הצוות, האבטחה והשאלות הפתוחות שיעמדו במרכז תחקיר הטיסה מדובאי
לישראל ניסיון רב בהתמודדות עם אירועי טרור אווירי עם נוהלי תגובה וסדר פעולות חד ומהיר • אירועי 11 בספטמבר 2001 בארה"ב חידדו את המודעות, ההבנה ופוטנציאל הנזק • למרות הזמן שעבר מאז אותם אירועים, מדובר על תרחיש שנמצא במרכז מוכנות מערכת הביטחון בסט האיומים החיצוניים של ישראל • פרשנות
אירועי טרור אווירי קיבלו תהודה עולמית לפני 25 שנים באירועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית, עם חטיפתם הסימולטנית של ארבעה מטוסי נוסעים וניסיון ריסוקם על יעדים מרכזיים. לישראל עבר וניסיון רב של התמודדות עם חטיפת מטוסי נוסעים, תופעה שבלטה בעיקר בשנות ה-70 עם רצף לא קטן של אירועים.
למרות הזמן שעבר בין האירועים, פעילות מסוג "טרור אווירי" מדורגת גבוה בסט האיומים והתרחישים אליהם נערכת מערכת הביטחון וכלל גורמי הביטחון. לסוג זה של אירועים מערך מוגדר, מאומן ומיומן של פעולות והתנהלות, הן בדרג הצבאי (מטה כללי וחיל האוויר) והן בדרג המדיני (ראש הממשלה). שרשרת התגובות והתפקוד מתורגלת בתרחישים מעין אלו באופן שוטף על פני השנה והשנים ומתמודדת עם אתגרים שיכולנו לראות דומים להם גם באירוע היום:
- תגובה בזמנים קצרים - בקבועי זמן של טיסת מטוס, המערכת נדרשת להגיב בפרק זמן קצר של דקות בודדות (לנקודת תחילת ההתרחשות של האירוע השפעה רבה), משליטה במרחב האווירי ועד הכנת מערך התגובה ליירוט עם מטוסי יירוט באוויר ויכולות יירוט אחרות, ככל שמתקרב לתחום האווירי של ישראל.
- בניית תמונת מצב - תחילתה בדיווח שמגיע מהמטוס (בין אות מצוקה/קוד חטיפה כפי שאירע במקרה היום או דיווח מנוסע) ובעיקרה להבין את המצב במטוס (סטטוס הנוסעים, השליטה במטוס והטסתו, מהות האירוע וכדומה). המשכה בהבנת יעד המטוס לאחר האירוע (חטיפה או אירוע פלילי או תקלה טכנית) ולנסות לשלוט ביעד הנחיתה (בהינתן חטיפה ליעד הנחיתה השפעה רבה, מהטיפול במטוס על הקרקע ועד יכולת פעולת חילוץ כזאת או אחרת).
- בידוד האירוע וניטור המרחב האווירי למניעת הישנותם של אירועים נוספים, שייתכן והם חלק ממערך פעולות מתוכנן (כפי שאירע ב11 בספטמבר 2001 בארצות הברית), לצד הקפאת מצב - זיהוי כל מטוס במרחב האווירי ושליטה פרטנית וליווי עד לנחיתה.
הגישה למרחב האווירי של מדינת ישראל מנוטרת ומבוקרת באופן רציף מסביב לגבולותיה של מדינת ישראל, בתיאום הדוק בין הבקרה האזרחית לצבאית. כל מטוס באשר הוא נדרש להזדהות ראשונית הרבה לפני הכניסה למרחב האווירי של ישראל. הוא זה שנותן למטוס אישור להמשיך בתהליך הנחיתה ולהיכנס למרחב האווירי, ולפניו אישור נחיתה סופי - אלה נקודות בקרה לזיהוי, אישור ווידוא בתקינות המטוס ונוסעיו. המטוס היום עוד לא הגיע לקווי ההזדהות והאישור, ובהיותו בכניסה למרחב ירדן הפעיל את קוד המצוקה/קוד החטיפה. זה מה שהניע את כל תהליך ה"טרור אווירי".
הזנקה מהירה של מטוסי קרב הינה האמצעי הזמין והמהיר לאיסוף תמונת מצב ויזואלית ממטוס הנוסעים, התקרבות מטוסי הקרב מאפשרת תצפית דרך חלונות הנוסעים להבנה מה מתרחש בתא הנוסעים. חשוב לא פחות הוא הקשר הבלתי אמצעי עם הקוקפיט וצוות ההטסה, שבעזרת קודים בין-לאומיים מוסכמים ניתן להבין את מצב המטוס.
קבלת ההחלטות באירועים מסוג אלה עומדת בפני סדרה של החלטות מאוד לא פשוטות, ומרביתן בתנאי אי-ודאות מאוד גדולים:
- הניסיון להשפיע על יעד הנחיתה של המטוס בהינתן אירוע מסוג זה שחווינו היום.
- הניסיון והצורך ליירט את המטוס - בין "יירוט רך" והובלת המטוס נוסעים לנחיתה על ידי ליווי מטוסי הקרב ליעד הנחיתה, ועד החלטה ליירוט אקטיבי אם מטוס הנוסעים לא נענה לקריאות היירוט של מטוסי הליווי ובדרכו להתרסק על יעד בשטח מדינת ישראל (עיין ערך אירועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית).
- הכנת המערך האזורי במעגל ההשפעה הישיר. מקבלת המטוס לנחיתה, דרך איסוף המידע על הנוסעים וצוות המטוס, והבנת מניעים.
האירוע שהתרחש היום הדגיש את פוטנציאל האיום, חשיבות חידוד המוכנות ודריכות המערכת. לפנינו עוד תחקיר משותף עם הרשויות האמירותיות להבנת מניעי האירוע - אילו תחקירים עברו ועוברים צוותי הטיסה הזרים, מה פרופיל הצוות המאושר על ידי ישראל, ההתגלגלות האירוע עצמו ותפקוד הצוות עם זיהוי המקרה, האבטחה על המטוסים עצמם ויכולת ההתערבות במקרים מעין אלו. עוד לא מעט שאלות יצטרכו להיות מבוררות ומהם נצטרך להקיש על המשך התעופה האזרחית, שצריך לומר גם היום - ביחס להיקפי הפעילות ועצימותם היא סך הכול בטוחה.
>>> תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בצה"ל וכיום יועץ אסטרטגי