם השופט מטעם ישראל אהרן ברק, שכתב בחוות הדעת שלו לפסיקה כי "אין בה דבר מלבד חזרה על ההתחייבויות הישראליות שלא לחולל פעולה של השמדת עם".
השופט ברק, שהתנגד להחלטה בבית הדין, נימק את החלטתו כך: "הדרך לסיום המלחמה היא לא בכך שבית הדין יתערב בה בכך שהוא יטען טענות לא מוכחות על רצח עם. סיום המלחמה נמצא בידיים של חמאס. הוא פתח במלחמה הזו והוא יכול לסיים אותה בכך שיחזיר את החטופים ויכבד את ביטחונה של ישראל".
עיקרי ההחלטה:
- על ישראל לעצור כל פעולה ברפיח.
- על ישראל לאפשר גישה בלתי פוסקת של חוקרים לרצועת עזה, בין השאר כדי להבטיח את שמירת הראיות בשטח.
- על ישראל למסור דוח על פעולותיה בנושא בתוך חודש.
- על ישראל לפתוח את מעבר רפיח לכניסת סיוע הומניטרי.
המשמעויות אחרי החלטת בית הדין:
ישראל חתומה על האמנה למניעת רצח עם, שמכוחה פנתה דרום אפריקה לבית הדין בהאג, ולכן מבחינה משפטית היא מחויבת לציית לצווים. עם זאת, השאלה היא מה קורה במקרה שבו ישראל לא תציית. ייתכן שהעניין יובא גם למועצת הביטחון של האו"ם, ואז תעלה שאלה אם האמריקנים יטילו וטו על החלטת מועצת הביטחון.
בכל מקרה, גם אם יוטל וטו ביחס להחלטה אופרטיבית במועצת הביטחון, הצו של בית הדין עלול להביא לצעדים מצד מדינות שמשתפות פעולה ישראל, למשל כאלה שמוכרות נשק לישראל ויחששו להמשיך בכך במקרה שבו הפעילות הצבאית של ישראל מנוגדת לצו של בית הדין.
נוסף על כך, החלטת בית הדין מעניקה רוח גבית לטענות נגד ישראל בזירה הבין-לאומית, וקיים חשש שהיא תוביל לצעדים נוספים. עם זאת, חשוב להדגיש שבית הדין לא הכריע בתביעה של דרום אפריקה לגופה. הדיונים בבית הדין עשויים להימשך שנים עד לפסק הדין, ולצורך השלב הנוכחי – הוצאת צווים זמניים – הרף הוא נמוך יותר.