כמה פעמים רציתם לחזור אחורה בזמן ולקבל הזדמנות מחודשת כדי לתקן טעות קשה מן העבר? לממשלת ישראל הייתה הזדמנות כזו. הנסיבות מאפשרות להתמודד עם תופעה מטרידה שמאיימת על עתיד המדינה, לא פחות. בשבוע שעבר הסתבר שהיא בוחרת לוותר עליה.
חוק הפטור שהוצג בשבוע שעבר על ידי הממשלה כבר קודם לפני כשנתיים על ידי הממשלה הקודמת. בזמן אמת הצבענו על הבעיות שבו כאן ב-N12: ויתור על עיקרון חובת השירות לכול, יעדי גיוס נמוכים, סנקציות בלתי אפקטיביות ומסלולי שירות מקוצרים, לא משמעותיים ולא שוויוניים. בנסיבות ששררו בשעתו, הבשורה היחידה בהצעה הייתה הפחתת גיל הפטור ל-21, ואף זאת רק למשך שנתיים. הממשלה הקודמת נפלה וקידום ההצעה נבלם.
וכעת, כאילו לא קרה פה כלום ותוך התעלמות מכך שפרצה פה אחת המלחמות הנוראיות והקשות שידענו, ממשלת ישראל הנוכחית מנסה לשוב ולקדם – את אותה הצעה בדיוק. על הציניות שבלהתנגד בתוקף להצעה כשאתה באופוזיציה ולהגיש אותה מחדש כשאתה בקואליציה אין צורך להכביר במילים. התרגלנו. אבל להתעלם מהמלחמה? מצרכי הצבא? מדוע? הרי דעת הקהל תומכת בגיוס חרדים לצה"ל. החברה הישראלית המשרתת רוצה לראות אותם נושאים בנטל ואנחנו אפילו מזהים סימנים לשינויים חיוביים בשטח החרדי.
המלחמה לא שינתה דבר?
החיילים בעזה ובגבול הצפון חוזרים כבר לסבב מילואים שני, חלקם אפילו לסבב שלישי. אם היו עוד חיילים לצבא – משך שירות המילואים היה מתקצר באופן ניכר. ועדיין, כמה חיילים חרדים יתווספו לצה"ל בשנה הראשונה אם הצעת החוק תעבור? 300. בקושי (כאשר חלקם ישרתו רק 3 שבועות). ובשנה שאחריה? מחזור החרדים חייבי הגיוס יגדל, אבל שיעור הגידול במספר החרדים שיתגייסו – יפחת. למה? ככה. כי הממשלה מתעלמת מצורכי הצבא ומתמקדת בצורך להחזיק את הקואליציה שלא תתפרק מוקדם מהצפוי. מדובר בניתוק מסוכן מהמציאות.
וממספר המתגייסים – לסנקציות על המשתמטים.
כל בר דעת מבין שבלי סנקציות ואכיפתן, זה לא ילך. אם 1,500 נרצחים והרוגים ושבעת חודשי מלחמה לא הריצו את החרדים לבקו"ם – שום דבר כבר לא יגרום להם להתגייס רק מרצונם הטוב. חובת הגיוס צריכה לחול על כל צעיר חרדי – והשתמטות – צריכה להוביל לגביית מחיר אישי ניכר. והצעת החוק? אם היא תעבור, הסנקציות הראשונות יגיעו אולי ב-2027, וגם הן יהיו אווריריות לחלוטין וקל יהיה לעקוף אותן.
אני שומע סביבי בחודשים האחרונים הצעות מרחיקות לכת: אם לא יתגייסו, נשלול להם את זכות ההצבעה. את רישיון הנהיגה. את היכולת לצאת לחו"ל. מעל לחלק מההצעות האלה מרחף סימן שאלה לגבי החוקתיות שלהן. בפועל, עיקר הדגש צריך להתמקד בשלילת הטבות כלכליות וגביית מחיר כלכלי אישי מכל צעיר חרדי שיבחר במסלול השתמטות. אבל ההצעות האלה מסמנות את התסכול העצום השורר בקרב אוכלוסיית הרוב הציוני. הישראלים המשרתים לא מוכנים להמשך האפליה בחסות החוק.
הממשלה והקואליציה קיבלו הזדמנות שנייה על מגש של דם ומחיר כבד. לצערי הגדול, הן עומדים לפספס גם אותה.
>>> יוחנן פלסנר הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ויו"ר ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל