ב-8 מילים: גלעד שליט נמצא בשבי חמאס כבר 1168 ימים
האסירים של השבוע
"עוד מעט ישיבות הממשלה יועברו ממשרד ראש ההמשלה לכלא" - זה היה אחד המשפטים הנפוצים ביותר השבוע בטוקבקים שכתבו הגולשים באינטרנט בעקבות מצעד האיוולת של ה-1 בספטמבר. "אם ניקח את הירשזון, ובניזרי, ובהמשך לא מן הנמנע שקצב, אולמרט וליברמן יצטרפו אליהם - זאת תהיה ממשלה לתפארת שירות בתי הסוהר".
קשה היה להסתכל השבוע על השרים לשעבר, שלמה בניזרי ואברהם הירשזון בשערי בית הכלא. זה היה מחזה מביך, אבל יותר מזה עצוב. יום מלא בושה לחברה הישראלית. מי שרק לא מזמן נאמו מעל דוכן הכנסת, הגישו הצעות חוק והשתתפו בישיבות ממשלה, נאלצים למסור טביעות אצבע - רגע לפני שהם נכנסים לתקופות מאסר ממושכות בבתי הכלא. התמונות היו קשות, נדירות, היסטוריות. שני אנשים, שאי אפשר להתעלם מהתרומה שלהם לחברה הישראלית - נכנסו מאחורי סורג ובריח.
ובכל זאת, היה הבדל בין השניים. הירשזון שנראה שפוף במיוחד, לבוש טי-שירט וחבוש כובע מצחייה, הגיע בליווי שני בניו בלבד. הוא לא דיבר, השפיל מבט (ובצדק) ורק ביקש מהעיתונאים במקום שיתנו לו לעבור. בניזרי, לעומת זאת, המשיך עד השנייה האחרונה בנאום "אני חף מפשע" שלו. הוא מאשים כל אחד אחר חוץ מאת עצמו.
שר הרווחה לשעבר הורשע בעבירות חמורות של שוחד, הפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. הדיונים בעניינו הגיעו לעליון שאף החמיר בעונשו. בית המשפט קבע נחרצות: השר לשעבר עבר עבירת שוחד. אבל בניזרי בשלו: "עשו לי עוול".
אבל מצעד האיוולת של ה-1 בספטמבר לא הסתיים בזאת: משפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב (שמואשם באונס ומעשים מגונים בעובדות בית הנשיא) נפתח רשמית, והוא הגיע ליום הדיונים הראשון בעניינו. מי שהיה הסמל של מדינת ישראל, האזרח מספר 1, ישב על ספסל הנאשמים, כאחרון הנאשמים ונאלץ להאזין במשך 8 שעות לל' מבית הנשיא שהעידה כי הוא ניסה לבצע בה מעשה מגונה בכוח.
ראש השנה המתקרב נחשב ליום דין בו אלוהים דן אותנו לחיוב או לשלילה. לפי הטענה, ביום זה נבראו אדם וחווה שאכלו מעץ הדעת ואלוהים דן אותם כבר באותו היום. בספר נכתב: "תקעו בחודש שופר, כסה הוא יום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" (ההדגשה שלי מ.כ). מראש השנה עד יום הכיפורים נספרים עשרת ימי תשובה, בהם נחתם לחיים או למיתה. ניתן רק לקוות שהשנה, רבים יותר יזכו לגמר חתימה טובה - כדי שאולי המראות שחזינו בהם השבוע, וגרמו לנו להשפיל מבט - יהיו האחרונים.
הגזענות של השבוע
ממשיכים עם ה-1 בספטמבר. לעולם אל תלבין פני חברך ברבים, מדינת כל אזרחיה, כולם שווים, ללא הבדל דת גזע ומין- לאן נעלמו כל הביטויים הללו בהם דוגלת מדינת ישראל באמצע השבוע, יום פתיחת שנת הלימודים. בושה וחרפה- אין מילים אחרות, עדינות יותר להגדיר את התנהלות רשויות המדינה ועיריית פתח תקווה כלפי ילדי העולים מאתיופיה שכמו כל הילדים ביקשו השבוע ללבוש תלבושת אחידה, לקחת תיק עם אוכל וללכת לבית הספר.
שעריהם של חלק ממוסדות החינוך בעיר נסגרו בפניהם ללא כל סיבה, אין שום תירוץ להתנהלות כלפיהם. הילדים המבוישים, וההורים המושפלים עוד יותר נאלצו להתחנן, ממש להתחנן, למה שהיא זכות בסיסית של כל ילד בישראל- לקבל חינוך. אנשי העדה האתיופית ידועים בצניעותם, בהלך הרוח השקט שלהם ובדרכי נועם- זאת לא חוכמה להיות חזקים על חלשים.
המלכה של השבוע
תשומת הלב שעוררה "אסתר המלכה" משכה את המחשבות למקום אחר, וגרמה לנו להתנתק קצת מכל מה שקורה פה: שרים בכלא, אלימות, גזענות ואפילו מהחום, ולרגע אחד, היה לנו קצת טוב.
קובי, חבר שלי אמר לי השבוע: "מדונה הצליחה לגלם בדמותה את שלושת המחוללים של החברה האנושית: דת, מין וכסף. על זה קמות ונופלות היום אימפריות". מדונה סימלה עבורנו קצת אבק כוכבים שלווה באשליה של נעורים נצחיים והמון אהבה. אז מה בעצם צריך יותר מזה?