גוש השינוי חייב לפקוח עיניים - ישראל על סף תהום

הספר "על העיוורון" של חתן פרס נובל ז'וזה סאראמאגו, שיצא לאור בשנה בה נרצח יצחק רבין, מתאים מאוד לישראל של היום, זו שעל סף תהום. מדובר במגפה בה מתפשט עיוורון. בשיאה של העלילה, כנופיה של עיוורים, בראשה עיוור נושא אקדח, משתלטת באלימות על כל האחרים, משתכנת בחדר אחד, לוקחת לעצמה את המזון ובהמשך אף אונסת את הנשים.

לפני 450 יום מעל דפים אלו הזהרתי ש"נתניהו מאבד את ישראל לדעת". כתבתי שנתניהו מוליך את ישראל בדרך שתהפוך אותה למדינה חלשה, אם לא כושלת. בהתחשב באיומים האסטרטגיים עליה, חולשה זו תהפוך לסכנה קיומית.

מאז הסיכונים רק גברו. באירופה יש כעת מומנטום להטלת סנקציות על ישראל. עם הניצחון המוחץ של הדמוקרטים בארצות הברית, התבטאויות ואנס בעקבותיו, והכרזת טראמפ על הפסקת הסיוע, נראה שגם האמריקנים ישתתפו בלחץ הכלכלי והפוליטי על ישראל.

המשך שליטתה של ממשלה ימנית קיצונית הופך את העניין רק לשאלה של זמן. הסנקציות יפילו את המשק הישראלי תוך זמן קצר למצב של מדינה כושלת ונחשלת. היו כבר מקרים כאלו, למשל באמריקה הלטינית. ההשקעות הזרות ייעלמו, ונחשול העוזבים את המדינה יתעצם מאוד.

תשעה ימים לפני הבחירות פרסמתי מאמר שבו הראיתי שבנתונים, שאינם סקרי בחירות, ההצבעה בישראל היא במידה רבה שבטית. טענתי שעם השתרשות הנורמה המעוותת של אי שיתוף הערבים בקואליציה הממשלתית, יש בפועל הטיה לטובת גוש נתניהו - וזו אכן הייתה התוצאה בשש משבע מערכות הבחירות האחרונות.

הסקתי שגוש השינוי כשל באתגר גדול וקשה של שינוי משמעותי בדפוסי ההצבעה של שני השבטים הניתנים לשינוי, החילונים והמסורתיים. המסקנות הללו הוכחו כנכונות ואף קרדינליות בבחירות שהתקיימו ב-27 באוקטובר. המסקנה היא שלפחות 53 מנדטים מייצגים ציבור העיוור לתהום שעל שפתה ניצבת ישראל.

הימין הקיצוני, הלאומני, המשיחי, הלא הוא מפלגות "הציונות הדתית" ו"עוצמה יהודית" - השתלט על הממשלה. הליכוד ברובו הצטרף לכיוון זה. בנוסף, הימין הקיצוני דומיננטי כיום בכל זרועות הביטחון. הוא הוא הכוח המניע את המדיניות הברוטלית בעזה, את ההשתוללות בגדה, ואת ההפיכה המשטרית. נתניהו נתון למרותו כמו שהוא נתון למרות בני משפחתו הקיצוניים.

כמו במדינות רבות שחוו נסיגה מדמוקרטיה, התהליך רק מתעצם. גם כאשר מצליחים להפסיקו, קשה "לעשות רוורס". ראו מקרה פולין לדוגמה. בישראל, הבחירות בשנת 2030, אם תתקיימנה, יהיו בין חרדים לדתיים. חלקים אחרים מהאוכלוסייה יהיו מנועים מלהשתתף בצורה זו או אחרת.

עם התחושה של פלונטר וקיפאון שהשתררה מאז בוקר יום רביעי 28 באוקטובר נראה כי גם בגוש השינוי מסרבים להכיר בכמה עובדות מציאותיות, אותן אני מבקש להאיר להלן. אזכיר את הטענות הנשמעות וכיצד הן מנותקות מהמציאות.

• על גוש השינוי להתחשב באכזבת בוחריו מהפרת הבטחות כי הם יענישו אותו בבחירות הבאות

המציאות: במבנה השבטי, הקיים והמוצק, אין לגוש עתיד. הנסיגה מדמוקרטיה כמו גם הדמוגרפיה פועלות לרעתו. הצבעה מסיבית של הציבור הערבי וחזרה מחו"ל של רבבות ישראלים כדי להצביע לא יישנו. יש לשים לב: בהתמודדות גוש נתניהו מול גוש השינוי התוצאה בציבור היהודי, באחוזים, ירדה מ-58 לעומת 42 לזכות גוש נתניהו בבחירות 2022 ל-52 מול 48 כעת. זה הישג מקסימלי בתנאים המציאותיים.

• לאביגדור ליברמן יש אופק פוליטי. הוא שואף להנהיג את הימין אחרי נתניהו

המציאות: סיעת ישראל ביתנו של ליברמן הגיעה לשיא של 15 מנדטים לפני כמעט 20 שנים. מאז היא מדשדשת וקיבלה בשבע מערכות בחירות בין חמישה לשמונה מנדטים. ליברמן הוא בן 68. איזה עתיד פוליטי יש לו, ללא הישג ראוי אחד ויחיד? לעומת זאת, שמו נקשר בחשדות ואישומים פליליים למיניהם, שלו ושל חבריו. מה שנכון הוא שאם הימין הקיצוני ימשיך וישלוט - הוא עוד עלול למצוא בו מנהיג ראוי כמו נתניהו.

• דבר לא בוער: אפשר למצות את המנדט מהנשיא או לגשש על ממשלת אחדות, ואפשר לריב על תפקיד יו"ר הכנסת

המציאות: מומלץ לרבים לקרוא את ספר הכללים לדיקטטור המתחיל. נתניהו באמוק של הגנה על חייו. ירידה מכס ראשות הממשלה לא באה אצלו בחשבון כמו שאצל פוטין הדבר לא בא בחשבון. גם פוטין ניזון היטב מהימשכות המלחמה. הוא יעשה הכול כדי להישאר בשלטון, כולל פגיעה אנושה בהליך הדמוקרטי. הזהרתי מכך במרץ 2025 - והוא מממש את האזהרות הללו בעוז מאז הבחירות.

• חייבים לחוקק בהקדם חוק לגיוס חרדים. רוב העם תומך בכך

המציאות: אין אפשרות ואין טעם בגיוס חרדים עם רמת הידע ורמת התוקפנות הלאומנית שלהם. ייתכן שניתן להגיע להסכם פשרה עם מנהיגי החרדים, וחשוב מכך, עם המשפחות העשירות השולטות במגזר. זאת קודם כול בנוגע להשתתפות בשוק העבודה ואחר כך לגיוס לצבא. ההסכם יתפרש על פני זמן, ובמסגרתו יהיה ניתן להגדיל בהדרגה את המכסות של מי שנקרא לשירות, באופן סלקטיבי.

לגוש השינוי יש הזדמנות אחת בלבד, עכשיו. גם זו אפשרות דחוקה ושברירית - אך היא קיימת. הפתרון היחיד הוא הקמת קואליציה בתמיכת הערבים, אולי גם עם מינוי של יואב סגולביץ' לשר, ובפוטנציה גם עם אחת המפלגות החרדיות, שהימין הקיצוני נוגס גם בהן. כלומר קואליציה של בין 67 ל-73 ח"כים.

גוש השינוי חייב לפקוח עיניים. יש "להסיר את הכפפות", כולל העברת כמה חוקים במהירות. הדבר יאותת לחרדים שנתניהו OUT. איתותים דומים מוואנס, מהקונגרס, וממנהיגי אירופה יועילו אף הם. כך יש סיכוי למוטט את גוש נתניהו. באופוזיציה ישאר הימין הקיצוני, בכללו רוב סיעת הליכוד. פרושו של דבר כמעט 40 ח"כים. זו המציאות של ישראל, על סף התהום.

>>> ערן ישיב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר במרכז למאקרו כלכלה ב-London School of Economics. היה המייסד של התוכנית לכלכלה ולביטחון לאומי ב-INSS