פרשת NSO ממשיכה להדהד: פרויקט פגסוס חשף הערב (שלישי) כי הטלפון הנייד של נשיא צרפת עמנואל מקרון היה תחת מעקב של מרוקו - באמצעות תוכנת המעקב פגסוס של החברה הישראלית NSO. עוד דווח כי גם ראש הממשלה הצרפתי דאז אדוארד פיליפ, 14 שרים באותה העת ומנהיגים ממדינות נוספות הפכו אף הם ליעד. מסתמן: בין שמותיהם של הפוליטיקאים הבכירים שהיו למטרה של תוכנת הריגול - שלושה נשיאים מכהנים, שלושה ראשי ממשלה, מלך אחד וכן מנהיגים לשעבר.

סיקור הפרשה ב-N12:

על פי הדיווח ב"וושינגטון פוסט", בין 50 אלף בני האדם שתוכנת פגסוס זחלה לטלפונים הניידים שלהם - כמה נשיאים מכהנים - מקרון, נשיא עירק ברהם סאליח מעירק ונשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה. לצידם התוכנה עקבה גם אחר כמה ראשי ממשלה מכהנים - אימראן קאן הפקיסטני, מוסטפא מדבולי המצרי וסעד א-דין אל-עות'מאני המרוקני. בין ראשי המדינות לשעבר שניתן למצוא ברשימה - סעד אל-חרירי הלבנוני וכן המלך מוחמד השישי ממרוקו.

מ-NSO נמסר כי מקרון מעולם לא היה מטרה של "פגסוס" וכך גם מנהיגים נוספים שהוזכרו בכתבה. עוד נכתב בתגובה כי "ההסתמכות על השמות ברשימה כמטרות אפשריות למעקבים היא שגויה ומטעה".

בתחקיר של Forbidden Stories ואמנסטי אינטרנשיונל, נחשף כי NSO העניקה רישיונות להפעלת "פגסוס" ל-11 מדינות, ובהן הודו, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, הונגריה, רואנדה, טוגו ומקסיקו. עם הרישיונות שקיבלו, אותן מדינות פרצו או ניסוי לפרוץ לעשרות אלפי מכשירים, ששייכים לראשי מדינות, לאנשי אופוזיציה, לפעילי זכויות אדם ולעיתונאים. בנוסף, על פי הדיווחים, אותן ממשלות ניסו לפרוץ ל-180 עורכים ועיתונאים חוקרים מכל כלי התקשורת הבולטים בעולם. 

רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בשגרירות המדינה בטורקיה באוקטובר 2018 הוא ככל הנראה הפרשה החמורה ביותר שבה נקשרו NSO  ופגסוס. ככל הנראה הסעודים החדירו את פגסוס לטלפון הנייד של ארוסתו, עקבו אחריה ואחריו עד לחיסולו בטורקיה. אולם, ב-NSO הכחישה את הידיעה שלכך שימשה התוכנה.

חשוקג'י ובן סלמאן (צילום: CNN, רויטרס, חדשות)
העיתונאי שנרצח ויורש העצר הסעודי | צילום: CNN, רויטרס, חדשות

תוכנת הריגול "פגסוס", שפותחה על ידי ישראלים, מצליחה להתחבר למכשירי האייפון והאנדרואיד ומאפשרת למפעיליה לחלץ הודעות, תמונות ותכתובות דואר אלקטרוני ללא הפרעה. כמו כן, המפעילים יכולים להקליט שיחות מרחוק וכן להפעיל בסתר מיקרופונים. 

לפני 3 שנים בוצעה רפורמה בפיקוח על הייצוא הביטחוני, במסגרתה נעשו כמה הקלות ליצואנים והוצאו מרשימת הפיקוח מרבית מוצרי הסייבר הבלתי מסווג, מוצרי האלקטרו-אופטיקה, מוצרי לוויינות אזרחיים ועוד. לצד ההקלות השונות במסגרת אותה רפורמה, הוחלט גם על הגברת הפיקוח והאכיפה במוצרים מסווגים.