N12
פרסומת

אין אזור חסינות: חמאס מבין מה מחכה לו בדרך לשלב ב'

ראאד סעד היה חוליית החיבור בין התכנון האסטרטגי לביצוע בשטח, והוצאתו מהמשוואה מותירה את חמאס עם פגיעה קשה ו"שבר ארגוני", ומסיר אבן נגף בדרך לשלב ב' של הסכם טראמפ • וגם: למה חמאס כבר לא יכול לנהל משא ומתן תחת איום אמין • פרשנות

פרופ' עוזי רבי
פרופ' עוזי רבי
N12
פורסם:
פעילי חמאס בעזה
עיכוב ביישום תוכנית טראמפ לא מספק חסינות למחבלים (ארכיון) | צילום: Reuters
הקישור הועתק

חיסולו של ראאד סעד, ראש אגף המבצעים של חמאס ואחד מאדריכלי מתקפת 7 באוקטובר, איננו אירוע טקטי מבודד, אלא מהלך בעל משמעות מערכתית. סעד לא היה "קצין שטח בכיר" בלבד, אלא חוליית מפתח שחיברה בין תכנון אסטרטגי, דוקטרינת לחימה ויישום אופרטיבי. הוא עמד בראש המערך הרקטי והיה שותף מרכזי בעדכון תפיסת הלחימה של חמאס - התאמת הארגון למציאות של לחימה ממושכת, שחיקה אזרחית ולחץ בין-לאומי מתגבר על ישראל.

בחיסולו מקופל מסר כפול וברור. פנימה - לחמאס, ובפרט לעז א-דין אל-חדאד, מפקד מרחב עזה והדמות המבצעית הבכירה שנותרה בזירה, ולמוחמד עודה, מבכירי מטה הזרוע הצבאית ואיש החיבורים בין תכנון, בניין כוח והפעלה: אין חסינות לדרג המתכנן. גם מי שפועל מאחורי הקלעים, מעצב תורת לחימה ומנהל רציפות מבצעית, מצוי על הכוונת. כלפי חוץ - ישראל אינה מסתפקת בניהול הלחימה, אלא פועלת לסגירת חשבונות עם אדריכלי הטבח.

במובן זה, החיסול איננו מכשול לשלב ב’ של הסכם טראמפ, אלא הסרת אבן נגף בדרך אליו. הוא מצמצם את יכולתו של חמאס לנהל משא ומתן תחת איום, לשמר אשליית שליטה מבצעית, או להיתלות בפנטזיות של חסות חיצונית והקפאה בין-לאומית.

אובדן דמות כמו ראאד סעד איננו מותיר רק ואקום פרסונלי, אלא שבר ארגוני. מדובר בפגיעה בזיכרון הארגוני וביכולת לחבר בין מערכים: רקטות, פשיטות, ותודעה. גם לכשימונה מחליף, הרציפות המקצועית נפגעת - וקצב, יוזמה ותיאום אינם משאבים שנבנים בן לילה. זהו סדק בשכבת העומק של חמאס, לא קריסה מיידית אך החלשה מתמשכת.

פרסומת

שבירת אשליית השליטה: החיסול שמוכיח שאין לחמאס "הקפאת מצב"

מכאן נגזרות המשמעויות הרחבות. עבור ישראל, זהו איתות ברור: ישראל אינה ממתינה להכרעות מדיניות בלבד, אלא מנצלת את "אזור הדמדומים" שבין שלב א' לשלב ב'. החיסול משדר שסחבת, ובפרט סביב סוגיית רס"ל רן גואילי ושאר החטופים, תיתרגם לאובדן נכסים בעומק העיר עזה - גם תחת מגבלות בין-לאומיות. זהו שימוש מחושב בחלון זמן שבו הלחץ על ישראל קיים, אך טרם התגבש לכדי מנגנון כובל.

לזירה הערבית ולכוח רב-לאומי עתידי, החיסול מבהיר שישראל לא תקבל מציאות שבה כוח בין-לאומי הופך למטריית חסינות דה פקטו לחמאס. כל ניסיון "להקפיא" את הזירה תוך שימור הנהגת הטרור ייתקל בפעולה ממוקדת, גם אם כירורגית.

פרסומת

ולבסוף, ארצות הברית. וושינגטון ממשיכה ללכת על חבל דק: דחיפה לשלב ב' וריסון ישראלי מחד, והבנה שחמאס איננו שחקן מדיני בהתהוות אלא ארגון טרור עם הנהגה לוחמת פעילה מאידך. חיסול סעד מספק לארצות הברית מרחב הכחשה נוח – פעולה ישראלית ממוקדת נגד יעד מובהק, מבלי למוטט מיידית את המסלול המדיני.

כך, החיסול בצומת האסטרטגי איננו אירוע נקודתי אלא עיצוב תנאי הסף ליום שאחרי: שלב מדיני לא ייבנה מעל תשתית טרור חיה, והמעבר בין שלבי הלחימה אינו אזור חסינות - אלא מרחב פעולה.

>>> פרופ' עוזי רבי הוא מומחה לגיאו-פוליטיקה אזורית וחוקר בכיר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב