ארה"ב וישראל - חומת המגן של העולם החופשי

מלחמה היא ללא ספק דבר רע מיסודו. היא כלי פרימיטיבי ליישוב סכסוכים ולהשגת יעדים אסטרטגיים לאומיים כאשר כל שאר הכלים כשלו. העולם המערבי, או כפי שנהוג לכנותו, העולם החופשי, למד זאת היטב. מחקרים מצביעים על כך שדמוקרטיות כמעט ואינן נלחמות זו בזו, ולרוב עושות הכול על מנת להימנע ממלחמה גם ובעיקר נגד מדינות שאינן דמוקרטיות. לא משום שהן חלשות, אלא משום שהן מבינות את המחיר האנושי, הכלכלי והמוסרי של מלחמה.

• המאבק הפנימי בצמרת האיראנית משבש את ניהול המלחמה | אהוד יערי

דווקא משום כך חשוב לומר ביושר: העימות עם המשטר באיראן איננו "עוד סבב" ואיננו עוד עימות מקומי. ישראל היא אולי המאוימת הראשונה, אך היא איננה היחידה. זהו מאבק בין תפיסות עולם, בין סדר עולמי המבוסס על חירויות הפרט, שלטון החוק וזכויות אדם, לבין משטר תיאוקרטי הרואה בערכים הללו איום על עצם קיומו.

המשטר האיראני אינו מסתיר את יעדיו. הוא מדכא, רוצח, טובח באזרחיו שלו, מכנה את ארצות הברית "השטן הגדול" ומוביל מדיניות עקבית של חימוש שליחים, יצוא טרור, ערעור היציבות האזורית והעולמית, תוך חתירה לעוצמה צבאית מתקדמת (לא קונבנציונלית). הבעיה איננה רק איום ישיר על ישראל, הבעיה היא אידיאולוגיה מהפכנית הרואה בהגמוניה דתית-משיחית ייעוד ושליחות היסטורית.

למה ישראל וארה"ב נלחמות עבור המערב כולו?

ההיסטוריה מלמדת שכאשר דמוקרטיות נסוגות מזירות אסטרטגיות, הוואקום אינו נותר ריק - הוא מתמלא בכוחות קיצוניים יותר. משטרים מהפכניים אינם נרגעים כאשר מתעלמים מהם. המשך שלטון האייתוללות ללא ריסון אפקטיבי אינו מסכן רק את אזרחי ישראל או את אזרחי איראן עצמם, הוא מסכן את היציבות העולמית, את חופש השיט והמסחר הבין-לאומי, את ביטחון בעלות בריתה של ארצות הברית, ובסופו של דבר את הסדר העולמי כולו.

יש המצביעים על מדינות אחרות בעלות נשק גרעיני וטוענים שאין מדובר באיום ייחודי או קיומי, אולם כאן טמון ההבדל המהותי: האיום האיראני משלב שאיפה אזורית, עולמית רחבת היקף, אידיאולוגיה רדיקלית וחתירה עקבית להרחבת השפעה באמצעות שליחים וטרור. זהו שילוב המערער את יסודות היציבות והסדר העולמי, ועדות לכך קיבלנו לא פעם מאז 7 באוקטובר 2023.

ארצות הברית איננה עוד מדינה. מאז הקמתה היא נשענה על רעיון אצילי שהחירות איננה פריווילגיה מקומית אלא עיקרון אוניברסלי. היו תקופות של הסתגרות והיו תקופות של הנהגה גלובלית. בכל פעם שבחרה להוביל, עשתה זאת לא רק למען אחרים, אלא גם למען ביטחונה ושגשוגה שלה.

ארצות הברית וישראל ניצבות כיום בחזית, במאבק הרואי שתכליתו, להבטיח חירות על פני כפייה, שלטון חוק על פני שלטון דתי קיצוני, עולם של ביטחון יציבות ושגשוג, לבין עולם של פחד ואיומים. זו ללא ספק מלחמת מוצדקת, ולא, זו אינה קריאה לנרמל את תופעת המלחמה, אך טבח 7 באוקטובר לימד אותנו כי לא תמיד המלחמה שנמנעת היא המלחמה הטובה ביותר. זו קריאה להבנה: המאבק עם המשטר האיראני איננו עניין איראני פנימי או ישראלי צר. זהו מבחן לשאלה אם העולם החופשי מוכן להגן על עצמו מפני אידיאולוגיה החותרת תחת יסודותיו.

ההתעלמות מהאיום היום עלולה להצמיח בעתיד כוחות דומים, חמושים יותר ונועזים יותר. המלחמה הזו תקבע את האופן שבו יראה העולם כולו במאה ה-21, לכן נדרשה פעולה צבאית רחבה, כפי שמתרחשת לנגד עינינו, על מנת למנוע עימות רחב ומסוכן בהרבה בעתיד.

סוף לעידן ההתעלמות מהאיום האיראני

בלי קשר לשיוך פוליטי, לזרם אידיאולוגי או למחלוקת פנימית בישראל, עלינו להבין: המערכה הזו נוגעת לא רק לביטחוננו המיידי, אלא לעקרונות שעליהם נשען העולם החופשי. היא נוגעת לשאלה איזה עולם נוריש לדורות הבאים, עולם יציב ובטוח יותר, או עולם הנשלט בידי משטרים הרואים בחירות איום. התגובה של האיחוד האירופי המתנגד למלחמה היא לא פחות מעלובה, היא מעידה על אובדן דרך וחוסר הרצון להילחם על תרבותה וערכיה. אירופה נמצאת במצבה של ישראל טרום 7 באוקטובר: העדפת השקט הזמני תוך התעלמות מהסיכונים ארוכי הטווח. גם ארצות הברית לא תמיד הייתה נחושה, אך הינה קם לו מנהיג חדש לעולם החופשי, מנהיג שאינו מוכן להמשיך ולהתבשל בסיר המים הרותחים עד לנקודה שבה האפשרויות לשינוי לא תהיינה עוד.

במנהיגות ובאומץ לב מוביל דונלד טראמפ לשינוי הסדר העולמי. יחד עם זאת ולמרות הכוח הרב המופעל באופן מרשים יש לומר, ההישג אינו מעבר לפינה. האיראנים יגדירו ניצחון אם השלטון כפי שהכרנו ותפיסת העולם שלו ישרדו. עבור אזרחי איראן, מדינת ישראל, עמי האזור המותקפים ועבור מנהיגת העולם החופשי הניצחון האמיתי יהיה רק אם אזרחי איראן יענו לקריאה ויצליחו לשחרר את עצמם מהשלטון הנוראי.

• הן בהלם: מדינות המפרץ מתעוררות למציאות חדשה | פרשנות

לסיכום, המשטר החשוך באיראן אינו ולא היה מעולם רק הבעיה של ישראל. נהפוך הוא, ישראל לאורך כל הדרך נתפסה על ידי המשטר כגורם שמקשה עליו לממש את האידיאולוגיה שלו בכלל ובמזרח התיכון בפרט. לכן, זו איננה רק מלחמתה של ישראל, ולא היא לא גררה את ארצות הברית אלא החליטה להתייצב לצד ארצות הברית, ראשית כדי להסיר את האיומים מעל אזרחיה אך גם להשתתף בהגנה על הערכים הנורמות והסטנדרטים של העולם הנאור העולם החופשי כולו.

>>> אלוף (במיל') יצחק ג'רי גרשון שימש כסגן מפקד פיקוד הצפון במלחמת חרבות ברזל, מפקד פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה ומפקד אוגדת איו"ש באינתיפאדה השנייה ובמבצע "חומת מגן"