צריך להגיד ביושר: חוק הגיוס שאושר בממשלה הוא רע, אבל בנסיבות שנוצרו במהלך עשרות השנים האחרונות מדובר ב"רע הכרחי", שצפוי להגביר משמעותית את שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה. האפקט המרכזי של "חוקי הגיוס" שנחקקו עד היום, במהלך 20 השנים האחרונות, היה להסדיר בחקיקה הענקה גורפת של פטורים (שנקראו "דחיות שירות") לרוב המוחלט של הגברים החרדים.

אפקט נוסף, ופחות מדובר, היה קיבוע הישארותם "במשרה מלאה" בישיבות הגבוהות ובכוללים למשך שנים רבות. כך, ההסדר המעוות - שריסק את עיקרון השוויון בנטל הצבאי - "גולגל" גם להסדר שקיבע את היעדר השוויון בתעסוקה ובשוק העבודה. בפועל, החברה הישראלית הענישה את עצמה על הכישלון בגיוס החרדים לצה"ל, בכך שהיא גם מנעה את השתלבותם בתעסוקה.

למרות שמדובר בהחלטה הכרחית, זהו איננו יום חג. ממשלת ישראל מכירה בכך שפחות ממחצית מאזרחי ישראל, מבני ה-18, מתגייסים לצה"ל. כפי שהתרענו בעבר, משמעות המגמות הקיימות היא שמודל צבא העם נמצא בתהליך של התפוררות, וזהו מצב מסוכן ומאוד לא יציב. בנסיבות הנוכחיות, אין דרך להבטיח כי הטובים ביותר מקרב האוכלוסיות המתגייסות (בעיקר, חילונים וציונות דתית) ימשיכו לממש את חובת השירות גם בעתיד. המשמעות היא סכנה לביטחון ישראל, מכיוון שאין שום היתכנות אמיתית למודל חלופי של צבא מקצועי, שיוכל להבטיח את בטחון המדינה.

למרות זאת, הפחתת גיל הפטור עדיין חיונית ואם נתמיד בה היא עשויה להביא לשינוי בקנה מידה היסטורי. המספרים מדברים בעד עצמם: הצעירים החרדים ממשיכים להימנע משירות בצה"ל, ובשנים האחרונות שירתו בערך 1,200 חרדים מכל מחזור, המהווים כ-10% מגודל המחזור החרדי. גם המספר הזה "אופטימי" ביחס למציאות, משום שחלק מהמשרתים הללו רק "נספרים" כחרדים אך בפועל הם עזבו את חיי הישיבות ואינם מקיימים אורח חיים חרדי. לכן, לטעמי, צריך להכיר בכישלון הזה ולא להשלות את עצמנו שאם נתמיד באותה הדרך נקבל תוצאה שונה. מה גם שהכוח הפוליטי של המפלגות החרדיות מונע את גיוסם של הצעירים החרדים לצה"ל. בנוסף, מה שהיה אפשרי לפני עשור כבר איננו אפשרי היום. המחזורים החרדים גדלו באופן משמעותי' תוך שלא חלה התקדמות מספקת ובמידה רבה "איחרנו את הרכבת".

ילדים חרדים חזרו לבית הספר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
החרדים חויבו להישאר בישיבה - במקום לצאת לשוק העבודה, אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? בהנחה שיבוצעו, שני המהלכים שהוכרזו בממשלה הם בכיוון הנכון.

המהלך הראשון: הענקת פטור משירות צבאי כבר בגיל 21 כך שיתאפשר לגברים חרדים רבים לרכוש הכשרה מקצועית או אקדמית הולמת - אפשרות שנמנעה מהם בעבר בשל הגיל המאוחר שבו קיבלו את הפטור. כתוצאה מכך, תעלה גם היכולת של גברים חרדים להשתלב בתעסוקה איכותית והתועלת תהיה לא רק שלהם אלא של המשק כולו.

לפי מחקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה, הורדת גיל הפטור ל-21 עשויה להביא בטווח קצר ליציאה, יחסית מהירה, של 5,000 חרדים לשוק העבודה ועוד עשרות אלפים רבים בעשור הקרוב. במידה והורדת גיל הפטור ל-21 תתמיד לאורך השנים, התוספת שצפויה למשק בתוצר לאומי גולמי מוערכת בכ-14.5 מיליארד שקלים עד לשנת 2030. קל להסיק מהנתונים שזו תהיה טעות להעלות את גיל הפטור בחזרה לגיל 23 בעוד שלוש שנים, כפי שמוצע בחוק הקיים. לכן, רצוי והכרחי לשנות את החוק המוצע כך שההפחתה תהיה בתוקף בהוראת שעה ל-5 שנים ולאחר מכן ייבחנו תוצאותיה.

באופן מפתיע, הורדת גיל הפטור אינה צפויה לפגוע במספר המתגייסים החרדים לצה"ל: לפי סקר שערכנו בקרב צעירים חרדים, 80% מאלו ששירתו בצבא טוענים שהיו עושים זאת גם במצב של גיל פטור נמוך. נתון מעניין אחר שעלה מהסקר מצביע על כך שרוב מוחלט של הנשאלים סבורים שעל המפלגות החרדיות לפעול להורדת גיל הפטור.

חייל חרדי משרת בצה"ל ומתפלל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
פתיחת האופציה לעבודה לא תוריד משמעותית את השירות בצבא, אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המהלך השני: הגדלת ההוקרה והתגמולים הכספיים בפועל לכל משרתי החובה. זהו מהלך משלים שנובע מההכרה שבטווח הנראה לעין לא יהיה שוויון בנטל הגיוס ולכן צריך "לפצות" את המתגייסים ולהגדיל את התמריצים, כולל הכספיים, למימוש חובת השירות. ראוי שההכרזה הזאת גם תגובה בתקציבים.  

כמי שהוביל במשך שנים את המאבק לקידום השוויון בנטל, אין זה פשוט עבורי להכיר בכך שאין ולא יהיה שוויון בשנים הקרובות. אנחנו במצב לא יציב. עדיין, בנסיבות שנוצרו, אני גאה בכך שיחד עם חבריי במכון לדמוקרטיה, הצגנו את המתווה להפחתת גיל הפטור ולהגדלת התגמולים למשרתים כבר בשנת 2018 ופעלנו לקידומו מאז.

>>> הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה