בשש מילים
מנצ'סטר יונייטד וברצלונה - בגמר ליגת האלופות
גיבור השבוע
יום שני. כדבר שבשגרה, אבי טויבין בן ה-62 רץ על גדות הירקון. לפתע הוא מבחין בהתקהלות. כשהפנה את ראשו הבחין בקייאק הפוך והבין שמישהו נמצא בצרה במימי הירקון המזוהמים - אבל איש לא ניגש להושיט עזרה. טויבין לא חשב פעמיים. הוא חלץ את נעליו, קפץ למים והציל את חייה של יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה.
לפי האמרה המוכרת, אין לשפוט אדם עד שלא תהיה במקומו. נכון, מימי הירקון מזוהמים ומסוכנים לבריאות, ולמרות זאת, קשה שלא לתהות כיצד האנשים שהיו במקום באותה העת, עמדו מנגד ולא עשו דבר כדי לנסות ולהציל את יסמין. אם אבי, המלאך השומר של יסמין, לא היה מגיע, סביר להניח שהיה נגרם אסון.
לא תעמוד על דם רעך היא מצווה המופיעה בתורה בספר ויקרא, שהפכה גם לחוק. במסכת סנהדרין נכתב: "מנין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר - לא תעמוד על דם רעך". נקבע כי אם אין סכנה למציל בפעולת ההצלה, הוא חייב לנסות ולהציל. יש כאלה שחושבים כי אדם צריך להכניס עצמו לספק סכנה, כדי להציל את חברו מסכנה ודאית.
סעיף 1 לחוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח - 1998 קובע כי חובה על אדם "להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".
רבים מאלה שעמדו על גדות הירקון והבחינו ביסמין נלחמת על חייה, מנסה לנשום עוד נשימה, עברו על החוק, שמערכת החוק לא תאכוף. הדבר האחרון שאבי טויבין חשב עליו זה החוק. הוא פשוט רצה להציל חיים. כנראה שכולנו צריכים ללמוד מטויבין - מהו מוסר.
הגזירות של השבוע
הכותרות היו מבהילות. הממשלה החדשה שזה עתה יצאה לדרך מאיימת לבצע שורה של קיצוצים ולהטיל שפע של גזירות שלידן התכניות הכלכליות הקודמות נראות כמו משחק ילדים.
מס על זה, היטל כזה, קיצוץ פה, גזירה שם. האם זה באמת מה שמתכננים בעלי הבית החדשים של המדינה נתניהו את שטייניץ? האם זה הביבי החדש? ראש הממשלה שהצהיר כי השתנה והפיק לקחים וחוזר על הטעויות שבצע רק שנים אחדות קודם לכן כשהיה שר האוצר. אז לפחות היה מעליו ראש ממשלה, אריאל שרון שמו, שהעיר לו שאין חמלה בתכנית הכלכלית שלו.
שר האוצר שטייניץ נראה כמו יובל המבולבל, רק שבניגוד לכוכב הילדים הוא לא עושה כסף מהשם שלו, אלא גורם לנו להוציא כסף. האם הוא מבין משהו בכלכלה, או שמישהו מתחתיו או מעליו פשוט אומר לו מה לעשות. בכל תסריט שכזה זה לא נראה טוב.
הכותרות בעיתונים זעקו, והלחץ עשה את שלו. הזוג המוזר, נתניהו את שטייניץ מנסים למזער נזקים וטוענים: לא ידענו, זה לא אנחנו. בזמן שבמשרד האוצר הבהירו כי השניים אישרו את התכנית.
הנחמה היחידה היא שלפי כמה פרשנים נועדו הכותרות על הגזירות רק למטרה אחת: להמחיש לשרי הממשלה מה יקרה אם יסרבו לחלופות האחרות של קיצוץ בתקציב הבטחון או החינוך. עד כמה יאלץ אז האוצר להכניס את היד הארוכה לכיסו של האזרח הקטן, שלא מבין איך באותה נשימה מחליטה אותה הממשלה להוציא מיליונים על הקמת משרדי ממשלה חדשים ומיותרים.
הצרות של השבוע
אמירה ישנה נושנה אומרת שמוטב להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה. בלי קשר למצב בריאותה האישי, אין ספק ששרי אריסון הייתה חותמת השבוע ברצון על החלק הראשון של האמירה. כשבנק הפועלים שבשליטתה חולה ונישואיה עלו על שרטון, היתה ודאי אריסון מעדיפה להיות עשירה ומאושרת.
צרות, אומרת אמירה אחרת, באות בצרורות. מי כמו אריסון חשה זאת על בשרה. בבת אחת היא נאלצת להתמודד עם הסערה סביב המנכ"ל החדש של הבנק, המלחמה עם בנק ישראל,המשבר הכלכלי העולמי ועכשיו גם הגירושין הצפויים מבעלה עופר - אושר מסתבר אי אפשר לקנות בכסף.