נתניהו מאבד את ישראל לדעת

נתניהו מוליך את ישראל בדרך שתהפוך אותה למדינה חלשה, אם לא כושלת. בהתחשב באיומים האסטרטגיים עליה, חולשה זו תהפוך לסכנה קיומית. לכן, התמונה שאתאר כאן מצדיקה שביתה כללית במשק. כיוון שנשקפת סכנה לשיבוש הבחירות לכנסת או אף דחייתן, שביתה כללית היא האמצעי החוקי והלגיטימי העיקרי של התנגדות להידרדרות שכזו.

הינה חמש עובדות עיקריות, מתוך רבות, המאפיינות את הקורה למשק הישראלי בעקבות מהלכי ההפיכה המשטרית ובעקבות המדיניות בעזה. העובדות הללו מבססות את הטיעון דלעיל.

עובדה אחת: מאז תחילת המהפכה המשטרית ועד עתה, מאזן ההגירה נטו (כלומר עוזבים פחות נכנסים) הוא כ-110 אלף איש. לפי נתוני הלמ"ס, קצב העזיבה השנה דומה לזה של השנה שעברה. עד סוף 2025 סביר שהעזיבה המצטברת תגיע לפחות לכ-140 אלף איש. סקטור ההייטק, מנוע הצמיחה של המשק והמקור לתמיכה בשכבות החלשות (יותר משליש מתקבולי מס הכנסה של שכירים), מונה כ-400 אלף עובדים. אם כ-300 אלף מתוכם יעזבו – תרומתו למשק ולמדינה תיפגע קשות. אם קצב העזיבה ימשיך או יגבר, נגיע לזה בתוך שנים ספורות.

השנייה: עלות כיבוש עזה, ניהולה ומתן סיוע הומניטרי תהיה עצומה. ההערכות של עלויות שנתיות נעות סביב 70-60 מיליארד שקלים, ועלויות שיקום חד-פעמיות של עשרות מיליארדי שקלים גם כן. מדהים הוא שלא נעשתה עבודת מטה רצינית בנושא זה והחלטות הקבינט התקבלו ללא התייחסות לעלות המשקית. במדיה מופיעים אומדנים השונים זה מזה בעשרות מיליארדים, כך שקשה להעריך ברצינות את העלות. עם זאת, נראה כי סדרי הגודל הם כאלה שלא מוגזם לומר שבשנה הראשונה סך העלויות עלול להגיע ל-75 מיליארד שקלים ואף ל-100 מיליארד שקלים, שהם כ-5 אחוזי תוצר. להשוואה, התוצר בישראל צמח בפחות מ-2 אחוזים ב-2023 ובאחוז אחד ב-2024. כלומר, העלות תהיה גדולה הרבה יותר מצמיחת המשק. בנוסף לעלות אדירה זו, הסנקציות האירופיות שכנראה יוטלו על ישראל יפגעו בסחר שלה. יש לזכור שאירופה היא שותף הסחר הגדול של ישראל, הרבה יותר מארצות הברית.

השלישית: לאחר מלחמה בת קרוב לשנתיים עם מאות רבות של הרוגים, אלפי פצועים, ירידה חדה בהתייצבות, ואי-גיוס חרדים' יתקשה צה"ל להמשיך להילחם בעזה ובחזיתות נוספות. המחסור בכוח אדם הוא בסדרי גודל של עשרות אלפי אנשים והוא אף יחמיר. נציין שכעת מדובר בגיוס של מאות אלפי חיילי מילואים בצו 8.

הרביעית: חברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל כמה פעמים בתקופה זו, ויש סיכון גבוה להורדות נוספות. אין להתפלא, אפוא, שההשקעות במשק כבר ירדו, בעוד שבמשק רגיל הן עולות כל שנה; קצב גידול ההשקעה במשק היה שלילי בשנים 2023 ו-2024. בהייטק, סקטור התלוי כמעט לחלוטין במשקיעי חו"ל, חלה אף ירידה תלולה בהשקעות.

החמישית: בשנתיים האחרונות הוציאה ארצות הברית מעל 23 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל. אין סיכוי שתמשיך ותתמוך בסדרי גודל כאלו. התמיכה הצפויה היא עשירית לערך מסכום זה. זאת הן עקב המדיניות המוצהרת של טראמפ והן עקב הלחצים הגוברים של הבייס שלו.

פירושן של חמש עובדות אלו הוא שישראל הופכת במהירות למדינה בה המשאבים האנושיים והכספיים אינם מספיקים לא רק לקיום רמת החיים המוכרת היום, אלא לעמידה בנטל הביטחוני. מכאן הסכנה הקיומית.

למצב הזה הגענו משום שממשלת נתניהו ממשיכה ודוהרת בשני מסלולים משלימים: מקדמת הפיכה משטרית המרתיעה משקיעים, גורמת לעזיבה ומביאה לחורבן יסודות החברה והמשק; ומדיניות צבאית תוקפנית המנציחה את מצב המלחמה תוך סיכול כל הסדר מדיני מוצע, ותוך בזבוז משאבים אדיר.

ניתן למצוא דוגמאות רבות למדינות שבהן עלייה חדה בהוצאה הצבאית לוותה בדעיכה של המשטר הדמוקרטי ובתוצאות שליליות נוספות. במקרים אלה הוסטו משאבים לאומיים, מהשקעות בחינוך, בריאות, רווחה ותשתיות לטובת חימוש, ביצור כוח המשטר ודיכוי התנגדות פנימית. מגמה זו לרוב באה יחד עם פגיעה בחירויות הפרט, החלשת מוסדות הביקורת והמשפט, והגברת תפיסתם של שליט יחיד או קבוצה מצומצמת את מוקדי הכוח.

דוגמאות בולטות כוללות את יוון בסוף שנות השישים ותחילת השבעים תחת שלטון החונטה הצבאית, שם תקציב הביטחון תפח במקביל להגבלות על חופש הביטוי ולרדיפת מתנגדי משטר; ארגנטינה בתקופת שלטון החונטות בשנות השבעים, בה ההוצאה הביטחונית הגבוהה לוותה בהפרות חמורות ואלימות של זכויות אדם וקריסת אמון הציבור במוסדות; בצ'ילה תחת פינושֶה, שם הוגדל משמעותית תקציב הצבא לאחר ההפיכה ב-1973, לצד דיכוי אכזרי של מתנגדים; טורקיה בשנות השמונים לאחר ההפיכה הצבאית, בה נרשמה עלייה בתקציב הביטחון במקביל לצמצום חירויות אזרחיות; ופקיסטן, מדינה בה תקופות של שלטון צבאי הביאו להסטת משאבים מהחברה האזרחית לטובת צבא חזק, תוך פגיעה מתמשכת במערכת המשפט ובתקשורת החופשית.

מדוע מוביל נתניהו את ישראל בדרך זו? מאז 2019 נתניהו אינו מצליח לקבל רוב יציב בכנסת ומ-2020 הוא נאשם בפלילים. הוא פנה, אפוא, לחיבור עם שתי קבוצות דתיות, שהדמוקרטיה והמודרנה זרות להן. הממשלה שהקים בשלהי 2022 היא חיבור בין אוטוקרט חלש (שאין לו רוב מוצק) לבין קבוצות אלו, היוצרות בישראל משטר שהוא הכלאה של תיאוקרטיה וקלפטוקרטיה. נתניהו, שנדחף על ידי משפחתו הפתולוגית ושהקיף עצמו באנשים חלשים וחסרי חוט שדרה או קיצוניים, אינו מסוגל להשתחרר מהצבתות של שותפיו הפוליטיים. המורשת שלו היא אסונית, וייתכן שהוא אף יודע את זה. אך כל שנותר לו הוא לתעתע עוד ועוד בהכרזות ותוכניות שווא. הוא נוהג כמהמר המגדיל עוד ועוד את סכום ההימור. מהרגע שבו התאושש מהלם 7 באוקטובר הוא הבין שעליו להטיל את כל האשמה על הצבא והשב"כ, ולגרור את המלחמה. גרירה זו אף עלולה לאפשר לו בשנת 2026 לדחות את הבחירות לכנסת. יש לצפות שגם אם יזגזג בעניין כיבוש עזה, הנצחת מצב המלחמה תהיה נר לרגליו.

>>> ערן ישיב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חבר פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, לשעבר ראש התוכנית לכלכלה וביטחון לאומי ב-INSS