בחירות בלבנון (צילום: רויטרס)
ביירות בוחרת: תומכי חרירי ברחובות | צילום: רויטרס

נפתח בהערכה זהירה: ההכרעה הפעם, שלא כמו בעקבות מערכת הבחירות הקודמת בלבנון, תיפול בקלפי ולא ברחוב. הלקח שנלמד משני הצדדים - חיזבאללה וממשלת סניורה - הוא שדרושה להם לגיטימציה ברורה, לפי כללי המשחק הדמוקרטי, כדי למנף את חזונם הפוליטי במדינה. חיזבאללה עומד במרכזו של עימות פנימי בלבנון.

כיצד הכל התחיל? בשלוש השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון ה-2, לבנון שקעה בויכוח פוליטי מר ואלים על מעמדו של ארגון חיזבאללה במדינה, בפרט בסוגית הנשק ורשות השימוש בו. בשלהי המלחמה, לאחר שהתקבלה החלטה 1701 במועצת הביטחון של האו"ם ובעודו יושב בממשלת סניורה, חיזבאללה סירב להשלים עם החלטות קבינט המכפיפות את פעילותו לפיקוח ולאכיפה של זרועות המדינה.

הארגון אמנם אפשר לצבא לבנון להתפרס לאורך גבול לבנון-ישראל, אך משעלתה סוגית רשת הקשר שלו לדיון ציבורי הוא נסוג מן הממשלה ופתח בשורה של צעדים שנועדו לערער את יציבות השלטון ולהביא להחלפתו בדרכים לא דמוקרטיות - בכלל זה, הטלת מצור על בנין הסראייה, משרדי הממשלה בבירות, ושורה של איומים על שרי הממשלה.

הכישלון של חיזבאללה

שיאו של מהלך זה היה במפגן כוח שכלל השתלטות של פעילי חיזבאללה על חלקים מביירות, וגבה מספר לא מבוטל של קורבנות. בכל הצעדים הללו כשל החיזבאללה בהשגת יעדיו. הממשלה סירבה להתחלף והארגון נאלץ להשלים עם המשך כהונתה, אך בה בעת סימן את היעד הבא: בחירת נשיא.

מכבש לחצים הופעל על חברי פרלמנט שאינם מזוהים עם הממשלה, כדי להוביל לבחירת נשיא מטעם הארגון, אך לשווא. הקואליציה הנגדית סירבה להיכנע לתביעות חיזבאללה והישיבה לבחירת נשיא בפרלמנט הלבנוני נדחתה פעם אחר פעם, באמתלה של היעדר רוב חוקי.

בחוסר ברירה, פנו הצדדים היריבים לבוררות ביניהם, בחסותה של קטאר. לבסוף, לאחר התערבות מאחורי הקלעים של ערב הסעודית, סוריה ואירן, חתמו חיזבאללה וממשלת סניורה על "הסכם דוחא", שעיקרו: הסדר פוליטי זמני, הכולל מינוי נשיא המוסכם על שני הצדדים וכינון ממשלת אחדות מורחבת, שבה לנציגי חיזבאללה שליש מהשרים. מבחינת חיזבאללה, הדבר הבטיח שלא יועברו בממשלה החלטות המצרות את צעדיו. במציאות הזאת , נערכות היום הבחירות לפרלמנט.

"מדינה בתוך מדינה"

בחירות בלבנון רכב תעמולה (צילום: רויטרס)
תעמולה ברחובות הבירה | צילום: רויטרס

לאור הכרוניקה של שלוש השנים האחרונות, הבחירות הללו הן הרבה יותר מחלוקת נתחים בשלטון בין מנהיגי העדות השונות של לבנון, כפי שהיה בעבר. הפעם זהו משאל עם לכל דבר ועניין על חירותה ועצמאותה של המדינה.

בעצרות התמיכה של מנהיגי המחנה האנטי סורי-אירני נשאלים הבוחרים: האם אתם בעד מדינה חופשית ועצמאית, שתקבע בעצמה את מדיניות החוץ ומדיניות הפעלת הכוח, או בעד "מדינה בתוך מדינה" - רמז לכך שחיזבאללה, בחסותן של אירן וסוריה, מסכן את הריבונות הלבנונית, שכן אין פניו להשתלבות בתוכה.

הנוצרים, שבעבר הרחוק נהנו מרוב יחסי במדינה ובמשך השנים נאלצו להשלים עם הפיכתה של העדה השיעית לגדולה ביותר, אינם מהווים עוד את מוקד הכוח הפוליטי במדינה והם אף מפולגים בתוכם:
לצד חיזבאללה מתמודד בבחירות האלה הגנרל הנוצרי מישל עון, שכבר במערכת הבחירות הקודמת גרף הישגים מרשימים באזורי הבחירה הנוצריים.

הפעם הוא מקווה לגרוף את מירב הקולות הנוצרים, בזכות תמיכתו בארגון. מול עון וחיזבאללה תתמודד קואליציה נוצרית אנטי סורית-אירנית, בהנהגת הנשיא לשעבר, אמין ג'ומייל, ובשיתוף כמה וכמה מותיקי המליציות הנוצריות, כמו מנהיג "הכוחות הלבנוניים", סמיר ג'עג'ע.

כוחות אלה השתלבו במחנהו של סעד חרירי, בנו של ראש הממשלה שנרצח ומנהיג הרוב בפרלמנט הנוכחי. סקרים אחרונים מנבאים ניצחון לחיזבאללה בקרב המצביעים השיעים ולחרירי בקרב המצביעים הסונים. לשון המאזניים, שתחרוץ את גורל הבחירות, היא הקול הנוצרי.

מבחן בגרות ללבנון

בחירות בלבנון רחוב עם שלטים (צילום: רויטרס)
פריז או טהראן של המזה"ת | צילום: רויטרס

לקראת יום הבחירות, הכריזו הצדדים היריבים בלבנון על תהדייה - הפוגה בדיונים על "האסטרטגיה ההגנתית", המקפלים בתוכם את סוגית הנשק של חיזבאללה. כל הצדדים הפוליטיים בלבנון מעוניינים באווירת בחירות שקטה ככל שניתן, שתאפשר לתומכיהם לזרום לקלפיות ולשים את הפתק בקלפי. בסופו של דבר, הבחירות הן לא רק מבחן לדו-קיום בין העדות השונות, אלא מבחן ליכולתה של לבנון להתקיים בכוחות עצמה, ללא התערבות מבחוץ.

אזרחי לבנון יחליטו: חיזבאללה או חרירי

חגיגת בחירות בלבנון: ארה"ב מול סוריה ואירן

הוידאופדיה: חסן נסראללה

הווידאופדיה: מלחמת לבנון השנייה

הווידאופדיה: היציאה מלבנון

איך מצטרפים לטוויטר של חדשות 2?