בשעה זאת נפתחות הקלפיות ברחבי לבנון. יותר משלושה מיליון בעלי זכות בחירה יתבקשו להצביע עבור נציגיהם לפרלמנט.
לא פחות מ-50 אלף חברי כוחות הביטחון פוזרו על פני 27 אזורי הבחירה במדינה במטרה למנוע אלימות. עיקר המאמץ מתרכז באיזורים הצפויים להיות צמודים במיוחד. משקיפים מיוחדים מטעם האיחוד האירופי נוכחים גם כן בקלפיות, במטרה לבדוק ולבחון שתהליך הבחירות מנוהל כסדרו.
"הדמוקרטיה היא ברכה שעלינו לשמר", אמר נשיא לבנון מישל סולימאן, לאחר שמילא את חובתו האזרחית. "ברכת הדמוקרטיה היא שמפרידה את לבנון משאר המזרח התיכון", בחר סולימאן להתעלם באלגנטיות מישראל וזירז את האזרחים במדינה לעשות כמותו. "ההצבעה היא צעד חשוב שצריך להיעשות ברוגע ובשמחה".
סעד אל-חרירי, העומד בראש גוש המפלגות האנטי-סוריות בפרלמנט התייחס גם הוא ל"חגיגת הדמוקרטיה" לאחר שהצביע בקלפי. "שהאל ישמור על הדמוקרטיה עליה אנחנו מגנים בעור שינינו", אמר בנו של ראש הממשלה שחוסל רפיק אל-חרירי. "אני קורא ללבנונים לצאת ולהצביע למי שהם רוצים. הבחירה היא זכות שרבים בעולם לא זוכים לה".
קרטר: "דוחק במפלגות לקבל התוצאות"
דמות מעניינת שמצאה את עצמה עמוק בתוך הפוליטיקה הלבנונית, היא נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר. הנשיא לשעבר מוביל צוות של פקחים בינלאומיים העוקבים אחרי הבחירות במדינה.
"אין לנו דאגות בקשר להתנהלות הבחירות", אמר הבוקר קרטר אך מיד הוסיף: "יש לנו דאגות לגבי קבלת תוצאות הבחירות על ידי המפלגות הגדולות. אנו דוחקים את כל המפלגות לקבל את התוצאות גם במידה של הפסד".
הבחירות האלה יכריעו את מעמדו של ארגון חיזבאללה בהנהגת לבנון. בין חיזבאללה לבין מתנגדיו מהקואליציה האנטי-סורית בלבנון מתנהל מאבק על כל קול. לפי הסקרים האחרונים - הקרב צמוד, וההערכה היא שכמה אלפי מצביעים נוצרים הם שיכריעו.
"אני לא צופה יותר מדי בעיות היום", סיפר נהג המונית עלי ברייתא לסוכנות הידיעות רויטרס על הבחירות במדינותו. "אני כן צופה הרבה מאד בעיות מחר עם היוודע התוצאות".
בחירות בצילה של מלחמת לבנון
מאז 2005, אז נערכו בפעם האחרונה הבחירות לפרלמנט במדינה, עברה המדינה הרבה מאוד. האירוע המרכזי, המשפיע עליה עד עצם היום הזה, היה מלחמת לבנון השנייה - שהשפיעה רבות על הרחוב הלבנוני. שמענו רבות בשלוש השנים האחרונות על הביקורת החריפה על חיזבאללה, התנהלותו וכפיית רצונו על החברה הלבנונית, אך כפי שכבר למדנו לאורך השנים - לרבים בחברה הערבית יש זיכרון דיי קצר לפעמים.
שיטת הבחירות בלבנון שונה בתכליתה מהשיטות המונהגות ביתר מדינות ערב. מדובר במדינה דמוקרטית, שמחלקת את סמכויות השלטון בין העדות השונות במדינה - על בסיס קבוע. זאת, בשל ריבוי העדות והזרמים, שהביאו לפני שלושה עשורים למלחמת אזרחים קשה במדינה.
נשיא לבנון חייב על פי החוקה להיות נוצרי מארוני, וכך גם רמטכ"ל הצבא. ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני, ויו"ר הפרלמנט חייב להיות מוסלמי שיעי. מבולבלים? גם אנחנו, ולכן נמנע מכם את חלוקת 128 המקומות בפרלמנט.
חיזבאללה מול חרירי
בבחירות, גם השנה, אנו מבחינים בין שני גושים מרכזיים המתמודדים על קולות הבוחרים ועל השליטה בפרלמנט: לגוש חיזבאללה-אמל, המהווה את ה"נציג הסורי" בפוליטיקה הלבנונית, ואשר עושה מאמצים כבירים לרשום סנסציה, הצטרפה גם מפלגתו של מישל עאון - פוליטיקאי ואיש צבא לשעבר, הנחשב ל"פרו סורי".
ה"החבורה הסורית" הזו, המונהגת על ידי מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה צפויה לזכות בניצחון מוחץ באזור מחוזות הדרום, אך משקיעה מאמצים לרשום הישגים גם במחוזות נוספים. ההערכות הן כי אם יצליחו השיעים לתת את קולם גם בצפון - הפרלמנט ייפול לידיו של נסראללה ואנשיו.
זו בדיוק הסיבה לעלייה הניכרת בהופעותיו התקשורתיות של נסראללה בשבועות האחרונים, על גבי מסכי הענק בבירות. לצד האיומים על ישראל, שב והפליג מזכ"ל החיזבאללה בהבטחותיו למקרה וייפול הפרלמנט לידיו. כן, גם סוריה ואירן הוזכרו רבות בנאומים הללו, ואם יש דבר ממנו מפחדים יותר מכל גם במערב וגם גורמים מתונים בלבנון עצמה, הוא שלאט לאט תהפוך המדינה ל"אירן הקטנה".
אל מול הקואליציה הפרו-סורית, מנסות לעמוד בגאון המפלגות האנטי-סוריות, המונהגות על ידי זרם ה"מוסתקבל", בראשותם של סעד אל-חרירי (הבן של), סמיר ג'עג'ע ו-וואליד ג'ונבלאט. גוש המפלגות, הלוטש עיניים למערב, הוביל את המאבק נגד הנוכחות הסורית במדינה, ומתמודד היום עם הניסיונות הסורים וגם האירנים להשפיע על החיים הפוליטיים בלבנון.